אכזבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אכזבה היא תחושה של מפח נפש, צער, עצב או היעדר הנאה, כאשר בעיני המאוכזב יש פער גדול בין הציפיות המוקדמות בנוגע להתרחשות מסוימת, לבין מה שהתרחש בפועל. בעברית המילה אכזבה נגזרת מן השורש כ.ז.ב., שמשמעותו הפסקה, עזיבה או שקר: ”אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ” (ירמיהו, ט"ו, י"ח); ”וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו” (ישעיהו, נ"ח, י"א).[1] אכזבה מקורה מהתנ"ך, אכזב. נחל אכזב הוא נחל שאין בו מים, כאילו ההבטחה למים שיש בנחל מתגלית כשקר. לעומתו, נחל שיש בו מים רבים הוא נחל איתן, נחל חזק שאפשר לסמוך עליו.

המרכיב הבסיסי בתחושת אכזבה, והגורם המרכזי הקובע את עצמתה, הוא גודל הפער שבין הציפייה המוקדמת לבין ההתממשות בפועל. גורמים נוספים המשפיעים על גובה הציפיות ומכאן גם על עצמת האכזבה הן חשיבותו של האירוע שלו מצפים (מנקודת מבטו של המצפה), מידת ההרגל שיש למאוכזב בהתממשות אירוע כזה, התרחשויות דומות קודמות, והסיכוי להתממשות האירוע המיוחל. כך, לדוגמה, אי זכייה בהימור בפיס, למרות חשיבותה האפשרית הרבה, לא תניב בדרך כלל תחושה עמוקה או מתמשכת של אכזבה, שכן רוב המהמרים מעריכים כי סיכויי ההתממשות של הזכייה קטנים ממילא. לעומת זאת, דחיית בקשה להעלאה קטנה במשכורת, אף כי ערכה הכספי בטל בהשוואה לזכייה בפיס, עלולה לאכזב יותר, בגלל הערכה שהסיכוי להתממשותה גדול יותר משום שאחרים קיבלו העלאה כזו (התרחשויות דומות קודמות) או בגלל הציפייה לקבלת הכסף לכיסוי הוצאות מידיות.

גורם נוסף, שיש לו השפעה ניכרת על עוצמת תחושת האכזבה, הוא מידת ההצלחה או הכישלון של אחרים במשימה דומה. מידע נוסף, או חשיבה נוספת, על ההצלחה או הכישלון מביאים רבים לכייל מחדש את רמת הציפיות ואת ההתייחסות לסיכויי ההתממשות. כך, למשל, מידת האכזבה מקבלת ציון בינוני בבחינה תהיה תלויה במידע שיתקבל מאוחר יותר ביחס להצלחה או הכישלון של אחרים באותה בחינה.

הבעות הפנים של אכזבה

הבעות הפנים של רגש זה הן סובייקטיביות, כל אחד יכול לפרש את זה אחרת. אצל ילדים הבעת הפנים יכולה להיות עצב טהור, אבל אצל מבוגרים העצבות "מתחלפת" בנזיפה/האשמה.

השפתיים קפוצות (כדי להתאפק לא לומר את האשמות/הנזיפות), הפה עלול לנוע לצדדים, וזאת כדי להסתיר את הלחץ בשפתיים, הגבות מכווצות והן למעשה שילוב של עצבות ומבט קודר. העיניים ערניות, אך המבט מושפל ולעיתים אף ישנן דמעות.[2]

תנועות הגוף של אכזבה

כמו הבעות הפנים, גם תנועות הגוף הן סובייקטיביות, ואפשר לקטלג אותן עם רגש העצב. תנועות הגוף הנפוצות הן: ידיים על הראש/על הפנים, עמידה/ישיבה שפופה, הראש מופנה כלפי מטה, הזרועות שמוטות בצדי הגוף.[3]

השפעות פיזיולוגיות הבאות לידי ביטוי ברגש האכזבה

לרגש האכזבה ישנן השפעות פיזיולוגיות המשפיעות על גוף האדם. כגון: כאבי ראש, פעימות לב מואצות, הזעה, גלי חום וקור.[4]

נטיות התנהגותיות של רגש האכזבה

אכזבה היא תגובה סובייקטיבית. הנטיות ההתנהגותיות של האדם שחווה אכזבה יכולה להשתנות במידה רבה בקרב אנשים. בעוד שחלק מהאנשים מתאוששים מהר, אחרים שוקעים בתסכול, בהאשמת האחר ואף, במקרים קיצוניים, נכנסים לדיכאון וכתוצאה מכך מתבודדים מהאוכלוסייה. אדם שחש אכזבה נוטה להיות עצוב ואף כועס על אותו אדם שלא ענה על ציפיותיו. האדם הופך להיות אפאתי – לא אכפת לו מכלום והוא אינו רוצה לעשות כלום. כמו כן, מי שחווה אכזבה יקדיש לכך תשומת לב מוגברת ויימנע מלקיחת סיכונים עתידיים.[5]

הפונקציונליות של האכזבה

על אף שרגש האכזבה הוא רגש שלילי הגורם להשפעות שליליות, יש לו גם פונקציות חיוביות העוזרות לו להתמודד בחיי היום-יום :

  1. האכזבה מספקת מידע אודות הדרך בה אנו רואים את עצמנו, את העולם ואת האחרים.
  2. האכזבה עוזרת לך להבין יותר מה חשוב עבורך (במידה ואתה בוחן את סיבת האכזבה).
  3. לאחר שאנשים חווים אכזבה הם מקדישים יותר תשומת לב ובוחנים בצורה מעמיקה יותר את הסיבה לאכזבה על מנת להימנע ממנה בעתיד.

"Henry David Thoreau: "If we will be quiet and ready enough, we shall find compensation in every disappointment.[6]

אכזבה והשפעה חברתית

ניתן להעריך את האכזבה בצורה חברתית לפי ארבע רמות שונות:

  • ברמה האישית - רגש האכזבה גורם לאנשים לקבל החלטות יותר בקפידה. בנוסף, רגש זה מוליד יותר פסימיות בקרב אלה שכבר שקעו באכזבה בעבר.
  • ברמה הדיאדית - רגש האכזבה גורם להתרחקות ותחושת ניכור מהצד השני שלא ענה על הציפיות שלנו. כמו כן, רגש האכזבה מפחית צפייה עתידית מאותו בן-אדם לאור ניסיון העבר עמו.
  • ברמה הקבוצתית - ככל שהאדם חוויה יותר אכזבה בעבר ברמה הקבוצתית, כך הוא יוכל לשלוט יותר טוב בציפיות ולקחת את אכזבות הקבוצה כמובן מאליו.
  • ברמה התרבותית - גורם לגיבוש והזדהות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו מצודת ציון על ירמיה ט"ו, יח, ורש"י על תהילים פ"ט ל"ו.
  2. ^ •Medlej J (2014)." Human Anatomy Fundamentals: Mastering Facial Expressions"
  3. ^ Vernon J (2012). 4th Year Honors Project : "Reflective Summary"
  4. ^ Pavel (2016). "Stress MNT for health, the stress blog"
  5. ^ •Pavel (2016). "Stress MNT for health, the stress blog"
  6. ^ •Ross B (2011). "Disappointment: A Universal Pain"


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0