אחסון נתונים - מונחים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
- זיכרון נדיף: אמצעי לאחסון נתונים במחשב, הזקוק לאספקת חשמל באופן מתמיד על מנת שהמידע שעליו לא ימחק. על פי רוב זיכרון גישה אקראית (RAM) הוא זיכרון נדיף, שהיתרון העיקרי בשימוש בו הוא מהירות הפעולה.
- מדיה מגנטית:
- סרט מגנטי: סרט ארוך, עשוי מחומר פלסטי שבו חומר הניתן למגנוט, המיועד להקלטת אותות אנלוגיים או דיגיטליים. סרט מגנטי היה אמצעי אחסון נפוץ בחצי השני של המאה ה-20.
- דיסקט (תקליטון): אמצעי לאחסון נתונים וגיבוי קבצים, על דיסקה מחומר פלסטי המצופה בשכבה של חומר הניתן למגנוט. הדיסקט היה אמצעי אחסון נפוץ מאמצע שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
- דיסק קשיח: התקן זיכרון לא נדיף הפועל בטכנולוגיה מגנטית המאפשר אחסנה אמינה של נתונים דיגיטליים בנפח גדול ובזמן גישה קצר יחסית להתקני זיכרון מכניים אחרים. הדיסק הקשיח הוא אמצעי אחסון נפוץ החל מאמצע שנות ה-60 ועד היום.
- מדיה אופטית:
- תקליטור: אמצעי לאחסון נתונים הפועל בטכנולוגיה אופטית. תקליטור הוא דיסק פלסטי עגול בקוטר של עד 12 ס"מ עם חור במרכזו, שמצופה בשכבה דקיקה של אלומיניום כדי שיוכל להחזיר את האותות לקרן הלייזר שקוראת אותו. הנתונים מאוחסנים בצורת בורות (pits) ומישורים (lands) לאורך פס דקיק בצורת ספירלה הנמשך מן המרכז ועד לשולי התקליטור. הנתונים מוטבעים על גבי התקליטור (בייצור המוני), או נצרבים (באמצעות צורב ביתי).
- מדיית זיכרון הבזק (Flash memory) הוא סוג זיכרון בלתי נדיף המאפשר כתיבה, מחיקה, וכתיבה חוזרת על גבי שבב. זיכרון ההבזק הראשון פותח בשנת 1984 במעבדות חברת טושיבה היפנית והשימוש המסחרי הראשון בטכנולוגיה הוצג על ידי חברת אינטל האמריקאית בשנת 1988.
- אחסון ענן: שיטה לאחסון נתונים ברשתות מחשבים, ובה מידע המשתמש שמור בשטח אחסון וירטואלי המתארח בחוות שרתים מרוחקת השייכת בדרך כלל לצד שלישי.
מונחים נוספים
ראו גם
