אדיר הוא
אדיר הוא
|
|---|
|
אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא, דָּגוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. הָדוּר הוּא, וָתִיק הוּא, זַכַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. חָסִיד הוּא, טָהוֹר הוּא, יָחִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. כַּבִּיר הוּא, לָמוּד הוּא, מֶלֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. נוֹרָא הוּא, סַגִּיב הוּא, עִזּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. פּוֹדֶה הוּא, צַדִיק הוּא, קָּדוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. רַחוּם הוּא, שַׁדַּי הוּא, תַּקִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵ-ל בְּנֵה, אֵ-ל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. |
| הגדה של פסח |
אדיר הוא פיוט המסודר על פי האלף - בית, ונהוג לשיר אותו בסוף סדר פסח. מקורו של השיר, כנראה בגרמניה.[1] והוא מוזכר במנהג אביניון שבצרפת כפיוט לימים טובים. הפיוט איננו מיוחד לפסח ולליל הסדר, אך מאחר שבמרכזו עומד בנין המקדש, צורף להגדה,[1] הודפס לראשונה בהגדת פראג.
יש שטענו שהפיוט הוא המשך של הפיוט הקודם אדיר במלוכה כאשר "אדיר במלוכה" מתייחס לגאולה ביציאת מצרים ואילו "אדיר הוא" מתייחס לגאולה העתידה.[2]
אלמעכטיגער גאט
| התרגום ביידיש | |
|---|---|
|
בקהילות באשכנז ובאוברלנד היו שרים פיוט מקביל ביידיש-גרמנית אלמעכטיער גאט (אשר יש אשר מכנים אותו טעמפל שירה) כהמשך לפיוט 'אדיר הוא' ובאותה מנגינה.
לשיר פזמון שהוא תרגום כמעט מילולי של פזמון אדיר הוא, והשבחים שונים כדי שיתאימו לא' ב' ביידיש. והועלתה השערה שהפיוט היידי הוא המקור ו'אדיר הוא' הינו התרגום[3]
את השיר עם הפזמון אשר מבטא כיסופים לבניית בית המקדש (אדיר הוא - אלמעכטיגער גאט, בנה ביתך בקרוב, במהרה במהרה - בויא דיין טעמפל שירה) היה מקובל לשיר ברגש רב תוך בכי[4].
המסורת נמשכת אצל צאצאי קהילות אלו גם כיום, גם בקרב אלו המתקשים להבין את משמעות של המילים בשפת המקור.
כן מציינים על כמה מגדולי ישראל שהיו נוהגים לשיר את השיר בהתלהבות רבה, תוך הדגשה כי כל מילות השיר מלאות סודות מתורת הקבלה.
המקור
בחלק מן ההגדות ציינו כי מקור השיר מסידור השל"ה, ויש שאף כתבו בעקבות כך כי השיר נכתב על ידו.
אצל חלק מקהילות מקהילות החסידים שרים את השיר כל ימי הפסת בדביקות, וקוראים לו 'ניגון השל"ה'[5].
השיר נדפס לראשונה בסידור השל"ה בשנת שצ"ו בסוף ההגדה, ובהגדת פורדא שנת תק"א ובהגדת זלצבורג שנת תקט"ו ובעוד הגדות עתיקות[6].
בהגדה של פסח 'נאות דשא' של רבי שמואל דוד אונגר, מובא כי השיר תורגם על ידי מקובל קדמון בשם רבי זלמן לונדריש[7].
קישורים חיצוניים
אדיר הוא, באתר ויקיטקסט- מאיר בר-אילן, עיון בפיוט 'אדיר הוא', באתר הזמנה לפיוט.
- אדיר הוא, באתר הפיוט והתפילה
שיר אדיר הוא לכבוד בית המקדש השלישי מאת החזן והפייטן יונתן שטנצל- טעמפל שירה - ר' דוד פנחס ראטה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יואב רפל, מועדי ישראל, עמ' 14
- ^ הגדה של פסח "מעשה ניסים", ובהגדות מסוף ימי הביניים אכן מודפס פיוט זה כהמשך ל"אדיר במלוכה"
- ^ כשר, מנחם מ., הגדה שלמה, תשט"ו
- ^ רבי אברהם דב אוירבך, פתחי אברהם חלק א הגדה של פסח עמ' קנא
- ^ פתחי אברהם שם
- ^ דויטש דוד, הגדה של פסח יד כהן, עמ' קכב
- ^ כנראה הכוונה לרבי שלמה זלמן מלונדן שהתרגום מובא בספרו קהלת שלמה .
