אלון מעוננים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006

אֵלוֹן מְעוֹנְנִים, אתר מקראי בו ממוקם עץ אלון מקודש, הנמצא ליד העיר שכם. מיקומו של האתר נזכר בספר שופטים, פרק ט', פסוק ל"ז, בסיפור אבימלך בן גדעון.

בוולגטה מופיע כ- PER VIAM QUAE RESPICIT QUERCUM ובתרגום לעברית: "הדרך הנשקפת אל האלון". תרגום יונתן תרגם "מישר מעונניא" ובעברית: "מישור המעוננים". גם רש"י בעקבות תרגום יונתן מפרש: ”אלון מעוננים - (תרגום) מישר מעוננים”.

השם אלון התפרש גם כעץ אלון שמקום בו צמח היה למרכז פולחני ניחוש. עצים אשר שימשו כמקום מרכזי בו קיבלו הכוונה מהאלילים, היה ידוע במרחבי המזרח הקדום.[1] בדרך כלל שמות בהם מופיע השם אלון היו מורה שם זה על מקום פולחן, עוד מימי התקופה הכנענית. במקרא מוזכרים גם אלון מורה, אלון מוצב, אלון תבור, אלון בכות. כל אלה נזכרים בתנ"ך באירועים הקשורים בפולחן. אנשי שכם הנמנים עם אנשי הצפון יחסו לעצים קדושה. בתנ"ך מופיעים אזכורים לכך שתופעת הפולחן בקרבת עצים הייתה נפוצה: ”וַיִּבְנוּ גַם-הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת, וַאֲשֵׁרִים, עַל כָּל-גִּבְעָה גְבֹהָה, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן.”[2][3][4].

יש הסוברים כי האלה בשכם הנזכרת בספר יהושע, פרק כ"ד היא אלון מורה, הנזכר בספר בראשית, פרק י"ב, ו"אלון מצב" ו"אלון מעוננים" הנזכרים בספר שופטים, פרק ט'.[5] אלון מורה מופיע בין היתר בתיאור טקס הברכה והקללה, שהתרחש בשעם עם הכניסה לארץ כנען. משמעות המילה מורה הוא אוראקל לפיכך משמעותם דומה. בספר חבקוק, ב', י"ח נאמר ”מַסֵּכָה, וּמוֹרֶה שָּׁקֶר”. זו גם משמעות המילה מְעוֹנְנִים בתנ"ך: ”לֹא-יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן[6] וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.”[7]

לקריאה נוספת

  • נורית ליסובסקי, על עצים ועל ה'מקום': מאפיינים תרבותיים, טבעיים וחזותיים של הנוף המקודש בארץ ישראל, קתדרה: כתב עת לתולדות ארץ ישראל וישובה, ירושלים, יד יצחק בן צבי, חוברת 111, תשס"ד, עמ' 74-41.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמוץ דפני, עצים מקודשים בישראל, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 17.
  2. ^ ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ"ג
  3. ^ ראו: זהר עמר, על העצים הקדושים בספרות היהודית, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
  4. ^ ראו: אבי שמידע, צבי שמיר ומיכאל וינברג, עצים קדושים וקשישים בישראל, באתר סנונית.
  5. ^ אברהם אהוביה, וירא אלהים אל יעקב עוד (בראשית ל"ה, א-טו), בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ח, עמ' 99. הערה מ"ס 1.
  6. ^ ספר דברים, י"ח, י' - י"א
  7. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, כך לא כתוב בתנ"ך, תל אביב, משכל, 2004, עמ' 110.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0