איל איזנברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איל איזנברג
האלוף איל איזנברג בטקס מינויו לתפקיד אלוף פיקוד העורף
האלוף איל איזנברג בטקס מינויו לתפקיד אלוף פיקוד העורף
לידה 19 באפריל 1963 (גיל: 61)
כ"ה בניסן תשכ"ג
כפר ביאליק ישראלישראל ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19812015 (כ־34 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן

איל איזנברג (נולד ב-19 באפריל 1963) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון כיהן כמפקד פיקוד העורף. בין היתר שימש כמפקד סיירת גבעתי, כמפקד יחידת שלדג, כמפקד חטיבת גבעתי, כמפקד עוצבת האש וכמפקד אוגדת עזה.

ביוגרפיה

איזנברג נולד, גדל והתחנך בכפר ביאליק, בן לחקלאי משה איזנברג. הוא אחד מבין ארבעה ילדים, ואחיינו של האלוף אורי שגיא.

איזנברג סיים את לימודיו בקריית החינוך אורט קריית ביאליק והתגייס לצה"ל בשנת 1981, החל קורס טיס, אך נשר ממנו והתנדב ליחידת שלדג. בשלדג עבר מסלול הכשרה כלוחם, וכן הכשרה כמפקד כיתה[1]. עם תום המסלול יצא לקורס קציני חי"ר, אותו סיים כחניך מצטיין[2]. עם סיום הקורס שב ליחידת שלדג כמפקד צוות לוחמים. בתפקידו הבא שימש כמפקד פלוגה בשלדג[3]. ב-1988 שימש כסגן מפקד יחידת מגלן. בשנת 1990 עבר לחטיבת גבעתי ושירת כמפקד הסיירת החטיבתית עד 1993, ובכלל זה במלחמת המפרץ. לאחר מכן שירת כמפקד גדוד "שקד"[4]. תפקידיו הבאים היו ראש ענף המבצעים במפקדת כוחות האוויר המיוחדים בחיל האוויר, בין היתר במהלך מבצע ענבי זעם[5], מפקד "שלדג"[6] בשנים 19961999 ומפקד החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון, עליה פיקד בעת נסיגת צה"ל מלבנון. בשנים 20012003 שימש איזנברג כמפקד עוצבת חצי האש, חטיבת מילואים מובחרת של הצנחנים[7]. במהלך כהונתו הגיב ביד קשה על תופעות סרבנות של קציני מילואים בחטיבה, ובהם דוד זונשיין מראשי תנועת "אומץ לסרב", והדיח אותם מהחטיבה[8]. במשך שנתיים (2003 - 2005) שירת כמפקד חטיבת גבעתי[9], ובמהלך שירותו זה אירעו מבצע ימי תשובה[4] ואסון הנגמ"שים[10].

בנובמבר 2005 מונה למפקד "עוצבת האש", עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה פיקד איזנברג ממוצב השליטה של פיקוד הצפון על מספר מבצעים מיוחדים שביצעו יחידות מיוחדות, ובהן שלדג ומגלן, בעומק לבנון כנגד משגרי קטיושות. בהמשך הלחימה גויסה "עוצבת האש" ואיזנברג פיקד על האוגדה במהלך מבצע שינוי כיוון 11[11] במהלכו הוטסו כוחות האוגדה לצורך איגוף אנכי בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור החליטו איזנברג ואלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע[12] כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של איזנברג, הן מחטיבת הצנחנים[13] והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה[14]. איזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה[15] ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה.

על תפקוד עוצבתו נמתחה ביקורת בדו"ח ועדת וינוגרד: ”"העוצבה לא השלימה את משימותיה, וחלק גדול של תכנוניה לא יצא כלל אל הפועל"”[16]. כן נמתחה ביקורת רבה, מקרב קציני המילואים באוגדה ומחוצה לה, על הדרך בה פיקד על התקרית בכפר דבל, בה נהרגו תשעה לוחמים מחטיבת מילואים של הצנחנים הכפופה לעוצבת האש מפגיעת טיל נ"ט בבית בו שהו. אלו מתחו ביקורת קשה על הדרך בה הופעלה החטיבה ועל החלטותיו של איזנברג בעת הפינוי מדבל. פינוי שהתעכב במשך שעות, אף על פי שהפצועים היו תחת אש מרגמות, בעוד איזנברג ומפקד החטיבה דנים על פינוי מוסק או ברכבים ממוגנים מיעד שהיה במרחק ארבעה קילומטרים מגבול ישראל[17]. לימים טען איזנברג בראיון כי ביצע טעויות רבות במלחמה, אולם הוסיף ואמר כי חטיבת המילואים כולה שותקה ונעצרה באירוע דבל, דבר שלא צריך לקרות. איזנברג טען בנוסף כי אף על פי שלכאורה, התאים לפקד על עוצבת האש, שהיא עוצבת צנחנים ללא טנקים, לא הוכשר דיו לתפקידו. את החלטתו להישאר בצבא נימק בכך שהוא ראה במלחמה ניסיון קרבי מעשיר, שנתן לו יכולות כלים וכן לקחים שלמד מן הטעויות שעשה, אותם ניתן יהיה להביא לידי ביטוי בהמשך שירותו הצבאי[18].

בנובמבר 2008 מונה למפקד אוגדת עזה[19] ופיקד בראשה על הפעילות הקרקעית במסגרת מבצע עופרת יצוקה, הועמד לדין משמעתי בגין "חריגה מסמכויות באופן שסיכן חיים", בעקבות הפגיעה במתחם אונר"א שבעזה[20]. בנובמבר 2010 הוחלף בתפקיד על ידי יוסי בכר. ביוני 2011 קודם לדרגת אלוף[7] ומונה למפקד פיקוד העורף. איזנברג שימש בתפקיד זה בין היתר במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן, במהלכם ספג העורף הישראלי מאות רקטות שנורו מרצועת עזה, אך נהנה מהגנה של מערכת כיפת ברזל שתרמה, יחד עם הנחיות פיקוד העורף, למיעוט הנפגעים. בתפקידו זה יזם ויסד את המרכז הלאומי לאיתנות ישראלית - מרכז העוסק בהקניית ידע והכשרת בעלי התפקידים השונים ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה בהתמודדות עם מצבי חירום, כמו כן הגה והקים את חטיבת החילוץ וההצלה הסדירה כמענה מידי לאירועי חירום שבשגרה.

ב-31 במרץ 2015 לאחר שהוחלף על ידי יואל סטריק בפיקוד העורף, הודיע איזנברג כי הוא פורש משירות קבע בצה"ל.

השכלה וחיים פרטיים

איזנברג נשוי לאילנית, אב לשלושה ילדים ומתגורר במושב בשפלה[21]. בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. דודו של איזנברג מצד אביו, הוא ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') אורי שגיא[18].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמרים פרי עטו;

הערות שוליים

  1. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 329.
  2. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 25
  3. ^ חן קוטס-בר, למפקד אוגדת עזה יש עדיין הרבה מה להוכיח, באתר nrg‏, 3 בינואר 2009
  4. ^ 4.0 4.1 עדי לרנר, ניצן קינר וברק גולדנברג, חלום בן 30, בטאון ביבשה, גיליון 25, ספטמבר 2013.
  5. ^ עפר שלח, עונש ועוד עונש, עד שהפלסטינים יבינו, באתר nrg‏, 2 בינואר 2009.
  6. ^ עמוס הראל, הכישלון מחלחל, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006.
  7. ^ 7.0 7.1 מערכת אתר צה"ל, ‏אלוף אייל אייזנברג מונה למפקד פיקוד העורף, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביוני 2011.
  8. ^ יוסי לוי, הפנים שמאחורי השכפו"ד, באתר nrg מעריב, 8 במרץ 2002
  9. ^ עמוס הראל, אל"מ אייל אייזנברג מונה למח"ט גבעתי, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003.
  10. ^ יוסי יהושוע, "לא הצטערתי כשסגרו את השער", ידיעות אחרונות מוסף "24 שעות", ‏ 06.10.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  11. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 330.
  12. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 403.
  13. ^ רון בן ישי, "ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם", באתר ynet, 16 באוגוסט 2006.
  14. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 398-399.
  15. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 413.
  16. ^ הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, עמוד 321
  17. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 335-339.
  18. ^ 18.0 18.1 אמיר בוחבוט ועפר שלח, מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009
  19. ^ חנן גרינברג, מפקד חדש לאוגדת עזה: תא"ל אייל אייזנברג, באתר ynet, 19 בנובמבר 2008
  20. ^ יצחק בן חורין וחנן גרינברג, הקצין שנשפט בגלל עופרת יצוקה: מפקד האוגדה, באתר ynet, 1 בפברואר 2010
  21. ^ פליקס פריש ודורון נחום, הקצין ישן, הרובה שלו נגנב, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2006