אהבת ישראל
ערך זה עוסק במצוות עשה בתורה, לפיה על כל אחד מבני ישראל לאהוב כל אדם מבני עמו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | מקרא | ספר ויקרא, פרק י"ט |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת שבת, דף ל"א עמוד א' |
| תלמוד ירושלמי | מסכת נדרים, פרק ט', הלכה ד' |
| משנה תורה | ספר המדע, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ג' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ר"ו ספר החינוך, מצווה רמ"ג |
אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל היא מצוות עשה בתורה, לפיה על כל אחד מבני ישראל לאהוב כל אדם מבני עמו.
בסידורים רבים הכניסו בתחילת תפילת שחרית את הפסקה: "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך" כדי שהתפילות יהיו רצויות ויתקבלו. בלשונו של הרב שלמה גאנצפריד בקיצור שולחן ערוך: "כי אם חס ושלום יש פירוד לבבות ישראל למטה, אזי גם למעלה אין התאחדות".[1]
המקור בתורה ובהלכה
המצווה נלמדת מהפסוק ”לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'”[2].
לדעתו של רבי עקיבא, מצווה זו היא מצווה כללית ויסודית בתורת ישראל: ”ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה”[3].
וכן אמר הלל הזקן לגר שרצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת: ”דעלך סני - לחברך לא תעביד. זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור.”[4] ובפירוש מהרש"א שם, נכתב שנלמד ממצוות "ואהבת לרעך כמוך".
הרמב"ם פוסק בספר המצוות: ”לאהוב כל אדם מבני ברית, שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך'”[5], ובהלכות דעות מפרש:
מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר "ואהבת לרעך כמוך"[6]. לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו; והמתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא
— משנה תורה, ספר מדע, הלכות דעות פ"ו ה"ג
בהגהות מימוניות שם מסייג את הדין:
ודווקא שהוא רעך בתורה ובמצוות אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה מצווה לשנאתו שנאמר ”יראת ה’ שנאת רע” [7] ”ואומר הלא משנאיך ה’ אשנא” [8]
— הגהות מימוניות, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ג' הגהה א’
בנוסף לכך, פסק הרמב"ם דינים נוספים הנובעים ממצווה זו, בהקשר של מצוות אחרות[9] [10] [11].
בפרשנות החסידות
|
תלמיד אחד שאל את רבי שמואל שמלקי מניקלסבורג": התורה מצווה עלינו, ואהבת לרעך כמוך. איך אוכל לקיים מצווה זו בשעה שחברי גורם לי רעה?" |
| אור הגנוז, סיפורי חסידים, מרטין בובר |
מצוות אהבת ישראל היא אחד היסודות החשובים בתנועת החסידות, משנת החסידות עוסקת רבות במשמעות המצווה ובאופני יישומה. הבעש"ט, מקים תנועת החסידות, הצביע על מהותה של מצוות אהבת ישראל כציווי לאהוב כל יהודי מצד נשמתו, מבלי להתחשב בחסרונותיו ומגרעותיו.
הוגה חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מליאדי, מסביר בספר התניא (פרק לב) שהציווי לאהוב כל יהודי נובע מהגדרת היסוד העיקרי המאחד את כל היהודים. לדבריו, אף שישנה התחלקות הגופנית בין גופי עם ישראל, אך נשמותיהם מאוחדות במקורן האלוקי, שהוא כ"אב לכולנה". מכך הוא מסיק, שרק אדם שמייחס את החשיבות העיקרית בחייו לנפשו ואילו לגופו מתייחס הוא כטפל, יכול לחוש בכנות אהבה לכל יהודי; אך "העושים גופם עיקר ונפשם טפלה", אינם יכולים לחוש אהבת אמת ליהודי שני.
הוגי החסידות מקשרים את החשיבות הטמונה באהבת ישראל למצוות אהבת השם, שכן, אהבה כוללת אהבת האהובים על האהוב. כיון שה' אוהב את עם ישראל, עליהם אפוא לאהוב זה את זה. ההנחיה הניתנת כדי להצליח לאהוב כל יהודי, היא באמצעות התבוננות וחשיבה לעומק על מאפיין היסוד של כל יהודי, נשמתו שהיא חלק מהאלוקות. כמו כן מורה החסידות להתבונן גם במעלות אנושיות שונות, תכונות ויכולות מיוחדות, המצויות אצל כל אחד.
אהבה כלפי כופרים
ביחס ל"חוטאים" שהוכיחם ולא שבו מעונותיהם, שעליהם נאמר בגמרא שיש לשונאם, מבואר בספר התניא (פרק לב) ששנאה זו אמורה להיות מופנית רק כלפי היסודות הרעים בנפשם שגרמו להם לחטוא, אך בהתייחס לנשמתם הקדושה יש לרחם עליהם, לאוהבם ולקרבם, וכל זה בחוטאים שמאמינים בה', אבל כלפי מינים ואפיקורסים כותב בספר התניא שאותם יש לשנוא בתכלית השנאה[12]. כאשר נשאל רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד, כיצד מתייחס הוא בחביבות ובקרבה ליהודים מסוימים הנכללים בקטגוריה ההלכתית "מורידין ולא מעלין" (כלומר, מצבם שפל עד שאין לסייע להם להינצל ממוות), השיב לשואל שילמד תחילה את השולחן ערוך כולו, ולאחר מכן יגיע להלכות אלו, הממוקמות בסופו[13]. כלומר, הגדרת יהודי במצב כזה אינה פשוטה כלל.
בחסידות חב"ד
ערך מורחב – מבצע אהבת ישראל
אחד ממבצעי הרבי מחב"ד, הוא מבצע אהבת ישראל. בו קרא לאהוב כל יהודי ויהודי מישראל, מבלי התחשב על מעמדו ומצבו הפרטי ביהדות. כמו כן קרא לנקוט פעולות שונות על מנת להעמיק את האהבה ההדדית בין עם ישראל, את סיסמה זו חרתה על דיגלה צעירי אגודת חב"ד שסיסמתם היא: "כל הלב לכל אחד". כמו כן קרא הרבי לכלל חסידיו להימנע מכל עניין של מחלוקת ולא להיכנס לוויכוחים ומריבות עם אף אחד. בנוסף הורה לבתי חב"ד ברחבי תבל, לעזור ליהודים ולשאינם יהודים מתוך אהבה, ועל כן נפתחו בבתי חב"ד רבים, מועדונים לנזקקים, בתי תמחוי, וגמ"חים שונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קיצור שו"ע סימן י"ב ב' וכן בספר הלכות שנה ראשונה - פרשת מקץ הלכה ה'
- ^ ויקרא יט, יח
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים ט, ד, וכן ספרא על הפסוק בתורה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א עמוד א'
- ^ ספר המצוות מצווה ר"ו
- ^ ויקרא יט, יח
- ^ משלי ח,
- ^ תהלים קלט”
- ^ "כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אותן אתה לאחיך בתורה ובמצוות" משנה תורה, הלכות אבל, פרק יד, הלכה ב'.
- ^ על סמך מצווה זאת הרמב"ם קבע, שיש מצוות עשה מדרבנן לעשות "גמילות חסדים שבגופו, שאין להם שיעור", "לבקר חולים, ולנחם אבילים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולעסוק בכל צורכי הקבורה, לשאת על הכתף, ולילך לפניו, ולספוד, ולחפור, ולקבור; וכן לשמח החתן והכלה, ולסעדם בכל צורכיהם" משנה תורה, הלכות אבל י"ד ה"א.
- ^ במקום אחר פוסק הרמב"ם, שמי שיכל לפדות שבוי ולא עשה כן, עבר בין היתר על מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' משנה תורה, הלכות מתנות עניים, פרק ח', הלכה י'. וכן בשולחן ערוך יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ב'.
- ^ תניא ליקוטי אמרים חלק א פרק לב
- ^ ליקוטי שיחות חלק א עמוד 74
