אין ספק מוציא מידי ודאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אין ספק מוציא מידי ודאי הוא כלל הלכתי בדיני איסורים ובדיני ממונות הקובע כי דינים הבאים מכוח ספק אינם יכולים לערער דינים הבאים מכוח הוודאי.

באיסורים

הכלל מבטא את עצמו בדיונים שונים:

1. בספק הרגיל וקרוב לודאי - נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש במסכת עבודה זרה, אודות עבודה זרה שנעבדה ובכך נאסרה בהנאה, ואחר זמן נשברה, האם יש לומר שכנראה שהיא בוטלה על ידי עובדיה ואינה נחשבת אצלם יותר, לפי הסברא האומרת, שאם לא יכולה הייתה העבודה זרה להציל את עצמה, וודאי שלא יכולה להציל את עובדיה. לפי ריש לקיש ניתן להניח שהיא בוטלה על ידי עובדיה, ולפי רבי יוחנן, למרות שמדובר בספק הרגיל וקרוב לוודאי, אין ספק מוציא מידי וודאי, כלומר: אין דין הבא מכח ספק, גם אם הוא מסתבר וקרוב לוודאי, יכול לערער את הטומאה שחלה על העבודה זרה מכח וודאי[1].

דיון דומה יש גם במסכת פסחים אודות חולדה שנכנסה לבית עם חמץ בפיה, שלמרות ההנחה הרגילה שהחולדה אוכלת לרוב את החמץ שבפיה, אין להניח כן מספק, מכיוון שוודאי שהחולדה נכנסה לבית עם חמץ בפיה, ולא ידוע בבירור שאכלה את החמץ[2].

2. ודאי היתר וספק שקול, כאשר הספק הוא לאיסור, נחלקו רב הונא ורב חסדא במסכת חולין[3] הנידון הוא בסכין ששחט בה בהמה ואחר כך שיבר בה את עצמותיה, ולאחר זמן נתגלה שהסכין, פגומה, אומר רב חסדא, שאין הספק האומר שייתכן שעור הבהמה הוא זה שפגם את הסכין, יכול להוציא מידי הוודאי האומר שהעצמות, הם אלו שפגמו את הסכין.

בדיני ממונות

בדיני ממונות קובע הכלל "אין ספק מוציא מידי ודאי" שכאשר ממון מוטל בספק, וקיים אחד שיש לו בעלות ודאית על חפץ, וספק אם לשני יש חלק בחפץ, האדם המסופק לא יוכל להוציא מידי הוודאי, שכן הוודאי נחשב למוחזק בנכסים.

ההלכה נידונת במסכת יבמות[4] כאשר יש שני יורשים אפשריים לאדם שמת, האחד הוא יורש וודאי - בן של המת, והשני ספק אם הוא יורש או לא. עובדה כזו מתרחשת כאשר בנו של המת נפטר בחייו, והאח ייבם את נכסי האלמנה כאשר לא ידוע אם היא מעוברת או לא, ולאחר זמן נולד בן שספק אם הוא בנו של הייבם או בנו של האח המת. כאשר מתבצעת חלוקה בנכסי הסבא, מתמודד הנכד מול הבן. בעוד שהבן - הוא האח הייבם, אומר שהוא היורש היחיד, שכן הנכד הוא למעשה בנו שנולד לו לאחר הייבום, טוען הנכד שהוא בנו של האח המת, ולכן הוא יורש את הסבא מכח אביו. במקרה כזה קובעת הגמרא, שמכיוון שהייבם הוא בוודאי יורש של הסבא, ואילו הנכד הוא רק ספק יורש, אין ספק מוציא מידי וודאי, ומכיוון שהייבם הוא בוודאי יורש הוא נחשב למוחזק בכל הנכסים, עד שיביא הנכד ראיה שגם הוא יורש.

הגבלות לכלל

לפי פרשנות זו, מביא התוספות קושיה מהמשנה במסכת בבא מציעא "שנים אוחזין בטלית": במשנה נפסק שכאשר שני אנשים מתווכחים על טלית, אם אחד טוען שכל הטלית שלו והשני טוען שחציה שלו - נותנים לראשון את חצי הטלית שהשני מודה לו, ואילו בחצי השני עליו הוויכוח - חולקים את שוויה. כעת מקשה התוספות: הרי לראשון יש בעלות על חצי מהטלית, שהרי השני מודה לו, ואם כן עלינו לפסוק כדין "אין ספק מוציא מידי וודאי" האומר שהראשון הוא מוחזק? על כך מתרץ התוספות, שדווקא על דיני ירושה נאמר חידוש זה, שכן על פי התורה ליורש יש את כוחותיו של המוריש (הנפטר), וכיון שהמוריש היה מרא קמא על הנכסים, ובעלותו הייתה על כל הנכסים, גם ליורשיו יש את כח זה - כל עוד לא יוכח אחרת.

אך הרשב"א חלוק על התוספות, וסבור שמדובר בכלל קבוע, המתקיים בכל אדם שיש לו חלק וודאי בנכסים מול אחר שאין לו חלק וודאי, והוא מתרץ שכיון שלא היינו סומכים על הראשון ומאמינים לו שהטלית שלו לולא אמירתו של השני (על פי הכלל "הפה שאסר הוא הפה שהתיר") עלינו להאמין לדברי השני הטוענים שחציה שלו. (אך לא אמון מוחלט אלא אמון מספק).

דיון מעניין בין רב חסדא לתלמידיו התפתח בדין תורה של רב אידי בר אבין. רב אידי בר אבין, מבחירי תלמידיו, בא לדין תורה לפניו עם אחד מקרוביו. לרב אידי בר אבין היה סכסוך עם אותו קרוב על דקל שהניח קרוב משותף שלהם. כל אחד משניהם טען שהוא קרוב יותר הלכתית למת, ומכיוון שכך הוא היורש על פי המשפט העברי. על פי המשפט העברי, כאשר שני אנשים באים לדין ולאף אחד מהם אין ראיות לצדקת טענותיו, לא מתערב בית הדין במעשה, וכל דאלים גבר - מי שאלים וחזק יותר תופס את החפץ או הקרקע השנויה במחלוקת עד לבירור האמת[5]. לאחר תקופה מסוימת, רב אידי הביא עדים שהוא יותר קרוב, ולכן העמידו את הקרקע בידו, על פי הכלל אין ספק מוציא מידי וודאי. כאן התעורר הוויכוח בין רב חסדא לאביי ורבא, האם יש להאמינו על הפירות שאכל, שעליהם אין עדים, במיגו שיכול היה לטעון שלא אכל פירות מהדקל מעולם - כטענת רב חסדא, או שמא מכיוון שכבר נפסק במשפט שהקרקע שייכת לרב אידי, חל הדין גם על הפירות - שבהכרח שייכים לבעל הקרקע, ולא מועיל מיגו באופן כזה[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0