אופאל
ערך זה עוסק במינרל. אם התכוונתם למונח ב | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | סיליקה ממוימת SiO2·nH2O |
| מערך קריסטלוגרפי | אין, האופאל הוא מינרל אמורפי, נחשב בעבר כמינרלואיד. |
| צורת הגביש | מסיבי.בצורה דמוית כליה או דומה. המינרל נוטה למלא חללים כדוגמת שברים או מבנים כדוגמת הגאודה |
| צבע | לבן, חסר צבע, צהוב חיוור, אדום חיוור, אפור, חום או שחור עקב זיהומים. השתברות קרני האור תראה כתמי צבע בכל צבעי הקשת. (אוֹפּאלֶסצֶנְציה) |
| ברק | זגוגי עד שעוותי |
| שקיפות | האופאל שקוף עד שקוף למחצה. |
| פצילות | אין |
| שבירה | דמוית קונכייה. |
| קשיות | 6.5 – 5.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.3 – 2.1 |
| שרטוט | לבן |
אוֹפּאל (בעברית לשם) הוא מינרל אמורפי (חסר-סדר) המורכב מסיליקה ממוימת ונוסחתו היא SiO2·nH2O. תכולת המים במינרל מגיעה בין 6% ל-10%. קיימים שני סוגים עיקריים של אופאל, אופאל רגיל ואופאל יקר שהוא אבן חן יקרה. שני הסוגים הם אמורפים (כלומר אינם בנויים מגבישים) אך לאופאל יקר יש מבנה פנימי מסודר. מקור המילה אופאל מהמילה הלטינית opalus, שהגיעה מיוונית (ο̉πάλλιον – אוֹפאליון, "לראות שינוי בצבע").
בריאה ומבנה האופאל
האופאל נוצר כאשר תמיסות מימיות חמות מתקררות או מתנדפות ומהן נברא ג'ל צורני החודר לתוך סדקים של כמעט כל סוגי הסלעים, בעיקר לימוניט, אבן חול, ריוליט ובזלת. במשך הזמן ובהשפעות חימום ולחץ הג'ל מתקשה. לעיתים, כשהג'ל מתייבש, נבראו בו סדקים זעירים המתמלאים בסיליקה משנית וכך נבראו לוחיות בתוך האופאל בזמן התמצקותו. לעיתים מחליף ג'ל זה חומרים אורגניים וכך ניתן למצוא אופאל השומר על צורת עץ אותו החליף ומאובנים אופאליים. מאובנים מסוג זה, אף שאין בהם עניין מיוחד למדענים מהווים מקור משיכה לאספנים.
קיימים כאמור שני סוגי אופאל. האופאל הרגיל הוא אופאל בעל גוון אחיד. לעומתו, אופאל יקר מתאפיין במשחק צבעים מרהיב שהפך אותו לאבן חן מבוקשת. שני הסוגים אמורפיים, אבל לאופאל יקר המשמש כאבן החן יש מבנה פנימי מיקרוסקופי, שהתגלה רק כשנבחן האופאל הצבעוני במיקרוסקופ אלקטרונים, המסביר את משחקי הצבע באבן. אבן האופאל היקרה בנויה מכדוריות סיליקה בקוטר של 150 עד 300 ננומטר הדחוסות יחדיו למבנה קובייתי או הקסגונלי. כדוריות הסיליקה המסודרות מחוללות את הצבעים הפנימיים כתוצאה מתופעות של שבירה והתאבכות של קרני האור העוברים דרך המבנים הזעירים שבאופאל.
נהוג להשתמש בביטוי אוֹפּאלֶסצֶנְציה על מנת לתאר תופעה ייחודית ויפהפייה זו, אם כי קיימת טענה כי שמו הנכון של הזוהר האופאלי הוא "משחקי צבעים". והביטוי אוֹפּאלֶסצֶנְציה מתייחס למראה החלבי העכור של האופאל הרגיל, הסוג המכונה פּוֹטץ' (Potch), שבו אין "משחקי צבעים".
אופאל בהיסטוריה
האופאל היקר נחשב כאבן אצילה משחר ההיסטוריה והאמינו אז כי האבן מביאה מזל וניחנה בכוחות מגיים (ויש לא מעט אנשים המאמינים בכך גם כיום).
הרומאים קבעו את האופאל כאבן חן יקרה שאותה כרו ממכרות באזור צ'כיה של היום או שקנו מסוחרים מהמזרח התיכון. פליניוס הזקן כתב כי האופאל מייצג את צירוף היופי של כל האבנים האחרות. מסופר על סנטור רומאי בשם נוניוס שהעדיף לצאת לגלות במקום למכור את אבני האופאל שלו למרקוס אנטוניוס שרצה לתת אותן מתנה לקלאופטרה.
מאות שנים אחר־כך כינה שייקספיר את האופאל "נס" ו"מלכת אבני החן". לבני דורו הייתה האבן אבן־מזל.
בתקופה מסוימת הייתה אמונה כי האבן דווקא מביאה מזל רע לבעליה. הסיפור הידוע ביותר על כך קשור במלך אלפונסו ה-12 מספרד שקיבל טבעת אופאל במתנה מאהובה נכזבת ובזה אחר זה מתו כל יקיריו שענדו את הטבעת ובסופו של דבר מת המלך בעצמו לאחר שענד את הטבעת.
עד למחצית המאה ה-19 הייתה האופאל נדירה יחסית אבל אז משנתגלו מקורות נוספים (בעיקר באוסטרליה) הפכה האבן למבוקשת כאבן חן.
מקובל לזהות את אבן החן לשם שבחושן עם האופאל.
אופאל יקר
העורקים המכילים את האופאל הצבעוני הם לרוב דקים למדי ועובדה זו הובילה לשיטות בלתי רגילות להכנת האבן כאבן חן. למשל, doublet הוא שכבה דקה של אופאל צבעוני המודבקת על מינרל שחור כדוגמת אבן ברזל, בזלת או אובסידיאן המדגיש את הצבע. האופאל היא אבן עדינה יחסית ולכן קשה ללטשה על מנת ליצור ברק. החיתוך המכונה triplet פותר בעיה זו. בדומה ל-doublet מודבקת פיסת אופאל על רקע שחור ומעליה מודבקת פיסת קוורץ שקוף המגינה על האופאל ובנוסף ניתן ללטשה ברמה גבוהה.
הסוגים השונים של אופאל יקר הם:
- אופאל שחור – אופאל שהרקע שלו שחור והוא מדגיש את משחק הצבעים. האופאל היקר ביותר.
- אופאל שחור למחצה – דומה לאופאל שחור אלא שיש לו מראה מעורפל.
- אופאל לבן – אופאל בעל רקע אטום.
- אופאל בולדר – שכבת אופאל דקה על רקע של אבן ברזל כהה.
אופאל רגיל
בנוסף למגוון אבני החן המציגות משחקי צבעים, קיימים סוגים אחרים של אופאל רגיל כדוגמת
- אופאל חלבי
- אופאל שרף בגוונים כחלחל עד ירקרק חלבי
- אופאל עץ בגוון צהוב־דבש עם ברק שעוותי שנוצר שעה שהחומר האורגני בעץ הוחלף באופאל
- מניליט אופאל בגוונים של חום או אפור.
- היאליט, אופל שקוף חסר צבע הקרוי לעיתים זכוכית מילר.
- גייזריט השוקע סביב מעיינות חמים או גייזרים
מקורות האופאל
כ-95% מהאופאל בעולם מקורו באוסטרליה. בייחוד מהעיירה קובר פידי באוסטרליה הדרומית שהיא מקור עיקרי. הסוגים אופאל רגיל, אופאל מים, אופאל ג'לי ואופאל אש מצויים בעיקר במקסיקו ובאמריקה התיכונה. עיירה אוסטרלית נוספת לייטינג רידג' בניו סאות' ויילס היא המקור העיקרי לאופאל שחור, אופאל המכיל בעיקר רקע שחור (אפור כהה עד שחור־כחול המציג "משחק צבעים").
המקור העיקרי לאופאל בולדר הוא בקילפיי שבקווינסלנד.
העיירה ספנסר שבמדינת איידהו שבארצות הברית היא מקור לאופאל לבן. רוב האופאל המצוי שם מתהווה בשכבות דקיקות. עקב כך, מרבית התפוקה מיועדת ליצירת doublet ו-triplet.
אופאל היא אבן החן הרשמית של אוסטרליה הדרומית ושל אוסטרליה. אופאל שחור היא אבן החן הרשמית של נבדה. בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד אופאל הוא אבן ההולדת של חודש אוקטובר.
אופאל סינתטי
בתנאי מעבדה וגם מסחרית הצליחו לייצר את כל סוגי האופאל. גילוי המבנה הפנימי של כדוריות מסודרות של אבן החן אופאל הוביל ליצורה בידי פיטר גילסון ב-1974. ניתן להבחין בין האופאל הסינתטי לטבעי בשל היותו מסודר. בהגדלה רואים כי כתמי הצבע מסודרים בדוגמת "עור הלטאה" או "רשת של לולים". האופאל הסינתטי שונה מהטבעי בכך שאין בו את תופעה הפלואורסצנציה בהשפעה של קרינה אולטרה סגולה. האופאל הסינתטי הוא בדרך כלל בעל צפיפות נמוכה יותר ולעיתים קרובות הוא נקבובי ביותר.
היצרנים הידועים ביותר של אופאל סינתטי הוא החברות קיוסרה ואינאמורי מיפן. רוב סוגי האופאל הסינתטיים מכונים בצורה מדויקת יותר, "חיקויי אופאל" שכן הם מכילים חומרים שאינם קיימים באופל הטבעי (חומרים פלסטיים מייצבים). אופאל של גליסון שניתן לראות בחנויות תכשיטים הם בעצם חיקוי הבנוי משכבות של זכוכית שבין שכבה לשכבה לוחית של אופאל סינתטי
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופאל |
- אופאל באתר webmineral
- האופאל באוסטרליה מידע רב על סוגי האופאל וצורות החיתוך (באנגלית)