אינטרנט ביפן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אחוז האוכלוסייה המשתמש באינטרנט[1][2]

ביפן, תשתית תקשורת הנתונים בכלל, והאינטרנט בפרט זוכים לתפוצה רחבה. בשנת 2014 על כל 100 תושבים היו[2]:

ב-2010 עמד שיעור המשתמשים באינטרנט במדינה על 78.2%, מתוכם מעל 90% בגילאי 13 עד 49, ומעל 20% בגילאי 80 ומעלה[3].

באמצע 2012 המהירות הממוצעת של האפיק היורד ביפן עומדת על 23 מס"ש (מקום 14 בעולם), והאפיק העולה על 16 מס"ש (מקום 8 בעולם)[4].

פעילויות ממשלתיות

נושאי האינטרנט ביפן מטופלים על ידי הלשכה למידע ולתקשורת של משרד הפנים והתקשורת של המדינה. המשרד יוזם ומעודד פעילויות לקידום האינטרנט במדינה[5]. בין השאר, המשרד יזם ב-2009 תוכנית לאינטרנט בטוח ומאובטח. התוכנית כוללת 3 היבטים:

  • הגדרת תוכנית מסגרת לבטיחות ואבטחה ברשת
  • עידוד המגזר הפרטי לאמץ אמצעים לאבטחה ברשת
  • עידוד ההסברה וההדרכה למשתמשים

כמו כן, המשרד פועל שיפור מצב ה-FTTH במדינה. השאיפה היא להגדיל את תפוצת החיבורים האופיים מעבר לרמת ה-30% (17.8 מיליון חיבורים) ב-2010, ולהגביר את התעבורה והשימוש בקווים האופטיים הקיימים.

תשתיות

ספקי אינטרנט

כמות החיבורים הקוויים המהירים לאינטרנט, למאה תושבים[6]
  • מהירות הורדה ממוצעת של יותר מ-30 מס"ש[4]:
    • Open Computer Network
    • Chubu Telecommunications
    • NTT Communications
  • מהירות הורדה ממוצעת בין 25 ל-30 מס"ש[4]:
    • Asahi Net
    • Dream Train
    • FreeBit
    • Kyushu Telecommunication Network
    • DION
    • JAPAN CABLENET
    • Marubeni Access Solutions

אתרים פופולריים

קוי תקשורת בין יפן לארצות הברית, בקצב של כ-1.2 גס"ש, אשר הוקם בשנת 1991
קוי תקשורת קצב של עד 2.2 טס"ש, בין יפן (נקודות 7,8) לבין מדינות נוספות במזרח אסיה

לאתרים ביפן סיומת .jp. על פי מדד אלקסה[7], האתרים הנצפים ביותר ביפן הם:

  1. יאהו! יפן
  2. גוגל
  3. יוטיוב
  4. FC2.com
  5. פייסבוק
  6. rakuten.co.jp
  7. ameblo.jp
  8. אמזון יפן
  9. ויקיפדיה
  10. livedoor.com
  11. goo.ne.jp
  12. טוויטר
  13. MSN
  14. nicovideo.jp
  15. hatena.ne.jp

התפתחות האינטרנט ביפן

תקשורת נתונים נרחבת, שלא באמצעות פרוטוקול IP, הופעלה ביפן בפרויקט NACSIS של משרד החינוך היפני לשיתוף משאבים של מחשב מרכזי באמצעות מיתוג מנות מסוג X.25 (ולא IP). מטרת הפרויקט הייתה ספציפית ומוגבלת: להפיץ מידע ביבליוגרפי לאנשי אקדמיה בלבד.

הפריסה של האינטרנט ביפן החלה באמצע שנות השמונים, כאשר 3 אוניברסיטאות בטוקיו שיתפו ביניהן משאבי מחשוב באמצעות רשת שנקראה JUNET. הרשת אף קושרה אל ה-Usenet בארצות הברית. בשנת 1988, הוקמה רשת ה-WIDE שקישרה בין המחלקה למחשבים של אוניברסיטת טוקיו, ואל מערכות נוספות בארצות הברית. לראשונה ביפן, רשת זו פעלה באמצעות פרוטוקול IP, והקישור לארצות הברית היה על גבי קו תקשורת ייעודי.

רשת ה-WIDE התפתחה ותפסה את תשומת לבם של גופי מחקר ופיתוח אקדמיים ומסחריים נוספים. בתחילה, גופים אלו קושרו לרשת תחת הפרה של תנאי השימוש ב-NSF האמריקאית (שדרשו שימוש לא-מסחרי לטובת האקדמיה האמריקאית), אשר הייתה מקושרת אל ה-WIDE. בשנת 1990 החלה חברה בשם TWICS לשווק לראשונה שירותי דואר אלקטרוני אופן מסחרי, על בסיס קישור אל רשת ה-WIDE. זאת הייתה הפעם הראשונה ביפן, שמשתמשים שאינם אנשי אקדמיה (ולכן לא יכלו לקבל גישה בדרך אחרת אל הרשתות האקדמיות של WIDE ו-NACSIS) יכלו להשתמש בשירותי האינטרנט.

בשנת 1992 התקיים כנס INET 92 של איגוד האינטרנט העולמי בעיר קובה, בהשתתפות יותר מ-600 נציגים מרחבי העולם. מעבר לדיונים הטכניים, הוצגו שימושים שונים לרשת החדשה, וכך הוגברה עוד יותר השאיפה להשתמש באינטרנט מעבר לשימושים של אקדמיה ומחקר. בשנה זו החל הסניף המקומי של AT&T לספק קווי תקשורת ייעודיים. חברת הזנק בשם IIKK פעלה לראשונה כספק שירותי אינטרנט, בהתבסס על השירות של AT&T עם קישור לרשת של TWICS.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינטרנט ביפן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מקור: Percentage of Individuals using the Internet, באתר ITU (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 Measuring the Information Society Report 2015, באתר ITU (באנגלית), עמ' 239
  3. ^ Information and Communications in Japan 2011, פרק 2 קובץ PDF (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 על פי האתר http://www.netindex.com
  5. ^ אתר מחלקת הטלקומוניקציה, משרד הפנים והתקשורת של יפן (באנגלית)
  6. ^ הנתונים על פי: OECD Broadband statistics, באתר OECD (באנגלית)
  7. ^ Top Sites in Japan, באתר אלקסה (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0