אמנת ליסבון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנימציה הממחישה את הליך האשרור במדינות החברות באיחוד האירופי, 20/12/07 - 03/11/09

אמנת ליסבון היא האמנה הבינלאומית מכוחה פועל האיחוד האירופי מאז ה-1 בדצמבר 2009. האמנה נחתמה בעיר ליסבון שבפורטוגל בדצמבר 2007 והחליפה את אמנת מאסטריכט ("האמנה על האיחוד האירופי", 1992) ואת הסכם רומא (מכונן השוק האירופי המשותף, 1957) כמסמך היסוד של האיחוד האירופי, תוך שהיא מאמצת חלקים מהחוקה האירופית שנדחתה בשנת 2005.

יצירת האמנה ואשרורה

מטרת האמנה היא "להגביר את יעילותו ואת הלגיטימיות הדמוקרטית של האיחוד, ולשפר את עקביות פעולותיו", בהמשך להחלטות אמנת ניס מתחילת העשור.

אמנת ליסבון החליפה את החוקה האירופית שנדחתה במשאלי עם בצרפת ובהולנד בשנת 2005 ונגנזה. בתחילת 2007, מיד עם כניסתה לתפקיד הנשיאה התורנית של האיחוד, הכריזה קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, על כוונתה להחיות את יוזמת החוקה האירופית. בחגיגות היובל להסכם רומא, שייסד ב-1957 את השוק האירופי המשותף, הכריזו המנהיגים כי יפעלו לאשרורה של חוקה חדשה עד אמצע 2009. היוזמה לא כונתה עוד "חוקה" אלא "אמנה", וסעיפים רבים מהחוקה המקורית, שחיזקו את מוסדות האיחוד על חשבון הפרלמנטים המקוריים, נמחקו. עם זאת, העקרונות המרכזיים נותרו במקומם: זכות הווטו הוחלפה בשיטת הצבעה יחסית ולאיחוד האירופי ימונו נשיא ושר חוץ במשרה מלאה.

ב-13 בדצמבר 2007, התכנסו מנהיגי האיחוד בבירת פורטוגל, הנשיאה התורנית של האיחוד, וחתמו על אמנת ליסבון. האמנה הייתה מיועדת להיכנס לתוקף לאחר שתאושרר בידי כל החברות באיחוד עד סוף שנת 2008, אך לוח זמנים זה עוכב מסיבות שונות, בעיקר עקב דחיית האמנה במשאל עם באירלנד. עם זאת, אירלנד אישרה את האמנה במשאל עם שני שנערך באוקטובר 2009, והמדינות שעיכבו את האישרור בשל עיכובה של אירלנד אישררו את האמנה גם הן בחודשים שלאחר מכן זו אחר זו: פולין אישררה את האמנה באוקטובר 2009 וצ'כיה אישררה את האמנה בנובמבר 2009.

השינויים הבולטים שיצרה האמנה

  • הפרדת המועצה האירופית (מועצת ראשי הממשלות והנשיאים) ממועצת האיחוד האירופי (מועצות השרים השונות).
  • יצירת משרת נשיא המועצה האירופית - נשיא קבוע למועצה האירופית שתקופת כהונתו היא שנתיים וחצי, במקום סבב ראשי הממשלות והנשיאים שהופעל לפני כן.
  • יצירת משרת נציג עליון לענייני חוץ, שיוכל להציג עמדה מאוחדת של האיחוד בעניינים בינלאומיים, הקמת שירות פעילות החוץ האירופי שישמש כמשרד החוץ של האיחוד בראשות הנציג העליון, והכפפת המשלחות הדיפלומטיות לנציג העליון כחלק משירות החוץ.
  • הפיכת כתב זכויות היסוד של האיחוד האירופי משנת 2000 לבעל תוקף חוקי.
  • יצירת אישיות משפטית יחידה: איחוד שלושת "עמודי התווך" של האיחוד האירופי - שיתוף פעולה כלכלי, מדיניות חוץ וביטחון משותפת ו-שיתוף פעולה בנושאי משפט וביטחון פנים - לכדי אישיות משפטית אחת.
  • חיזוק הפרלמנט האירופי על ידי הגדרת תחומי קביעת מדיניות נוספים כזקוקים לאישורו.
  • הגדרת זכות פרישה מן האיחוד: לראשונה מוגדרת במפורש זכותן של המדינות החברות לפרוש מן האיחוד האירופי והתנאים לפרישה שכזו.
  • שינוי אופן קבלת ההחלטות: בחלק מהנושאים שבהם היה צורך בהסכמה פה אחד של המדינות, יידרש רק "רוב כפול", קרי רוב של 55% מקולות המדינות בתנאי שאוכלוסייתן מהווה 65% מאוכלוסיית האיחוד. שינוי זה ייכנס לתוקף בשנת 2014 ויבטל למעשה את זכות הווטו בה החזיקה כל מדינה, אך ישמר במידה מסוימת את יכולתן של המדינות הגדולות באיחוד לחסום החלטות שאינן לרוחן.
  • שילוב הפרלמנטים הלאומיים בחקיקה: משך הזמן הניתן להם לבחינת הצעות חוק של הנציבות האירופית ולתגובה עליהן הוארך לשמונה שבועות (רק אחר כך תועברנה הצעות החוק לבחינת הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי), ושיתוף פעולה של הפרלמנטים (לפחות שליש מהפרלמנטים בנושאים רגילים ולפחות רבע מהם בנושאי חופש, משפט וביטחון) יאלץ את הנציבות לשנות הצעות חוק או לנמק בפני הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי מדוע אינן פוגעות במדינות.
  • חובת סיוע הדדי: אם אחת ממדינות האיחוד נפגעה עקב אירוע טרור או אסון טבע ומבקשת עזרה, יתר מדינות האיחוד מחויבות להגיש לה סיוע.
  • הצעות חוק ביוזמת אזרחים: החל מה-9 במאי 2012, יוכלו אזרחי האיחוד להגיש הצעות ישירות לחקיקה ברמת האיחוד האירופי. את איסוף החתימות יכולה ליזום רק "ועדת אזרחים" המורכבת משבעה חברים לפחות, שכל אחד מהם ממדינה שונה. על קבוצה זו לרשום את היוזמה בנציבות האירופית ולאסוף מיליון חתימות התומכות בה תוך 12 חודשים. על החותמים להיות מרבע מן המדינות החברות באיחוד האירופי לפחות (כיום - 7 מדינות). כדי להבטיח מידתיות, קובעת התקנה את מספר החותמים המינימאלי מאותה מדינה, בהתאם למספר ציריה בפרלמנט האירופי: "מספרי המינימום יהיו שווים למספר חברי הפרלמנט האירופי הנבחרים בכל מדינה-חברה כפול 750".
  • שיתוף פעולה מוגבר (Enhanced co-operation): תשע או יותר ממדינות האיחוד תוכלנה לחזק את האינטגרציה ביניהן, מעבר לזו המוגדרת לכל מדינות האיחוד, במסגרת מוסדותיו (נכון למרץ 2011 יש שיתוף פעולה כזה בנושאי חוקי גירושין ופטנטים).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנת ליסבון בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0