אליפסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סכום המרחקים של כל נקודה במישור ממוקדי האליפסה קבוע ושווה
האליפסה כחתך חרוט

אליפסה (בעברית, אליפטי הוא סְגַלְגַּל) היא צורה גאומטרית, שהיא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור, הנקראות מוקדים, הוא קבוע. האליפסה דומה למעגל פחוס ולמעשה המעגל הוא מקרה פרטי של אליפסה, שבו שני המוקדים הם באותה נקודה. כל אליפסה אפשר לקבל על ידי מתיחה של מעגל בגורם קבוע בכיוון כלשהו.

האליפסה היא חתך חרוט, שאפשר לתאר על־ידי משוואה מהצורה או הכללות שלה.

לאליפסה יש שני צירי סימטריה: הציר הראשי מחבר את שתי הנקודות הרחוקות ביותר זו מזו, והציר המשני, המאונך לו. הציר הראשי עובר דרך שני המוקדים. הצירים נפגשים במרכז הכובד של האליפסה. שיקוף ביחס לצירים יוצר את חבורת הסימטריות של האליפסה, שהיא בעלת ארבעה אברים. (אלא אם האליפסה היא מעגל, שחבורת הסימטריות שלו אינסופית).

כחתכי חרוט אחרים, לאליפסה יש תכונות גאומטריות ופיזיקליות חשובות. על־פי חוקי קפלר, מסלולו של כוכב לכת מהווה אליפסה שהשמש נמצאת באחד משני המוקדים שלה. המסלול של מתנד הרמוני במרחב הפאזה (שהקואורדינטות שלו הן המיקום והתנע) הוא אליפסה. קרן אור היוצאת ממוקד של האליפסה ופוגעת בהיקף האליפסה (המשמש מראה, המחזירה קרן אור בזוית החזרה השווה לזוית הפגיעה), תוחזר תמיד אל המוקד השני. הקול מוחזר על־פי כללי החזרה זהים, ולכן שיחה המתקיימת במוקד אחד של חדר אליפטי תשמע היטב במוקד השני שלו.

משוואות האליפסה

האליפסה הקנונית

בגאומטריה אנליטית מתארים עקומות במערכת צירים קרטזית, כאשר כל נקודה מיוצגת על־ידי הזוג הסדור המקיימת משוואה מתאימה. אליפסה שציריה מתלכדים עם הצירים (ולכן מרכז הכובד שלה ממוקם בראשית הצירים) אפשר לתאר באמצעות המשוואה

כאשר הם ארכי הצירים.

אם אז מוקדי האליפסה נמצאים על ציר במרחק מהראשית. לאליפסה זו יש גם הצגה פרמטרית

ממנה אפשר לראות שהאליפסה מתקבלת ממעגל היחידה על־ידי מתיחת הצירים ביחס של בהתאמה. מכאן נובע ששטח האליפסה הוא .

אם המרחק בין שני מוקדי האליפסה הוא , אז היחס

נקרא מקדם ה"אקסצנטריות" של האליפסה. המספר  ; ככל ש־ קרוב ל־0 האליפסה דומה יותר למעגל, וככל ש־ מתקרב ל־1 האליפסה נעשית צרה יותר.

האליפסה הכללית

אליפסה קנונית המסובבת בזוית

המשוואה שהוצגה לעיל מתארת את האליפסה הקנונית. כל אליפסה אפשר להביא לצורה הזו, על־ידי הזזת המרכז אל הראשית, וסיבוב הצירים כך שהציר הראשי יתלכד עם ציר . גם להפך: האיזומטריות של המישור (הזזות, סיבובים ושיקופים) מעבירות אליפסה לאליפסה. אם מרשים גם מתיחת הצירים, אפשר להגיע מכל אליפסה למעגל היחידה. המשוואה הכללית ביותר של אליפסה היא התבנית הריבועית

כשמתקיים התנאי (ללא תנאי זה מתארת המשוואה חתכי חרוט אחרים: פרבולה או היפרבולה, ובמקרים מנוונים אפילו ישר או זוג ישרים). צירי האליפסה מקבילים לצירים הקרטזיים אם ורק אם .

ראו גם

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0