רבי אברהם חיים ראטה
 | |||||
| רבי אברהם חיים ראטה | |||||
| לידה |
20 בפברואר 1924 ט"ו באדר א' ה'תרפ"ד ברגסז בצ'כוסלובקיה (היום באוקראינה) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 2012 (בגיל 88) ה' באלול ה'תשע"ב | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים בירושלים | ||||
| מקום פעילות | בני ברק וירושלים | ||||
| רבותיו | אביו רבי אהרן ראטה, ורבי אהרן רוקח מבעלזא | ||||
| חיבוריו | אמרי קודש, חוקי חיים, עולת שבת, מקראי קודש | ||||
| בת זוג | בתיה חיה גולדמן | ||||
| אב | רבי אהרן ראטה | ||||
| אם | סימא ראטה | ||||
| צאצאים | ארבעה בנים ושש בנות | ||||
| |||||
רבי אברהם חיים ראטה (קרי: רוֹט; י"ד באדר א' ה'תרפ"ד, 19 בפברואר 1924 - ה' באלול ה'תשע"ב, 22 באוגוסט 2012) היה האדמו"ר משומרי אמונים. לאחר פטירתו כונה "החוקי חיים" על שם ספרו.
ביוגרפיה
נולד בבערגסאז, כיום באוקראינה, לרבי אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים, ולסימא, כבן יחיד לאחר שנות ציפייה[1]. סנדקו היה רבי אליעזר דוד גרינוולד, ונקרא על שמו של רבי אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש שהיה רבו הראשון של אביו.
באלול תרפ"ה, בהיותו בן שנה וחצי, עלה לראשונה לארץ ישראל יחד עם אביו והתגוררו בירושלים עד כ"ב באלול תרפ"ט, אז חזרו לעיר מגוריהם בסאטמאר שברומניה. בכ"ה בתשרי ת"ש, חזרו שוב לארץ למגורי קבע בירושלים.
נשא את בתיה חיה[2] בת רבי מרדכי גולדמן מזוויהל.
לאחר פטירת אביו ירש את בית מדרשו בירושלים וחלק מהחסידים פנו אליו, אולם רוב החסידים פנו לגיסו, רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מברגסאז" על שם מקום הולדתו.
הוציא לאור את ספרי אביו (לאחר פטירתו): "שומר אמונים", "שולחן הטהור", "טהרת הקודש", "נועם הלבבות" ו"מבקש אמונה".
היה מקורב לרבי אהרן רוקח מבעלזא, וראה עצמו כתלמידו.
בתחילת שנות השישים של המאה העשרים קנה שטח סמוך למעבר מנדלבאום (שהיה אז מעבר הגבול), צפונית למאה שערים, והקים שם את קריית שומרי אמונים. בקריה הוקמו תלמוד תורה, ישיבה גדולה וישיבה קטנה. מאוחר יותר העביר את משכנו לבני ברק והעביר לשם את מוסדותיו.
מדי שנה שהה בביתו בירושלים בתקופת חגי תשרי. כמו כן, ברוב השנים שהה בירושלים עם חסידיו גם בפורים ובחג השבועות. חלק מחודשי החורף והקיץ עשה האדמו"ר בדירת הנופש שלו במושב תפרח, בה היו לו בית מדרש ומקוה פרטיים.
במהלך יום השבת נהג לומר דברי תורה ארבע פעמים. דברי תורתו יצאו לאור לעת עתה בלמעלה מעשר כרכים על ידי מכון 'תש"א' (ת'ורת ש'ומרי א'מונים).
האדמו"ר היה בעל תפילה בעל חוש מוזיקלי, והלחין מאות ניגונים במשך חייו[3]. תפילותיו ועריכת שולחנותיו ארכו שעות רבות.
באסרו חג שבועות תשע"ב עבר התקפת לב, ולאחר שלושה חודשים, בליל ה' באלול, נפטר. נקבר למחרת בחלקת שומרי אמונים בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.
יחסו למדינת ישראל
בניגוד לגיסו, רבי אברהם יצחק קאהן, שנודע כחסיד סאטמר וכמשתייך לחוגי העדה החרדית והיה מתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל, היה רבי אברהם חיים מתון יותר, היות שאביו רבי אהרן נפטר בשנת תש"ז בטרם קום המדינה, ולא הספיק להביע עמדה ברורה בענין.
חלק ממוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים[4], וחלק מחסידיו (בעיקר תושבי בני ברק) משתתפים בבחירות לכנסת, כאשר האדמו"ר לא הביע דעה בענין בפומבי[5].
האדמו"ר התבטא כנגד מסירת שטחי ארץ ישראל לערבים ואמר כי "כל המנהיגים שהיו שותפים לפשע הזה (פינוי גוש קטיף), שנעשה באכזריות, לא יינקו וייענשו קשות משמיים". לדבריו, פינוי התושבים בניו אורלינס, בשל סופת ההוריקן קתרינה היה מידה כנגד מידה על תמיכתה של ארצות הברית בפינוי יהודי גוש קטיף[6].
משפחתו
בניו
- בנו רבי רפאל אהרן, היה האדמו"ר בבני ברק.
- נכדו הרב מרדכי ראטה ממלא מקום אביו בבני ברק.
- בנו הרב גדליה משה, חתן רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב, האדמו"ר באשדוד.
- בנו הרב שלמה, חתן רבי שלום יהודה גרוס מהאלמין, האדמו"ר בירושלים.
- בנו הרב יעקב יצחק, חתן רבי יצחק אייזיק שנייבאלג מזידיטשוב בורו פארק, האדמו"ר בקריית גת.
בנותיו
- דינה, אשת הרב יצחק יחיאל פאנעט, האדמו"ר מדעעש בני ברק.
- גיטל, אשת רבי דוד צבי שלמה הורנצ'יק, האדמו"ר מרדושיץ (תשי"ד - תשע"ו).
- הרב אהרן הורונצ'יק האדמו"ר מראדושיץ, כיהן כמנהל הרוחני של הישיבה קטנה בירושלים בחיי זקנו.
- הרב שלום אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר ממיאלען.
- יענטא, אשת רבי אורי גלדצהיילר, האדמו"ר מסאמבור.
- הרב אהרן גלדצהיילר, כיהן כמנכ"ל ישיבת שומרי אמונים בחיי זקנו, מכהן כראש ישיבת שומרי אמונים - חוקי חיים[7]. כמו כן הקים חצר משלו לאחר פטירת סבו.
- רייזל, אשת רבי ישראל שטרן, האדמו"ר מנעשכיז-אשדוד (תשכ"ב – תשע"ג), בן הרב מאיר שטרן רב היישוב מירון.
- הרב מרדכי שטרן, האדמו"ר מנעשכיז.
- דבורה, אשתו בזיווג שני של הרב יצחק אהרן קארף, האדמו"ר מזוויהל מז'יבוז'.
קישורים חיצוניים
- בנימין בראון, 'עליותיה ומורדותיה של הקנאות: חסידות שומרי אמונים ושלוחותיה כמקרה מבחן'
- פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים • מתולדותיו חייו ופעליו, באתר JDN
- דעת תורה מחצר הקודש שומרי אמונים, באתר דעת תורה
הערות שוליים
- ^ מסופר שהוריו נפקדו כתוצאה מברכת רבו של אביו - רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, שהבטיח לו בן בעל נשמה גדולה ומוח גדול, 'פנקס החברה' שכתב רבי אהרן ראטה.
- ^ אלי שלזינגר, הרבנית בתיה חיה ראטה ע"ה משומרי אמונים, 30 ביוני 2010, חדשות בחדרי חרדים.
- ^ חלק מהניגונים ותכניהם התפרסמו בפרקי מדור "היכל הנגינה" בגליונות השבועיים "אוצרות החיים" במשך השנים תשע"ד-תשע"ז
- ^ עם זאת, במשך שנים רבות נמנע האדמו"ר מלקבל תקציבים כל עוד הסתדר בלעדיהם ("אוצרות החיים", תשרי תשע"ד).
- ^ ויש טוענים שבפרטות הורה למקורביו להצביע
- ^ מצוטט כאן
- ^ שם הישיבה הוסב על שם האדמו"ר לאחר פטירתו.
