אצות

אצות
	האצה Fucus vesiculosus בנורווגיה.
מיון מדעי
על־ממלכה:	איקריוטים או חיידקים אמיתיים

אצת Codium באי רֶאוניון.

אצת Halimeda tuna

אצות סרגסו

אצות (Algae; ביחיד: Alga) הן קבוצה פּולִיפִֿילֶטית רבגונית של אורגניזמים שאחת התכונות המשותפות להם היא היכולת לבצע פוטוסינתזה.

האצות הן מעין "צמחי מים" חסרי שורש, הנבדלים מצמחים רגילים במנגנון הרבייה שלהם, אך דומים להם ביכולת לבצע פוטוסינתזה. למעלה מ-70% מהפוטוסינתזה בעולם נעשית בידי אצות, וכמות גדולה מהחמצן באטמוספירה מיוצר על ידן. האצות הן אחד ממיני האורגניזמים העתיקים ביותר , והן נשמרו בצורתן הראשונית ללא שינוי מהותי. טווח הגדלים שלהן נע מאצות מיקרואורגניזמיות חד-תאיות עד אצות רב-תאיות גדולות. כתוצאה מכך, האצות מוגדרות לרוב על פי תכונותיהן האקולוגיות.

בתי הגידול של האצות הם מקווי מים ומקומות לחים, בעיקר ימים, מקווי מים מתוקים ובריכות. יש גם מיני אצות הגדלות על הקרקע ויש כאלה החיות בסימביוזה עם יצורים חיים אחרים, כמו על פרוות העצלן, אך אין להן מבנה הגוף ומנגנוני הרבייה של צמחי יבשה, שמייצגים התאמה לסביבה יבשתית.

האצות חשובות ביותר לביוספירה, ובייחוד הכחוליות (המהוות חלק מהפלנקטון) בגלל חלקן העיקרי בפוטוסינתזה וכן בקיבוע חנקן. בנוסף, האצות הכחוליות משמשות מזון דשן ושופע למגוון בעלי חיים אחרים בים. מלבד בעלי החיים, גם בני האדם אוכלים אצות, לרוב לאחר תהליך של ייבוש, המלחה ושימור. האצה המיובשת כמאכל או כתוסף של תבלין נפוצה בעיקר במאכלים של תושבי מדינות אסיה והמזרח הרחוק.

האצות הירוקיות הן "צמחי המים" או "סמרטוטי הירוקת" שאנו רואים בים ובמקווי מים עומדים.

רבייה באצות

אצות מתרבות בדרכים שונות, הן ברבייה זוויגית והן ברבייה אל-זוויגית. ברבייה אל-זוויגית אין איחוי של תא רבייה או חלוקת הפחתה שהכרחיים ברבייה זוויגית. חלק מהאצות מתרבות רק ברבייה אל-זוויגית, אך רובן מתרבות הן ברבייה זוויגית והן ברבייה אל-זוויגית.

הן לרבייה זוויגית והן לרבייה אל-זוויגית יש יתרונות: רבייה זוויגית מאפשרת לאוכלוסיות להגדיל את השונות הגנטית, שמאפשרת לאצות להגיב לתנאי סביבה משתנים. בנוסף, מינים רבים של אצות משתמשים במבנים קשים ועמידים שנוצרו ברבייה הזוויגית על מנת לשרוד בתקופות קשות לגידול.

בניגוד לרבייה זוויגית, ברבייה אל-זוויגית, בתנאי גידול מועדפים, האצות יכולות להתרבות (להשתכפל) בקצב גבוה מבלי לייצר גמטות וללא הצורך למצוא בן זוג, ולכן מתאפשר קצב גידול מהיר מאוד של האוכלוסייה שלהן.

מיון

במהלך עשרות השנים האחרונות שינו הטקסונומים את מיקומן של האצות במיון עולם הטבע כמה פעמים. הן היו שייכות לממלכת הצומח, וחלקן עדיין משויכות על ידי אחדים לממלכה זו. חלקן (כדוגמת הכחוליות) משויכות לעל-ממלכת החיידקים האמיתיים ואת בעלות הגרעין נהוג לשייך לממלכת הפרוטיסטה.

זוהי התפלגותן נכון לשנת 2004:

זהוביות (אצות זהובות) Chrysophyceae – מחלקה של אוקריוטיים.
חומיות (אצות חומות) Phaeophyceae – מערכה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
ירוקיות (אצות ירוקות) Chlorophyta – מערכה בממלכת הצומח.
אדומיות (אצות אדומות) Rhodophyta - קבוצה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
להוביות (Pyrrophyta) - מערכה של אוקריוטיים.
דינופלגנטים (Dinophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
עינניות (Euglenida) – מערכה של אוקריוטיים.
פרימנסיות (Haptophyceae) - קבוצה של אוקריוטיים.
צורניות (Bacillariophyta) – מערכה של אוקריוטיים.
סיליקופלגלטים – (Dictyochophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
קסנתופיטיות (Xanthophyceae) – מערכה של אוקריוטיים.
נאווניתאים (אצות נאווניתיות) Charales - סדרה בממלכת הצומח הקרובה למערכת הצמחים. בניגוד ליתר היצורים המכונים אצות, איברי הרבייה של הנאווניתאים מוקפים על ידי תאים עקרים.
כחוליות (אצות כחולות או חיידקים כחולים) Cyanobacteria – מערכה בעל ממלכת חיידקים אמיתיים, בגלל היותן חסרות גרעין. נמצאו כחוליות גם מחוץ למקווי מים.