אכזיב
ערך זה עוסק ביישוב קדום לחופי הים התיכון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
אַכְזִיב היה יישוב קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, כ-5 קילומטר צפונית לנהריה.
באכזיב גן לאומי, שתי שמורות טבע (שמורת חוף אכזיב ושמורה ימית), בית ספר שדה ושרידים של הכפר הערבי א-זיב (Az-Zib الزيب) שהיה במקום ותושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.
היסטוריה
העיר אכזיב (אכזיב נוספת הייתה בשפלת יהודה) נזכרת בתנ"ך בספר יהושע במסגרת תיאור נחלת שבט אשר: ”וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר, וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה”[1].
בספר שופטים העיר נזכרת שנית יחד עם הערים ששבט אשר לא הוריש: ”אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב”[2].
במקום הייתה עיר נמל כנענית קדומה, ואחר-כך יישוב ישראלי, שהוחלף ביישוב פיניקי בימי שלמה המלך.
העיר המשיכה להיות מיושבת גם בתקופת בית שני, ונזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בצורה "אכזיפה"[3].
מאוחר יותר, אכזיב נזכרת במשנה במסגרת תיאור גבולות הארץ של עולי בבל: ”כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד”[4], וכן: ”רבן גמליאל אומר, שלוש ארצות לחלה: מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת”[5].
יהודי אכזיב הופטרו על ידי חז"ל מקיום המצוות התלויות בארץ, בשל הימצאותם בסביבה הנכרית של הצורים: ”כזיב עצמה פטורה מן הדמאי”[6]. זאת, בעוד שיהודי האזור שנמצא מזרחית לדרך ההולכת מעכו לאכזיב לא הופטרו ממצוות אלו: ”ההולך מעכו לכזיב מימינו הדרך טהורה משם ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שתיודע שהיא פטורה משמאל למערב הדרך טמאה”[7].
בתוספתא מובא מעשה ברבן גמליאל, ממנו עולה כי אכזיב וסולם צור (ובפרט ראש הנקרה) היוו את גבול היישוב היהודי בגליל באותה עת[8]. הלכה אחרת גורסת כי הגבול היה בנחל שמדרום לאכזיב: ”ואיזו היא ארץ ישראל, מנהר דרומה של כזיב ואילך”[9].
בתוספתא נזכר "שגביון" (או "שביון"), ראש בית הכנסת של אכזיב[10], שעל שמו קרוי כיום אחד מאיי אכזיב.
גם במקורות קדומים לא יהודיים נזכרת אכזיב.
בתקופה הצלבנית שכנה באכזיב מצודה צלבנית, ובחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו שרידיה, וכן מבנים חקלאיים, בתי קברות ועוד. שמה הצלבני של מצודת אכזיב היה "Casale Umberti".
המקום נכבש על ידי המצביא הממלוכי בייברס.
בתקופה מאוחרת יותר (כנראה במהלך המאה ה-13) הוקם במקום היישוב הערבי א-זיב, שצליל שמו מזכיר את צליל השם אכזיב. הזיהוי של יישוב זה עם אכזיב הקדומה נעשה כבר על ידי הרב יהוסף שווארץ בספרו 'תבואות הארץ' (עמ' רלג), והיה מקובל על כל החוקרים בעת החדשה[11].
במלחמת העצמאות ב-15 במאי 1948, במבצע בן עמי, נכבש הכפר ונהרס ותושביו נמלטו ממנו. שרידי הכפר שימשו את האמן והאדריכל מרסל ינקו להקמתו של גן לאומי במקום.
על חוף אכזיב הוקמה "מדינת אכזיב" של אלי אביבי.
החפירות הארכאולוגיות באתר
בתל אכזיב נערכו חפירות ארכאולוגיות בשנים 1963–1964, מטעם אגף העתיקות בראשות משה פראוסניץ ובהשתתפות המכון המזרחי של אוניברסיטת רומא[12]. בחפירות אלו נחשפה המצודה מתקופת הצלבנים, אך גם חלקים מביצורי הערים ששכנו בתל בתקופת הברונזה התיכונה IIב' ובתקופת הברונזה המאוחרת. קנקנים ועליהם נכתב בכתב פיניקי "אדנמלך", המתוארכים למאה השישית לפניה"ס, נמצאו במחסנים הצמודים לסוללת המצודה.
בבתי הקברות נערכו חפירות החל משנת 1941 ועד 1984 על ידי אגף העתיקות, בראשות ז' גולדמן ואחר כך בראשות משה פראוסניץ'. נחשפו קתי קברות במספר מקומות: תל אכזיב עצמו, מצפון לתל על גדת נחל כזיב, בחלק במזרחי ליד גשר הזיו, וכן סמוך לשפת הים. הקברים באתרים אלו חשפו ממצאים מתקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הרומאית, התקופה הביזנטית, התקופה הצלבנית ומימי הביניים. ממצאים רבים שייכים לתרבות הפיניקית.
בין השנים 1986–1988 חידשה מזר חפירות בבית הקברות הדרומי שבאכזיב, בהן נחשפו קברים שלא נתגלו בעבר ובהם ממצאים פיניקים נוספים.
על פי הממצאים ואתרי הקבורה הרבים שנמצאו באזור ניתן להסיק כי אכזיב הייתה עיר מסחר מרכזית כבר בתקופת הברזל. גם בתקופת המשנה הייתה קיימת באזור עיר משגשגת.
ליל הגשרים
ערך מורחב – פיצוץ גשר א-זיב
בליל הגשרים (16 ביוני 1946) יצא כוח המונה 43 לוחמי פלמ"ח לפוצץ את שני הגשרים המקבילים שהיו באזור אכזיב: גשר הכביש וגשר הרכבת. כאשר הם התקרבו למקום הם התגלו על ידי כוח נוטרים ערבים ששמרו על הגשר, הנוטרים פתחו עליהם באש חזקה, מספר כדורים פגעו ביחיעם ויץ שנפגע בראשו ובחזהו ונפל פצוע. החובשת שהייתה בכוח, זהרה לביטוב, נגשה לטפל בו אך הוא אמר לה: "הניחי לי, המשיכו בפעולה." תוך כדי הטיפול ביחיעם ויץ התגברה האש, אך לוחמי הפלמ"ח המשיכו להתקרב אל גשר הרכבת והתחילו לסדר את חומר הנפץ, על מנת להכין את הגשר לפיצוץ. לפתע נשמעה התפוצצות אדירה.
כוחות הרתק חשבו שהמשימה בוצעה וחיכו לבואם של החבלנים, אך אלה לא הגיעו. בתחילה חשבו שהם נסוגו, שלא כמתוכנן, לכיוון אחר. עיקר הלוחמים נסוגו והתפזרו לבתיהם מחשש למעצר על ידי הבריטים. רק כאשר הבריטים הודיעו שליד הגשר נמצאו שתי גופות הסתבר במטה הפלמ"ח שלא כל הלוחמים הצליחו לחזור מהקרב. בגלל פיזור הלוחמים לאחר הקרב והחשש ממעצר בידי הבריטים, התעכבו הסיכומים של הקרב. רק כעבור חודשיים נתבררה התמונה. נראה שארבע מאות הק"ג של חומר הנפץ התפוצצו טרם זמנם, אולי מפגיעת כדור נותב שנורה בידי הנוטרים הערבים. ההתפוצצות האדירה הרגה את כל 13 החבלנים שהיו ליד חומר הנפץ. רק חלקי גופות ספורים נמצאו במקום, ונקברו בבית הקברות בחיפה ובמצובה. לאחר קום המדינה הועברו שרידי הגופות לאתר סמוך לגשר, המשמש כבית קברות צבאי קטן. בסך-הכל, נהרגו בקרב 14 לוחמים, ולכן האנדרטה במקום זכתה לשם "יד לי"ד"; כך גם הגשר ואכסניית הנוער שבמקום.
בסמוך לגשר על החוף ניצב פסלו של יחיאל שמי, "פסל ים", מקיבוץ כברי.
מאבקים סביבתיים
בשנת 2010 נרכשה הקרקע הצמודה לחוף אכזיב וללגונה המיוחדת שלו על ידי חברה קבלנית אשר החלה לקדם במקום תוכנית בניה לשכונת מגורים ומלונאות (ג/4870). הבנייה בצמוד לחוף ולגן הלאומי עוררה את פעילי הסביבה והארגונים הסביבתיים. לטענת המתנגדים, התוכנית המקודמת אושרה בשנת 1994 והיא מיושנת בכך שלא מתאימה לנורמות התכנון המקובלות לסביבה החופית, וסותרת את עקרונות חוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד-2004, ותוכנית מתאר ארצית 35 המגדירה את שטח החוף כ"מרקם חופי". כמו כן בשנת 2008, שנתיים טרם רכישת הקרקע, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה של מחוז צפון הגדירה בתמ"מ 2 תיקון 9 חלק נרחב מהשטח המיועד לבניה כהרחבה של הגן הלאומי אכזיב. בעתירה שהוגשה נגד התוכנית (עת"מ 7555-06-13 נייר חדרה ואח' בע"מ נ' שחף נהריה ואח') פסק בית המשפט כי לאור התיישנות התוכנית יש לבחון את הרלוונטיות שלה בשנית ובהתאם לצורך לערוך בה שינויים. במרץ 2015 דנה הוועדה המחוזית בתוכנית שוב, לאור הנחיית בית המשפט, ואישררה אותה ברוב דחוק של 5 מול 4 מתנגדים. בנובמבר 2015 יצאו חברות "צמח-המרמן" ו"אלקטרה מגורים" בקמפיין שיווק שכונת המגורים. את הקמפיין הוביל השחקן נועם טור. מאבק התושבים והארגונים הסביבתיים עדיין לא הסתיים והתוכנית טרם קיבלה היתרי בניה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אכזיב |
- מסלול טיול לתל אכזיב וראש הנקרה
- ההתייחסות למקום בספר 'תבואות הארץ'
- גן לאומי חוף אכזיב באתר רשות הטבע והגנים
- "לא בונים בית באכזיב" עמוד המאבק בפייסבוק נגד תוכנית הבניה באכזיב
- זיו ריינשטיין, בי"ס שדה אכזיב: טיול אל הרוח, החושך והמים, באתר ynet, 21 ביולי 2013
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ט.
- ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"א.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר א', 257.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ו', משנה א'.
- ^ משנה, מסכת חלה, פרק ד', משנה ח'.
- ^ תוספתא, דמאי, א, ד.
- ^ תוספתא, אוהלות, יח, ח.
- ^ תוספתא, פסחים, ב, ט.
- ^ תוספתא, שביעית, ד, ד.
- ^ תוספתא, תרומות, ב, יג.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 728-729.
- ^ נסתיימה עונת החפירה הראשונה בתל אכזיב, דבר, 25 בספטמבר 1963
