אלוני ממרא
 | |
| ראמת אל ח'ליל - ציור משנת 1833, לערך | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | חברון |
| מידות | |
| גובה | 991 מטר |
|
אלוני ממרא (למפת הר חברון רגילה)   אלוני ממרא | |
אֵלֹנֵי מַמְרֵא (בערבית: חירבת רמת ח'ליל או ראמת אל ח'ליל) הוא אתר ארכאולוגי, המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב לחברון.
זיהוי המקום
האתר זוהה כאלוני ממרא המקראית, מקום מגוריו של אברהם אבינו. אולם לדעת בנימין מזר אין לזהות את אלוני ממרא המקראית באזור רמת אל ח'ליל, בשל ריחוקה היחסי מהעיר חברון עצמה ובשל חוסר ממצאים מלפני תקופת הורדוס[1].
בחזקוני[2] כתב כי 'אלוני ממרא' הוא 'אלון מורה', אולם הרב יעקב חיים סופר טוען[3], שדברי ה'חזקוני' המופיעים לפנינו הם טעות סופר[א].
מקום מגוריו של אברהם
באלוני ממרא התגורר אברהם[5] במשך עשרים וחמש שנה[6], החל מעת שנפרד מלוט[4] עד מהפכת סדום ועמורה[7]. עם בואו של אברהם למקום בנה מזבח לה'[8][ב]. הסיפור של שלושת המלאכים בבית אברהם היה באלוני ממרא[9].
אטימולוגיה
במשמעות השם 'אלוני' (המשליך על זהות המקום ועל פירוש השם 'ממרא') נחלקו תנאים במדרש[10]: לרבי יהודה 'אלוני' הוא מישור[ג] (ולפי זה 'ממרא' הוא שם המקום, ו'אלוני ממרא' פירושו: המישור של המקום 'ממרא'), ולרבי נחמיה 'אלוני' הוא ארמון (ולפי זה 'ממרא' הוא שם אדם, מבעלי בריתו של אברהם[11], ו'אלוני ממרא' פירושו: הארמון של האיש 'ממרא').
רש"י[12] נוקט כי לשיטה שהמקום היה מישור - שם המישור היה 'אלוני'. אולם הרמב"ן[12] טוען כי 'אלוני' אינו שם עצם, אלא המישור נקרא כן על שם ה'אלונים' שהיו נטועים בו (גם רבינו בחיי[13] כותב כי 'אלוני' הוא ממשמעות 'אילן', אך לא הזכיר את עץ האלון). הרמב"ן[2] גם מציע פירוש משולב בשם 'ממרא', לפיו 'ממרא' הוא שם העיר, והאיש 'ממרא' נקרא כך על שם העיר, והמקום 'אלוני ממרא' נקרא כן על שם בעל המקום.
היסטוריה
על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם"[14][ד]. העץ מוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, פעם כאלון[ה] ופעם כאלה[ו]. במפת מידבא מהמאה ה-6 מתוארים האתר ובו העץ העתיק שעדיין היה קיים. מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" בחצר המוסקוביה (הכנסייה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא[19].
האתר מוזכר גם בתיאוריו של הנוסע המפורסם מימי הביניים, פתחיה מרגנסבורג. בתיאורו הוא מזכיר זקן אחד שמצאו יושב "באלוני ממרא רחוק משם [מערת המכפלה] וכשבא רבי פתחיה לשם, נטה הזקן למות וציווה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים..."[20].
האתר בתקופות מאוחרות יותר
בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה הרומית וביזנטית אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. על פי חז"ל היריד שכונה "ירידה של בוטנה"[ז] נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש לעבודה זרה ומשום כך אסרו לסחור בו: ”שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה”[21]. במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים"[22]. בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס אברהם" (=אלת אברהם)[23]. היריד המשיך לפעול גם לאחר חורבן בית המקדש, ולאחר דיכוי מרד בר כוכבא נמכרו בו אלפי שבויים יהודים שנשבו על ידי הקיסר אדריינוס[24].
במאה ה-4 נבנתה במקום כנסייה ביזנטית על ידי קונסטנטינוס הגדול על חורבות המקדש האלילי מהתקופה הרומית. הכנסייה ציינה את האלון[דרושה הבהרה] שתחתיו קיבל אברהם את שלושת המלאכים בפתח אוהלו. כנסייה זו נבנתה לבקשת אמו של קונסטנטינוס, הלנה, כדי להחליף את היריד השנתי שהתקיים שם שנשא אופן פגאני מובהק[25]. הכנסייה חרבה בתקופה המוסלמית.
האתר כיום
השרידים הקדומים ביותר הנמצאים נכון לשנת 2013 באתר הם שרידי חומה הרודיאנית מהתקופה הרומית הדומה בתבניתה לכתלי המבנה הנמצא מעל מערת המכפלה ולכתלי הר הבית, ושרידי הכנסייה הביזנטית. בחצר הכנסייה קיימת באר מים המכונה "באר אברהם". בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשנות העשרים על ידי החוקר הגרמני מאדר[26], ובשנות התשעים על ידי ד"ר יצחק מגן התגלו מטבעות רבים, המלמדים על עברו של המקום כמקום מסחר מרכזי. נכון לשנת 2010 מוקף האתר בבנייני מגורים.
ב-1997, בעקבות הסכם חברון הועבר האתר יחד עם אתרים עתיקים נוספים לשליטת הרשות הפלסטינית. על פי ההסכם הייתה אמורה להישמר גישה חופשית של יהודים לאתר, אך בפועל כמעט ולא התאפשר ליהודים לבקר בו.[27]
לקריאה נוספת
- צבי אילן, משוט בארץ, עם עובד, 1967
קישורים חיצוניים
- דוד בנבנשתי, חבל חברון, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר, תש"ל 1970
- אלוני ממרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אלוני ממרא, אתר מט"ח
- אלוני ממרא, אתר שבי חברון
- אילת (אברהם), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- נעם ארנון ואיתמר שנייוייס, זיהויה של מערת המכפלה
- מאות הגיעו לאלוני ממרא
ביאורים
- ^ וראו רמב"ן[2] ורד"ק[4] המדגישים ש'אלוני ממרא' ו'אלון מורה' הם שני מקומות נפרדים.
- ^ הרד"ק (שם) מבאר את מטרת המזבח: ”שהיה קורא שם לבני אדם לשם ה', אל מקום המזבח אשר בנה. ובכל מקום שהיה קובע שם מקום, היה בונה מזבח וקורא בשם ה'”.
- ^ ”וזה היו מישורים שניים או יותר” (רד"ק[4]).
- ^ במקרא[15] נאמר שאברהם נטע אשל בבאר שבע, ולא הוזכר שנטע אשל באלוני ממרא. אולם רבינו בחיי[16] כותב כי הפסוק "והשענו תחת העץ" מלמד ”שלא היה שם אלא אילן אחד”, ויתכן כי הכוונה לעץ זה.
- ^ "ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען"[17].
- ^ "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה"[18]
- ^ בוטנה הוא פרי האלון
הערות שוליים
- ^ בנימין מזר, קריית ארבע היא חברון, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר תש"ל 1970
- ^ 2.0 2.1 2.2 בראשית, י"ב, ו'
- ^ 'הדר יעקב', חלק ו סימן ח
- ^ 4.0 4.1 4.2 בראשית, י"ג, י"ח
- ^ ראו למשל: בראשית, י"ד, י"ג
- ^ רש"י (בראשית, כ"א, ל"ד), על פי סדר עולם רבה (פרק א)
- ^ בראשית, כ', א' ופירוש רש"י שם
- ^ בראשית, י"ג, י"ח
- ^ בראשית, י"ח, א'
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"ב, פסקה ח'
- ^ ראו בראשית, י"ד, י"ג
- ^ 12.0 12.1 בראשית, י"ד, ו'
- ^ בראשית, י"ח, א'
- ^ ראו למשל: תבואות הארץ (ירושלים, ה'תר"ס) פרק ג עמ' קל בהערה.
- ^ בראשית, כ"א, ל"ג
- ^ בראשית, י"ח, א'
- ^ קדמוניות היהודים, א' י' א'
- ^ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
- ^ עצים קדושים וקשישים בישראל, כמעט 2000, גיליון 12, קיץ 1996
- ^ אברהם יערי, מסעות, עמ' 14. ראו גם: יצחק אלפסי, עודד אבישר, ישוב שלא פסק, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר תש"ל, 1970 עמ' 42
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה ד' (דפוס וילנא: דף דף "ד, עמוד עמוד "א). בראשית רבה, פרשה מ"ז, פסקה י'
- ^ ספרי לדברים שו; ראו גם: שמואל קליין, ארץ יהודה, עמ' 167
- ^ הירונימוס בפירושו לירמיהו לא, טו וספר זכריה יא, ד
- ^ שם
- ^ Sozomen, in: Migne, 1857a, LXVII, pp. 941-945; Eusebius, Vita Constantini, in: Migne, ibid, vol. XX, pp. 1112-1117; Pilgrim of Bordeaux, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 20; Egeria, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 97; Wilkinson, 1977, pp. 173- 174.
- ^ Mader, Andreas, Altchristliche Basiliken und Lokaltraditionen in Südjudäa: arcäoologische und topographische Untersuchungen, Studien zur Geschichte und Kultur des Altertums: Paderborn, 1918; Mader, ANdreas, "Mamre", Rivista di Archeologia Chrstiana, vol. 6, pp. 249- 312.
- ^ ביקור נדיר באלוני ממרא, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2010
