איחוד דרום אפריקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איחוד דרום אפריקה
Union of South Africa
Unie van Suid-Afrika
דגלסמל
איחוד דרום אפריקה (באדום) ומנדט דרום-מערב אפריקה (בכתום)
איחוד דרום אפריקה (באדום) ומנדט דרום-מערב אפריקה (בכתום)
איחוד דרום אפריקה (באדום) ומנדט דרום-מערב אפריקה (בכתום)
מוטו לאומי מהאחדות יבוא הכוח
המנון לאומי הקול של דרום אפריקה
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית
שפה נפוצה אנגלית, אפריקאנס, הולנדית
עיר בירה קייפטאון, פרטוריה, בלומפונטיין, פיטרמריצבורג
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
היסטוריה
הקמה איחוד דרום אפריקה
תאריך 31 במאי 1910
פירוק עליית המפלגה הלאומית לשלטון
4 ביוני 1948
תאריך

תאריך
הפרישה מממלכות חבר העמים
31 במאי 1961
ישות קודמת מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף
מושבת נטאלמושבת נטאל מושבת נטאל
מושבת טרנסוואלמושבת טרנסוואל מושבת טרנסוואל
מושבת נהר האורנג'מושבת נהר האורנג' מושבת נהר האורנג'
ישות יורשת דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994)  רפובליקת דרום אפריקה
שטח בעבר 2,045,320 קמ"ר
אוכלוסייה בעבר 1911 – 5,972,757[1] נפש
1960 – 17,396,000[1] נפש
דמוגרפיה
דת נצרות אנגליקנית, הכנסייה הרפורמית ההולנדית
כלכלה
מטבע פאונד דרום אפריקאי‏ (£)

איחוד דרום אפריקהאנגלית: Union of South Africa, באפריקאנס: Unie van Suid-Afrika) היה שמה של הישות המדינית שקדמה לרפובליקת דרום אפריקה של ימינו, והתקיימה בין השנים 1910–1961. היא הוקמה כדומיניון שאיחד ארבע מושבות בריטיות לשעבר: מושבת הכף, מושבת טרנסוואל, מושבת נהר האורנג' ומושבת נטאל, ובהמשך הייתה אחת מממלכות חבר העמים הבריטי, תחת ריבונות סמלית של מלך בריטניה היושב בלונדון. בשנת 1961, לאחר משאל עם בנושא, התנתקה דרום אפריקה מהכתר הבריטי והפכה לרפובליקה, והחל מאותה העת ועד ימינו מתקיימת הרפובליקה של דרום אפריקה.

רקע

איחוד דרום אפריקה (באנגלית: Union of South Africa באפריקאנס: (Unie van Suid-Afrika היה שמה של הישות המדינית שקדמה לרפובליקת דרום אפריקה של ימינו, והתקיימה בין השנים 1910–1961. היא הוקמה כדומיניון שאיחד ארבע מושבות בריטיות לשעבר: מושבת הכף, מושבת טרנסוואל, מושבת נהר האורנג' ומושבת נטאל, ובהמשך הייתה אחת מממלכות חבר העמים הבריטי, תחת ריבונות סמלית של מלך בריטניה היושב בלונדון. בשנת 1961, לאחר משאל עם בנושא, התנתקה דרום אפריקה מהכתר הבריטי והפכה לרפובליקה, והחל מאותה העת ועד ימינו מתקיימת הרפובליקה של דרום אפריקה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, איחוד דרום אפריקה חתמו על הסכם ורסאי והפכו לאחת החברות המייסדות של חבר הלאומים. היא קיבלה את הממשל של דרום מערב אפריקה (הידועה כיום בשם נמיביה) כמנדט של חבר הלאומים. הם זכו להתייחסות ברוב הבחינות כאל עוד פרובינציה של האיחוד, אך מעולם לא סופחו רשמית. (1)(3)

היסטוריה

העשור הראשון: שלטון המפלגה הדרום אפריקאית

איחוד דרום אפריקה היה מיוצג על ידי המפלגה הדרום אפריקאית ובראשה לואי בותה שהיה בעברו גנרל בורי (צאצאיהם של הולנדים מתיישבים) שמונה לראש הממשלה הראשון של האיחוד בראש קואליציה המייצגת את קהילות התפוצות הבריטיות האפריקניות הלבנות והאנגליות. תביעות בפני בתי משפט הוגשו בשם הכתר (בשם המלוכה הבריטית) ופקידי ממשל שירתו בשם הכתר.

במלחמת העולם הראשונה איחוד דרום אפריקה היה בקשר צמוד עם בריטניה ולכן גם יצגה אותה במלחמה. לדרום אפריקה היה חלק משמעותי במלחמה בעיקר נגד גרמניה כשנרשמו מספר פעולות צבאיות מרשימות נגדה. (1)(3)(4)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דרום אפריקה במלחמת העולם הראשונה

העשורים השני והשלישי: שנות משבר

בסוף מלחמת העולם הראשונה נפגעה הכלכלה של המדינה מכיוון שחולקו קנסות גדולים למעורבים במלחמה.

הפגיעה בחיי אדם במלחמה הייתה גדולה, 7,000 הרוגים אפריקאים ועוד 12,000 פצועים קשה. (1)

העשור הרביעי: מלחמת עולם וארגון מחדש

איחוד דרום אפריקה הייתה מעורבת מאוד בקרבות מלחמת העולם השנייה, ונלחמה נגד גרמניה הנאצית לצד בריטניה. תרומתה המרכזית הייתה לספק כוח אדם ללחימה, חומרי גלם ונשק, מתן מקום מבטחים לספינות בריטיות לעגון בו, והשתתפותם בקרבות צפון אפריקה במדברי ליבריה, מצרים, מרוקו ואלג'יריה, בזמן ששתי האימפריות – מדינות הציר (ובמרכזן גרמניה הנאצית, איטליה ויפן) ובעלות הברית נלחמו על השטח.

ההשפעות הגדולות של איחוד דרום אפריקה במלחמת העולם השנייה היו (בין השאר):

1. הצי האווירי של האיחוד הצליח להכניע את הצבא האיטלקי של מוסוליני. ניצחון זה תרם מאוד לבעלות הברית.

2. צבא האיחוד הביא לשחרור מדגסקר (מלגאסי בזמנו) מידי משטר וישי (צרפת) שהיו בני בריתם של הנאצים.

3. דרום אפריקה תרמה במאבק נגד יפן כשסיפקו חיילים, ספינות ונשק ימי נגד היפנים.

מתוך 334,000 המתנדבים לצבא (מתוכם 211,000 לבנים, 77,000 שחורים, ו46,000 "צבעוניים") נהרגו כמעט 9,000.

איחוד דרום אפריקה הרוויח מניצחון בעלות הברית, ומעמדה בעולם התחזק.

במאי 1945 ראש הממשלה חדש, סמאטס ייצג את דרום אפריקה בסן פרנסיסקו בפגישת האומות המאוחדות. הוא הצהיר שמטרתו היא ליצור גוף חזק שישמור על השלום. הוא היה משוכנע שבניגוד לאו"ם ולליגת האומות צריך גוף עם אומץ. סמאטס חתם על הסכמי פריז הראשונים ששומרים על השלום באירופה.

אבל עקב הפיכתה של איחוד דרום אפריקה למדינה, סמאטס הפסיד בבחירות ב-1948 (בהן רק לבנים וצבעוניים יכלו להצביע). (1)(5)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דרום אפריקה במלחמת העולם השנייה

העשור החמישי: ראשית האפרטהייד

כשעלתה לשלטון המפלגה הלאומנית בבחירות 1948, והחליפה את יאן סמאטס, היא זכתה במרב המושבים בפרלמנט והקימה את הממשלה במסגרת קואליציה עם מפלגת האפריקנארים. כבר במהלך מסע הבחירות הצהירו המפלגה הלאומנית על מטרתם לשמור על ההפרדה הגזעית. באופן מקורי טענו אבותיה מולידיה של מדיניות האפרטהייד, כי כוונתם להבטיח התפתחות נפרדת של בני הקבוצות האתניות השונות בדרום אפריקה תוך שמירה על צביונם, מורשתם ותרבותם. בפועל, התפתחה המדיניות למערכת מסועפת של חוקים ותקנות, שהותירו בידי המיעוט הלבן את השליטה בפוליטיקה, בכלכלה ובחופש התנועה, תוך הדרת בניהן של הקבוצות האתניות האחרות.

חוקי האפרטהייד כפו הפרדה מוחלטת באזורי המחיה, במוסדות החינוך, באמצעי התחבורה, ובגישה לשרותי הבריאות, התרבות והפנאי, תוך הקצאת המיטב שבהם לשימוש בני המיעוט הלבן. הם גם אסרו על נישואים בין בני הגזעים השונים, העניקו ללבנים את הזכות הבלעדית לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון, הגבילו את חופש התנועה של השחורים, ואסרו עליהם התאגדות פוליטית ומקצועית.

בשנת 1961 בוטל איחוד דרום אפריקה ובמקומו הוקמה הרפובליקה של דרום אפריקה, אשר מתקיימת בדרום אפריקה עד ימינו. עם זאת, לאורך שנים רבות שימרה דרום אפריקה גם בעת היותה רפובליקה מאפיינים פוליטיים, תרבותיים, סימבוליים ואחרים מתקופת האיחוד. (1)(2)

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – אפרטהייד, דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד

אוכלוסייה

אוכלוסיית איחוד דרום אפריקה[1]
1911 5,972,757
1921 6,927,403
1936 9,587,863
1946 11,415,925
1950 13,683,000
1955 15,385,000
1960 17,396,000

התפלגות גזעית

קבוצות גזעיות באוכלוסיית איחוד דרום אפריקה
1904[2]
לבנים 1,116,805 21.6%
שחורים 3,491,056 67.5%
צבעוניים 445,228 8.6%
אסייתים 122,734 2.4%
סה"כ 5,175,463 100%
1960[3]
לבנים 3,088,492 19.3%
שחורים 10,928,264 68.3%
צבעוניים 1,509,258 9.4%
אסייתים 477,125 3.0%
סה"כ 16,003,139 100%

חלוקה מנהלית

פרובינציות

מפת פרובינציות איחוד דרום אפריקה
פרובינציות איחוד דרום אפריקה
שם אוכלוסייה (1904)[2] אוכלוסייה (1960)[3] שטח בירה
1
     
כף התקווה הטובה
Cape of Good Hope
2,409,804 5,362,853 569,020 קייפטאון
2
     
טרנסוואל
Transvaal
1,269,951 6,273,477 288,000 פרטוריה
3
     
מדינת אורנג' החופשית
Orange Free State
387,315 1,386,547 129,152 בלומפונטיין
4
     
נטאל
Natal
1,108,754 2,980,262 91,610 פיטרמריצבורג
מפת מנדט דרום-מערב אפריקה בשנת 1930

פוליטיקה

ראש הממשלה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ראש ממשלת דרום אפריקה
תמונה שם כהונה שנות חיים מקום לידה
1
Louis Botha.jpg
לואי בותה
Louis Botha
1910-1919
(9 שנים)
1862–1919
(מת בגיל 56)
גרייטאון, מושבת נטאלמושבת נטאל מושבת נטאל
2
Jan Smuts 1947.jpg
יאן סמאטס
Jan Smuts
1919–1924
(5 שנים)
1870–1950
(מת בגיל 80)
ריבק וסט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף
3
JBM Hertzog.jpg
ג'יימס ברי מוניק הרצוג
James Barry Hertzog
1924–1939
(15 שנים)
1866–1942
(מת בגיל 76)
ולינגטון, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף
(2)
Jan Smuts 1947.jpg
יאן סמאטס (כהונה שנייה)
Jan Smuts
1939–1948
(9 שנים)
1870–1950
(מת בגיל 80)
ריבק וסט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף
4
DFMalanPortret.jpg
דניאל פרנסואה מאלאן
Daniel François Malan
1948–1954
(6 שנים)
1874–1959
(מת בגיל 65)
ריבק וסט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף
5
JG Strijdom.jpg
יוהאנס סטריידום
Johannes Strijdom
1954–1958
(4 שנים)
1893–1958
(מת בגיל 65)
קליפפונטיין, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף
6
HF Verwoerd Transvaler.jpg
הנדריק פרוורד
Hendrik Verwoerd
1958–1966
(8 שנים)
1901–1966
(מת בגיל 64)
אמסטרדם, הולנדהולנד הולנד
השתייכות מפלגתית:      המפלגה הדרום אפריקאית;      המפלגה הלאומית;      המפלגה המאוחדת

המושל הכללי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המושל הכללי של דרום אפריקה
מלך שם כהונה
ג'ורג' החמישי
1
הרברט גלדסטון
Herbert Gladstone
1910–1914
2
סידני בקסטון
Sydney Buxton
1914–1920
3
ארתור, נסיך קונכט
Prince Arthur of Connaught
1920–1924
4
אלכסנדר קיימברידג'
Alexander Cambridge
1924–1931
5
ג'ורג' וילייה
George Villiers
1931–1937
ג'ורג' השישי
6
פטריק דאנקן
Patrick Duncan
1937–1943
7
ניקולס יאקובוס דה וט
Nicolaas Jacobus de Wet
1943–1946
8
גדעון ברנד ואן זיל
Gideon Brand van Zyl
1946–1951
9
ארנסט ג'ורג' ינסן
Ernest George Jansen
1951–1959
אליזבת השנייה
10
צ'ארלס רוברטס סווארט
Charles Robberts Swart
1959–1961

מפלגות פוליטיות

ראש הממשלה הראשון של האיחוד היה לואי בותה שעלה לשלטון בשנת 1910 עם מפלגת דרום אפריקה. בותה כיהן בשלטון כ-9 שנים עד מותו והוחלף על ידי יאן סמאטס שגם הוא ייצג את מפלגת דרום אפריקה. ההישג הגדול של סמאטס והמפלגה היו הסכמי פריז, אך סמאטס ניסה גם להביא שלום בין המורדים האירים לבריטניה ללא הצלחה. הוא ניהל מדיניות ליברלית ופרו-בריטית, עד לתבוסתו בבחירות בשנת 1924 למפלגה הלאומית בעלת האידאולוגיה הלאומנית-ימנית ובראשה ג'יימס ברי מוניק הרצוג. הוא כיהן לתקופת הזמן הארוכה ביותר (15 שנים) ונלחם לשיקום האפריקאנרים לאחר מלחמת הבורים. הרצוג שינה את דגל איחוד דרום אפריקה ולצד המנון "א-לוהים ישמור את המלך" נוסף המנון "הקול של דרום אפריקה". הרצוג התעמת ישירות עם דניאל מאלאן, שר הפנים שלו, על יחסה לשפה ההולנדית וליחס לקהילה הצבעונית. הרצוג סבר שהולנדית תמיד הייתה שפת התרבות של האפריקאנרים כמו האנגלית לאמריקנים ולאוסטרלים. בזמן שמאלן סבר שהולנדית היא מוצר זר. הרצוג רצה להשאיר את הצבעוניים ברשימות המצביעים, ואילו מאלן רצה למחוק את אותם מרשימות המצביעים. מלחמת העולם השנייה ערערה את מושבו של הרצוג. בפרלמנט הכריז הרצוג כי האינטרסים של דרום אפריקה אינם מאוימים על ידי גרמניה ושאין להכריז מלחמה לדעתו. בנאומו, הרצוג טען שפעולות גרמניה מוצדקות במידה מסוימת עקב שלום ורסאי. לאחר מכן קרא הרצוג למושל הכללי לפזר את הפרלמנט ולקרוא בחירות כדי לאמוד את דעת העם. מהלך הישיבה הפרלמנטרית ב -1940 הרצוג אכן שימש כמנהיג האופוזיציה, אך עד מהרה התברר שרוב הלאומנים כבר לא רוצים לתמוך בעמדתו המתונה. חודש לאחר מכן התפטר ממושבו.

אחרי שהתפטר הרצוג חזר יאן סמאטס לכהונה שנייה כשהפעם ייצג את המפלגה המאוחדת. הסיבה המרכזית בגללה הוא חזר היא דעתו בנוגע למלחמת העולם השנייה – לנתק את היחסים עם גרמניה.

באמצע 1940 שלח סמאטס את צבא דרום אפריקה לקניה למלחמה נגד כוחות הציר באפריקה.

לקראת סוף שנת 1942 העביר סמאטס החלטה בפרלמנט בדרום אפריקה המתיר לחיילי ארצו להתנדב לשירות במלחמה מחוץ ליבשת אפריקה.

בבחירות לפרלמנט בשנת 1943 הגדילה המפלגה המאוחדת של סמאטס את כוחה. בתום המלחמה מילא סמאטס שוב תפקיד בוועידת השלום בפריז. בכך היה למדינאי היחיד שחתם על הסכמי השלום של סיום שתי מלחמות העולם.

מדיניותו הפרו-בריטית של סמאטס והתייצבותו לצידה במלחמה גרמו לירידת הפופולריות שלו בקרב בני עמו האפריקאנרים, ובבחירות 1948 הוא נוצח ברוב קטן.

את סמאטס החליף יריבו דניאל מאלאן והמפלגה הלאומית שהנהיגו את משטר האפרטהייד לעשורים הבאים. למרות שכיהן רק שש שנים ויורשיו, יוהנס סטריידום והנריק פרוורד כיהנו ארבע ושמונה שנים משטר האפרטהייד החזיק הרבה שנים מעבר. (1)(4)(5)(6)

מפלגות בדרום אפריקה במאות ה-19, ה-20 וה-21 המזוהות עם האוכלוסייה הלבנה
מושבת הכףמושבת הכף
השלטון הבריטי
המפלגה הפרוגרסיבית(א)
(עד 1910)
התנועה הפרוגרסיבית
(עד 1910)
המפלגה החוקתית
(עד 1910)
המפלגה הדרום אפריקאית(א)
(עד 1910)
מפלגת האורנג'
(עד 1910)
מפלגת העם(א)
(עד 1910)
אפריקאנר בונד
(עד 1910)
דרום אפריקה (1910-1928)דרום אפריקה (1910-1928)
לפני האפרטהייד
מפלגת הלייבור(א)
(1910–1958)
המפלגה היוניוניסטית
(1910–1920)
המפלגה הלאומית
(1915–1934)
המפלגה הדרום אפריקאית(א)
(1910–1934)
מפלגת הדומיניון
(1934–1948)
המפלגה הלאומית המטוהרת
(1935–1948)

המפלגה המאוחדת
(1934–1977)
מפלגת העם(א)
(1939–1941)
המפלגה האפריקאנרית
(1941–1951)
המפלגה הלאומית המאוחדת
(1940–1951)
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994)
שנות האפרטהייד
המפלגה הליברלית
(1953–1968)
המפלגה השמרנית הלאומית
(1954–1957)
המפלגה הפרוגרסיבית(א)
(1959–1975)
מפלגת הלייבור(א)
(1969–1994)
המפלגה הדמוקרטית(א)
(1973–1977)
המפלגה הלאומית
(1939–1997)
מפלגת הרפורמה הפרוגרסיבית
(1975–1977)
המפלגה הפרוגרסיבית הפדרלית
(1977–1989)
מפלגת הרפובליקה החדשה
(1977–1988)
המפלגה השמרנית
(1982–2004)
המפלגה העצמאית
(1987–1989)
המפלגה הדמוקרטית(א)
(1988–2005)
דרום אפריקהדרום אפריקה
אחרי האפרטהייד
המפלגה הלאומית החדשה
(1997–2005)
הברית הדמוקרטית
(החל מ-2000)
חזית החירות פלוס
(החל מ-1994)
מקרא מפלגות:       מזוהות עם האוכלוסייה דוברת האפריקאנס;       מזוהות עם האוכלוסייה דוברת האנגלית;       מזוהות עם האוכלוסייה הלבנה באופן כללי
הערה (א): אף על פי שמפלגות אלו נושאות שם זהה, הן אינן אותן מפלגות ואין ביניהן קשר ישיר

מערכות בחירות ומשאלי עם

מערכות הבחירות הכלליות באיחוד דרום אפריקה
מפלגה יו"ר קולות % מושבים
בחירות 1910 (1)
המפלגה הדרום אפריקאית לואי בותה 55.37% 67
המפלגה היוניוניסטית ליאנדר ג'יימסון 32.23% 39
מפלגת הלייבור פרדריק קרסוול 3.31% 4
אחר 9.09% 11
סה"כ 100% 121
בחירות 1915 (2)
המפלגה הדרום אפריקאית לואי בותה 94,285 36.67% 54
המפלגה היוניוניסטית תומאס סמארט 49,917 19.42% 39
המפלגה הלאומית ג'יימס הרצוג 75,623 29.41% 27
אחר 37,278 14.5% 10
סה"כ 257,103 100% 130
בחירות 1920 (3)
המפלגה הלאומית ג'יימס הרצוג 101,227 36.48% 44
המפלגה הדרום אפריקאית יאן סמאטס 90,512 32.62% 41
המפלגה היוניוניסטית תומאס סמארט 38,946 14.03% 25
אחר 46,827 16.87% 24
סה"כ 277,512 100% 134
בחירות 1921 (4)
המפלגה הדרום אפריקאית יאן סמאטס 137,389 48.17% 79
המפלגה הלאומית ג'יימס הרצוג 105,039 36.83% 45
מפלגת הלייבור פרדריק קרסוול 39,406 13.82% 9
אחר 3,385 1.19% 1
סה"כ 285,219 100% 134
בחירות 1924 (5)
המפלגה הלאומית ג'יימס הרצוג 111,483 35.25% 63
המפלגה הדרום אפריקאית יאן סמאטס 148,769 47.04% 53
מפלגת הלייבור פרדריק קרסוול 45,380 14.35% 18
אחר 10,610 3.36% 1
סה"כ 316,242 100% 135
בחירות 1929 (6)
המפלגה הלאומית ג'יימס הרצוג 141,579 41.16% 78
המפלגה הדרום אפריקאית יאן סמאטס 159,896 46.51% 61
מפלגת הלייבור - 33,919 9.86% 8
אחר 8,503 2.47% 1
סה"כ 343,897 100% 148
בחירות 1933 (7)
המפלגה הלאומית ג'יימס הרצוג 101,159 31.61% 75
המפלגה הדרום אפריקאית יאן סמאטס 71,486 22.34% 61
מפלגת הלייבור ולטר מאדליי 20,276 6.34% 2
אחר 127,090 39.71% 12
סה"כ 320,011 100% 150
בחירות 1938 (8)
המפלגה המאוחדת ג'יימס הרצוג 446,032 53.81% 111
המפלגה הלאומית דניאל מאלאן 259,543 31.31% 27
מפלגת הדומיניון צ'ארלס סטאלארד 52,356 6.32% 8
אחר 70,966 8.56% 4
סה"כ 828,897 100% 150
בחירות 1943 (9)
המפלגה המאוחדת יאן סמאטס 435,297 49.68% 89
המפלגה הלאומית דניאל מאלאן 321,601 36.70% 43
מפלגת הלייבור ולטר מאדליי 38,206 4.36% 9
אחר 81,165 9.26% 153
סה"כ 876,269 100% 150
בחירות 1948 (10)
המפלגה הלאומית דניאל מאלאן 401,834 37.70% 70
המפלגה המאוחדת יאן סמאטס 524,230 49.18% 65
המפלגה האפריקאנרית ניקולאס האוונגה 41,885 3.93% 9
אחר 98,022 9.20% 9
סה"כ 1,065,971 100% 153
בחירות 1953 (11)
המפלגה הלאומית דניאל מאלאן 598,718 49.48% 94
המפלגה המאוחדת יאקובוס שטראוס 576,474 47.65% 57
מפלגת הלייבור ג'ון כריסטי 34,730 2.87% 5
סה"כ 1,209,922 100% 156
בחירות 1958 (12)
המפלגה הלאומית יוהאנס סטריידום 642,006 55.34% 103
המפלגה המאוחדת וילייה גראף 503,648 43.57% 53
המפלגה הליברלית מרגרט באלינגר 2,934 0.25% 0
אחר 7,415 0.64% 0
סה"כ 1,156,003 100% 156
משאלי עם באיחוד דרום אפריקה
תשובה קולות % מפה
5 באוקטובר 1960 South Africa 1960 referendum result by province.svg
הקמת רפובליקת דרום אפריקה
     
בעד 850,458 52.29%
     
נגד 775,878 47.71%
סה"כ 1,634,240 100.0%
שיעור הצבעה 90.77%

מערכות בחירות ומשאלי עם

בשנת 1910 נפתחה מערכת הבחירות הראשונה בה ניצח לואי בוטה.

ב-1915 שמר לואי בותה על מקומו אך בעקבות מותו נבחר סמאטס ב-1921.

הרצוג ניצח את 3 מערכות הבחירות הבאות: 1933, 1938, 1943.

דניאל מאלאן ניצח ב-1948 ו-1953 וסטריידום ניצח ב-1958.

משאל העם היחיד אותו עברה איחוד דרום אפריקה היה על האם להחליף את איחוד דרום אפריקה ברפובליקת דרום אפריקה ועם רוב קטנטן של 52% הוקמה רפובליקת דרום אפריקה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. (1)(4)(5)(6)

ראו גם

הערות שוליים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איחוד דרום אפריקה בוויקישיתוף
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Population Division of the Department of Economic and Social Affairs of the United Nations Secretariat, World Population Prospects: The 2010 Revision
  2. ^ 2.0 2.1 Smuts I: The Sanguine Years 1870–1919, W.K. Hancock, Cambridge University Press, 1962, pg 219
  3. ^ 3.0 3.1 The Statesman's Year-Book, 1967–1968 (104th annual edition), edited by S.H. Steinberg, Macmillan, London; St. Martin's Press, New York, 1967, pages 1405–1424



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0