אברהם רביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם רביץ
Avraham Ravitz, 1996 Dan Hadani Archive.jpg
לידה כ"ו בטבת תרצ"ד
פטירה א' בשבט תשס"ט (בגיל 75)
סיעה דגל התורה, יהדות התורה
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים ו־33 שבועות)
16 ביולי 199226 בינואר 2009
(16 שנים)
כנסות 12, 13 - 17
תפקידים בולטים
נואם בכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה (מרץ 1990), לצדו (מימין לשמאל): הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב שלמה שמשון קרליץ

הרב אברהם רביץ (13 בינואר 1934, כ"ו בטבת תרצ"ד26 בינואר 2009, א' בשבט תשס"ט) היה פוליטיקאי, פעיל ציבור וראש ישיבה ישראלי. היה יושב ראש דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה ומטעם סיעת יהדות התורה, סגן שר במשרדים שונים וסגן יושב ראש הכנסת.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1934 בשכונת מונטיפיורי בתל אביב לרב אריה לייב רביץ, שהיה רב השכונה ואב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו במשך עשרות שנים[1]. כאביו, למד בישיבת חברון מגיל 13 ובמשך 13 שנים לסירוגין, וקיבל ממנה סמיכה לרבנות. כנער בן 13, בשנה שלפני הקמת המדינה, הצטרף, עם כמה מחבריו לישיבה, לארגון הלח"י. לימים אמר כי רֶצח מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר), היה הסיבה להצטרפותו לשורות המחתרת. לאחר מכן שירת בצה"ל.

בשנות החמישים והשישים היה פעיל מרכזי בארגון "חבר הפעילים"[2].

הרב רביץ ניהל את הישיבה התיכונית המקצועית "מרום ציון" שבקריית נוער בירושלים[3]. בין תלמידיו מני מזוז. שימש כר"מ במדרשית נעם בפרדס חנה.

בשנות השבעים שימש כאחד מראשי ישיבת אור שמח לחוזרים בתשובה, שנוסדה באותו זמן. לפרנסתו עסק בקבלנות בניין.

פעילות פוליטית

את דרכו הפוליטית החל בשנת 1983, כאשר הריץ יחד עם ידידו הקרוב הרב איקא ישראלי ושמשון פוליקמן (מנהל תלמוד תורה "המסורה") רשימה חרדית עצמאית בשם תל"י לעיריית ירושלים[4], שכמעט הצליחה להכניס חבר למועצת העיר.

בשנת 1984 נאם בעצרת בחירות של מפלגת ש"ס. בשנת 1988 עלתה האפשרות שהוא ירוץ לכנסת ברשימת ש"ס, אך בסופו של דבר ויתר על הרעיון.

לקראת בחירות 1988 הוצב על ידי הרב שך במקום הראשון ברשימת דגל התורה לכנסת[5]. בכנס היסוד של התנועה שהיה בבנייני האומה בירושלים, הכריז בפאתוס רב:" אנחנו לא נשמע לגדולי תורה, אנחנו נעשה מה שהם אומרים!". שימש כח"כ מטעם דגל התורה ולאחר מכן ביהדות התורה, שהיא איחוד של דגל התורה ואגודת ישראל. מאז ועד מותו שימש יושב ראש מפלגת דגל התורה. נחשב למתון ולזהיר לגבי הדרך שבה החרדים צריכים להשתמש בכוחם בכנסת[6]. ב-1990 התנגד להפלת ממשלתו של יצחק שמיר כהוראת מנהיג דגל התורה הרב שך, אך כששמו הוקרא בשעת ההצבעה השמית הכריז "בצער רב, נגד".

בשנים 1990‏-1992 כיהן כסגן שר השיכון, בשנים 1996‏-1999 כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ובתקופת הכנסת ה-15 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת עד מינויו לתפקיד סגן שר ובשנים 2001‏-2003 כסגן שרת החינוך. בשנת 2005 מונה לסגן שר הרווחה בלי שר מעליו.

בשנת 2000, עקב סיבוכי מחלת הסוכרת שממנה סבל, עבר השתלת כליה[7], ולקראתה קיימו ילדיו דיון הלכתי למי תהיה הזכות לתרום את הכליה. בסופו של דבר הפילו גורל והבן הבכור משה, ר"מ בישיבת נהורא, זכה. בעקבות אירועים אלה הוציא רביץ בהוצאה עצמית ספרון בשם "כליות יועצות: משא ומתן בחיוב הצלת נפשות בגדרי הזכייה במצוה זו ובדברים המסתעפים ממנה".

בנובמבר 2008 הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים[8].

נפטר ב-26 בינואר 2009, בגיל 75, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

הנצחה

משפחתו

כיכר על שמו בביתר עילית

היה נשוי לאביגיל ואב לשנים עשר ילדים. התגורר בבית וגן בירושלים.

מבניו:

מחתניו:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ (הקישור אינו פעיל, 22 במרץ 2018)פסק דין של הרב אריה לייב רביץ
  2. ^ הפרדס No. 38 Vol. 8 1964 May -, באתר היברובוקס
  3. ^ ח"כ אברהם רביץ הלך הלילה לעולמו כשהוא בן 75, באתר nrg‏, 26 בינואר 2009
  4. ^ נח זבולוני, המאבק על הבוחר הדתי בירושלים, 19 באוקטובר 1983
  5. ^ בשם השם - ש"ס והמהפכה הדתית, ריקי טסלר, עמ' 370
  6. ^ כפר חב"ד ז' כסליו תשמ"ט
  7. ^ סמדר שמואלי, לח"כ רביץ הושתלה כליה שתרם בנו, באתר ynet, 14.11.2000
  8. ^ רונן מדזיני, אחרי 20 שנה: ח"כ רביץ פורש מהפוליטיקה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2008
  9. ^ שרי רוט, הכבוד של ביתר עילית: כיכר רביץ, באתר בחדרי חרדים, 29 בפברואר 2012
  10. ^ שרי רוט, גפני לאולמרט: החרדים מתגעגעים אליך • תמונות, באתר בחדרי חרדים, 22 בינואר 2011
  11. ^ אבי שיף, גפני לזכר רביץ: "לא יכולים לעשות מה שעשה", באתר בחדרי חרדים, 9 בספטמבר 2015
  12. ^ מתוך האתר גיידסטאר.
  13. ^ באתר הספרייה הלאומית.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0