רבי אברהם וינברג (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסלונים
אברהם וינברג
לידה תקס"ד
פינסק
פטירה י"א בחשוון תרמ"ד
סלונים
מקום מגורים סלונים
השתייכות סלונים
רבותיו רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין
חיבוריו יסוד העבודה, חסד לאברהם, באר אברהם
ה־ראשון
כ"ט בניסן תרי"ח – י"א בחשוון תרמ"ד
ספר "יסוד העבודה" חלק א', ורשה תרנ"ב. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1
ספר "יסוד העבודה" חלק ב', ורשה תרנ"ב. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון), לצד ניניו רבי ישכר לייב וינברג ורבי אברהם וינברג (השני)

רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד - י"א בחשוון תרמ"ד) היה מייסדה של חסידות סלונים. מכונה על שם ספרו היסוד העבודה.

קורות חייו

נולד לרב יצחק מתתיהו, דיין ובורר בפינסק, שהיה מקורב לרבי אשר הראשון מסטולין. בגיל ארבע עשרה נשא את הרבנית אסתר דבושה בתו של דוד זלצר, מחסידי לכוביץ'[1]. בצעירותו התקרב והפך לאחד מחשובי תלמידיו של רבי נח מלכוביץ' ושל ממשיך דרכו רבי משה מקוברין. אחר פטירתו של רבו מקוברין בכ"ט בניסן תרי"ח, בחרו בו התלמידים כממשיך הדרך והכתירו אותו כאדמו"ר.

ניהל את חצרו ואת ישיבתו בעיר סלונים, ומכאן שמה של החסידות. עם זאת, בחסידות סלונים מייחסים את תחילת דרך משנתם לרבי מרדכי מלכוביץ', דרך בנו רבי נח ותלמידו רבי משה מקוברין, ובהמשך דרך אדמו"רי חסידות סלונים. פעילותו בעיר סלונים התקיימה לצד פעילותו של הרב אייזל חריף רב העיר סלונים שהשתייך למחנה המתנגדים, אך הם פעלו זה לצד זה בידידות רבה.

חיבר וכתב חיבורים רבים, חלקם בדרך הקבלה. חיבורו החשוב "יסוד העבודה" נמנה בין ספרי החסידות הבודדים שלא נכתבו על סדר פרשיות התורה, אלא כמשנה סדורה המבארת את עיקרי תורת החסידות. חלק נכבד מספרו זה עוסק בביאור תורה לשמה, בו הוא חולק על הרב חיים מוולוז'ין הסובר כי מהותה של תורה לשמה היא לימוד לשם ידיעת התורה וסובר, כי לימוד התורה מטרתו להידבק בה' על ידה. נושא זה נמנה בין הנושאים השנויים מאז במחלוקת בין החסידים למתנגדים.

כמו קודמיו בשושלת "לכוביץ'-קוברין-סלונים", גם הוא נודע בזיקתו המיוחדת לארץ ישראל ויישובה ועמד בנשיאות כולל רייסין. כמו כן עודד רבים מחסידיו לעלות לארץ ישראל. צעדו האמיץ והנדיר בפעילותו זו הייתה העובדה ששלח בשנים תר"ל-תרל"ד שלושה מנכדיו הצעירים לעלות לארץ בעודם כבני 13 שנים. כאשר חסידיו ומקורביו הביעו בפניו את פליאתם על צעדו זה אמר, כי "תבוא תקופה של הסתר נורא... וברצונו שתתקיים פינה של חבורתנו בא"י כדי שיהיה סביב מי להתלכד". חסידי סלונים ראו מאז בפעולתו זו רוח הקודש, כיון שבצעד זה אכן הבטיח את המשך מורשתו, לאחר שמרבית חסידות סלונים הושמדה בימי השואה, ומחבורה זו שהתקיימה בא"י שוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. יצוין כי אחד מחסידיו שעלה לארץ בפקודתו בשנת תרל"ה היה סופרו הרב יהודה לייב קסטלניץ אביו של רבי מרדכי חיים קסטלניץ מנהיגם של חסידי סלונים אחרי השואה, וחותנו של רבי משה קלירס, רבה של טבריה וראש ישיבת "אור תורה". ואחד מנכדיו אותם שלח לארץ היה הרב נח וינברג, אביו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג (השלישי), חותנו של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים.

נפטר בי"א בחשוון תרמ"ד, ונקבר בעיר סלונים. ממשיכו באדמו"רות היה נכדו רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל".

במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות בו נטמן. בשנת תשע"ט אותר מקום החלקה מחדש, ולאחר פעולות שחזור שוקם ציונו וציון שניים מנכדיו, האדמו"רים רבי ישכר לייב וינברג ואחיו רבי אברהם וינברג (השני).

בין תלמידיו המפורסמים היו רבי מנחם נחום עפשטיין, מייסד חסידות קוברין-ביאליסטוק, חתנו הרב משה מרדכי (בן אחיו הרב הלל), נכדו רבי משה מידנר, אחיינו הרב יהודה לייב קסטלניץ והרב אליעזר הכהן רוזובסקי[2].

חיבוריו

רבים מכתביו אבדו בשואה, וחלק מכתביו עדיין לא יצאו לאור.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קעז-רטו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי אברהם וינברג בוויקישיתוף

ספריו:

הערות שוליים

  1. ^ לאחר שנתאלמן בסוף ימיו, נשא בזוו"ש את אחייניתו הרבנית אסתר בת אחיו ר' הלל
  2. ^ רבי לייז'ע הכהן מטבריה, אתר גל עיני
  3. ^ הקדמה לספר מנחת יוסף חלק ב.