אריק איינשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק איינשטיין
אריק איינשטיין (1979)
אריק איינשטיין (1979)
לידה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה אריה לייב איינשטיין
תקופת הפעילות 1957–2013 (כ־56 שנים)
עיסוק זמר, פזמונאי, שחקן, תסריטאי, קומיקאי
סוגה רוק, פופ, זמר עברי, שירי ילדים
סוג קול בריטון
חברת תקליטים ישראפון, פונוקול, הליקון, הד ארצי, פונודור, BNE, סי.בי.אס, התו השמיני, NMC
שיתופי פעולה בולטים להקת הנח"ל, בצל ירוק,
שלישיית גשר הירקון,
החלונות הגבוהים, הצ'רצ'ילים,
שלום חנוך, מיקי גבריאלוב,
שם טוב לוי, יוני רכטר,
יצחק קלפטר, אבנר קנר
https://www.confia.co.il/he/arikeinstein

אריק איינשטיין (3 בינואר 1939, י"ב בטבת ה'תרצ"ט – 26 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו ה'תשע"ד) היה זמר-יוצר, פזמונאי, שחקן, קומיקאי ותסריטאי ישראלי.

היה חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים, וחלק מחבורת לול. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים הניב את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.

איינשטיין נחשב לאחד הזמרים הישראלים החשובים ביותר. מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו כך: ”אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית”.[1] בשנת 2013 יזמה שרת התרבות והספורט לימור לבנת פרס בשם פרס אריק איינשטיין.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

איינשטיין נולד, גדל והתחנך בתל אביב בשם אריה לייב איינשטיין. בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון ה"אהל" יעקב איינשטיין. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון בעיר כדיירי משנה בדירת מגורים. בילדותו למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון (ששמו היה אז "בית החינוך בצפון") ובנעוריו למד בבית הספר תיכון עירוני ד' בתל אביב. בנעוריו היה גם חניך בתנועת "השומר הצעיר" וספורטאי באגודת הפועל תל אביב. איינשטיין היה אלוף ישראל לנוער בהדיפת כדור ברזל ובקפיצה לגובה ובשנת 1956 זכה גם באליפות ישראל לבוגרים בקפיצה לגובה (1.80 מטר).[2] הוא החזיק בשיא הישראלי לנוער בקפיצה לגובה (1.84 מטר) במשך כ-10 שנים.[3] במכביה החמישית שנערכה בשנת 1957 זכה במדליית ארד בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.75 מטר. כמו כן, היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה "אריות". בשנת 1955 שיחק במדי קבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב.[4] וכן במשך חייו היה אוהד של הפועל ומוזכר בלפחות שלושה שירים שלו (סע לאט, סע לאט, אמרו לו).

לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס). בשל קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח"ל (בין השאר בפני אורי זוהר) והתקבל ללהקה בתפקיד שחקן. בלהקה השתתף בכמה תוכניות, בחלקן התבלט בעיקר בקטעי משחק, באחת מהן הופיע לראשונה כסולן, בשיר "רוח סתיו". שיר מפורסם נוסף מתוכנית זו הוא "דינה ברזילי", ששר איינשטיין עם יהורם גאון ויוסי פרוסט.[5] במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי "אריק", שבו נודע מאז.[6]

לאחר שירותו הצבאי

שלישיית גשר הירקון. מימין לשמאל: יהורם גאון, בני אמדורסקי ואיינשטיין

בשנת 1959 השתחרר מצה"ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי "תיאטרון סמבטיון"[7]. משחקו של איינשטיין זכה לשבחים בעיתונות.[7]

בשנת 1960 הוציא איינשטיין מיני אלבום סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים. את השירים עיבד אריה לבנון.[8]

באותה שנה הצטרף ללהקת בצל ירוק, שבה היו חברים גם אורי זוהר ואחרים. איינשטיין השתתף בתפקיד משני בתוכניתה של הלהקה "חתול בשק", שעלתה ב־1960.[9]

בסוף 1960 שיחק בהצגה "הבוגד" מאת הנרי דנקר ב"תיאטרון האהל".[10] לאחר מכן שר ב"להקת הצעירים".

במאי 1962 הקים איינשטיין צמד מוזיקלי בשם "הגפרורים".

במקביל חבר בסוף 1963 לזמרים יהורם גאון ובני אמדורסקי להקמת להקה חדשה, "שלישיית גשר הירקון".

איינשטיין השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון 1964, ובפסטיבל הזמר והפזמון 1965 זכה במקום הראשון עם השיר "איילת החן".

אלבומי סולו ראשונים ו"החלונות הגבוהים"

אלבום הסולו המלא הראשון של איינשטיין, "שר בשבילך", יצא במרץ 1966.[11]

בפסטיבל הזמר והפזמון 1966 זכה איינשטיין שוב, הפעם עם השיר "ליל סתיו".[11] בפסטיבל זה שר איינשטיין עם שלישיית גשר הירקון את השיר "ריח תפוח אודם שני", שהגיע למקום השני בתחרות, וכן שר לבדו את השיר "לא פעם, בקיץ".

באותה שנה הקים את להקת הליווי הראשונה שלו, "האיינשטיינים".[11] יחד איתם הקליט איינשטיין תקליטון של גרסאות כיסוי.

לאחר מכן הקים את "החלונות הגבוהים" בין השאר עם שמוליק קראוס.

לאחר יציאת האלבום המשיכה להקת "החלונות הגבוהים" בהופעות רבות, וביולי 1967 הצטרפה ללהקה נוספת למופע ברחבי העולם.

שנות השבעים

איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אומנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם. הפרויקטים הגדולים של חברת "הגר" היו הסרט "שבלול" ותוכניות הטלוויזיה "לול".

האלבום "שבלול" יצא ביולי 1970. הוא נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר ברוק הישראלי, ובסקרים רבים הוא נבחר כאלבום העברי הטוב בכל הזמנים.[12]

זמן קצר לפני יציאת האלבום, ב־7 ביוני 1971, נעצרו איינשטיין וכמה אנשים אחרים מ"חבורת לול" באשמת ביקורים במקום לעישון חשיש.[13] הרשעתם הגיעה ב־3 אפריל 1972, לאחר משפט שנמשך כמה חודשים.[14][15]

שיריו של איינשטיין זכו בתקופה זו להצלחה רבה, ובששת המקומות הראשונים במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל לשנת תשל"א דורגו שלושה שירים שלו: "אני ואתה", "צא מזה" ו"מה איתי". איינשטיין זכה במצעד זה בתואר "זמר השנה".[16]

ב־2 בספטמבר 1973 החלו איינשטיין ואורי זוהר בעבודה על סרט חדש בשם "עיניים גדולות",[17] שעלה ב־1974. איינשטיין שר את שיר הנושא של הסרט.

שנות השמונים

האלבום "יושב על הגדר" יצא באוגוסט 1982.[1] בשבוע שבו יצא עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה. אשה אחת בתאונה, זוגתו סימה אליהו נפצעה קשה, והוא נפצע וכבדות הראייה שלו הלכה והחמירה.[1][18] מאז התאונה מיעט איינשטיין להיראות בציבור או להתראיין בתקשורת.

בשנת 1983, לאחר שיקומו מהתאונה ובעקבותיה, הוציא איינשטיין את אלבומו השני בשיתוף יצחק קלפטר, "שביר". זהו האלבום היחיד של איינשטיין שבו כתב את כל מילות השירים.

העשור הראשון של המאה ה-21

באוגוסט 2001 הגיש איינשטיין תביעה אזרחית נגד המפיק והאמרגן מיכאל תפוח, שעמו עבד במשך 24 שנים. תביעה זו הולידה מערכת השמצות והכפשות הדדיות, וחשפה מערכת יחסים עכורה שפרצה בין השניים, שהיו ידידים וחברי נפש. בכתב התביעה נטען כי איינשטיין נוצל על ידי אמרגנו, שחי כביכול על חשבון רווחיו העצומים של הזמר. האמרגן, בכתב ההגנה, טען כי איינשטיין דווקא הרוויח ממון רב, והציג את עצם הגשת התביעה כחלק מבעיותיו האישיות של הזמר כ"אדם תלותי ומפונק".[19] הסכסוך הסתיים בשנת 2009 בהסכם גישור.[20]

ב־6 בפברואר 2005 הוכרז על זכייתו של איינשטיין בפרס אקו"ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית.[21]

ב-2006 קיבל איינשטיין פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית בטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24.[22] באותה שנה הופיע איינשטיין באולפן ליגת האלופות המשודר בערוץ הספורט, דבר הנחשב נדיר במיוחד. איינשטיין שר את שירו "אחד עשר מטר".[23]

בסוף אוגוסט 2006 יצא הספר "זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים" בעריכת עלי מוהר.

במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל נבחר איינשטיין ל"זמר השישים" בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל.[24]

העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 היה איינשטיין האמן המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל, לפי נתוני אקו"ם.[25]

ב-18 באוקטובר 2011 הוציא איינשטיין את השיר "עכשיו כשאתה כאן", שכתב והלחין גיא בוקאטי לרגל חזרתו של החייל החטוף גלעד שליט.[26] ב־7 בפברואר 2012 יצא לאור בסינגל דואט של איינשטיין ושלמה ארצי בשם "חוזרים הביתה", שכתב והלחין ארצי.[27] שיתוף הפעולה בין איינשטיין לארצי, הנחשבים לשניים מהבולטים בזמרים בישראל, זכה לעניין רב בכלי התקשורת.[28][29][30] השיר היה לשיר הפותח את אלבומו של ארצי "אושר אקספרס".

בנובמבר 2013 נודע כי איינשטיין יחל לכתוב טור חדש במעריב, ומספר שעות לפני מותו סיים לכתוב את הטור הראשון. הטור המלא התפרסם במהדורה מיוחדת לזכרו.[31]

מותו

ב-26 בנובמבר 2013 בשעות הערב נפטר איינשטיין בבית החולים איכילוב בתל אביב, כתוצאה ממפרצת באבי העורקים, שהובילה לדימום פנימי כבד, דבר שהביא למותו.[32]

למחרת פטירתו, בשעות הצהריים, הוצב ארונו בכיכר רבין בתל אביב, ונערך לו טקס פרידה.[33] עשרות אלפים באו לחלוק לו כבוד אחרון, ונשאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש עיריית תל אביב רון חולדאי.

אריק איינשטיין הובא למנוחות בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. בטקס הלוויה ספד לו חברו ומחותנו, הרב אורי זוהר.[34]

לציון ארבע שנים למותו של איינשטיין עלתה לשידור סדרה תיעודית, הסוקרת את חייו ופועלו. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית סדרת התעודה.[35]

הנצחתו

לאחר מותו של איינשטיין הציבה עיריית תל אביב-יפו לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב חובבי ציון 40 בתל אביב. בשנת 2013 יזמה שרת התרבות והספורט לימור לבנת את פרס אריק איינשטיין, שנועד להביע הוקרה והערכה לאמנים וותיקים ומובילים בתחומם על תרומתם החשובה לתרבות הישראלית לאורך השנים.[36]

באוגוסט 2020 הוסב שמו של המרכז הקהילתי ברחוב דב הוז במרכז תל אביב ל"מרכז הקהילה אריק איינשטיין". מיקומו של המרכז הקהילתי הוא בסמיכות לתחנות חייו המרכזיות של איינשטיין: רחוב גורדון בו גדל, בית הספר א.ד. גורדון בו התחנך, תיאטרון "האהל" בו שיחק אביו, ורחוב חובבי ציון בו התגורר עד מותו.

בסוף שנת 2015 נקרא אולם כדורסל על שמו של איינשטיין, אולם המשמש גם כאולמה הביתי של הפועל כפר סבא.[37]

על שמו של איינשטיין נקראו פארק בקריית ים וכיכר באור יהודה.

בפברואר 2017 חנכה ארקיע מטוס אמבראר שנקרא על שמו של איינשטיין.[38]

מאפייני יצירתו וזמרתו

איינשטיין ניחן בקול בריטון. בהשפעת סגנון הבלוז, שר איינשטיין את רוב שיריו בטון מחויך, גם כשאינם עוסקים בנושאים שמחים.[39] רבים התייחסו לייחוד בגון קולו של איינשטיין ותיארו אותו כייחודי וקל להבחנה, כחד-פעמי, עמוק, חם, מלטף.[40][41]

בשנות הקריירה הראשונות שלו לא כתב איינשטיין את שיריו בעצמו, ובאלבום הסולו הראשון שהוציא, "שר בשבילך", לא היה מעורב ביצירה. את השיר הראשון כתב כשהיה בן 28. כשנשאל מדוע לא כתב לפני כן, ענה "הייתי מאוד חסר ביטחון ולא הרגשתי משורר מקצועי[42]". באלבומיו הבאים כבר היה מעורב יותר ביצירה, והחל לכתוב את המילים לרבים משיריו. בין שיריו המפורסמים, שגם כתב את מילותיהם: "אני ואתה", "סע לאט" ועוד. באלבומו "שביר" משנת 1983 כתב את כל השירים, ובאלבומו "פסק זמן" שיצא כעבור שנה כתב את כל השירים למעט אחד. בשנות הקריירה האחרונות שלו מיעט לכתוב שירים, ושני אלבומיו האחרונים, "רגעים" ו"כל הטוב שבעולם", מורכבים ברובם משירים שכתבו אחרים.

איינשטיין גם הלחין מעט שירים, רובם לאלבום הילדים "שירי ילדים", שהוציא ב-1971. את שיריו המולחנים תיאר איינשטיין "זה היה נחמד, אבל לא סיכן את מוצרט".[43]

מוטיבים בשיריו

שירים רבים שכתב איינשטיין עוסקים בזיכרונות ילדותו מהעיר תל אביב. מוטיב בולט נוסף בשיריו הוא האכזבה ממצב החברה הישראלית. מנגד נהג איינשטיין לכתוב ולבצע גם שירים אופטימיים, כ"אני ואתה".

איינשטיין היה חובב ספורט מושבע, ונודע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב (ואף שיחק בקבוצת הכדורסל שלה), המוזכרת בכמה משיריו הידועים.

רבים משיריו של איינשטיין מוגדרים כשירי ילדים, הן באלבומיו לקהל הבוגר יותר והן באלבומים שיועדו באופן ישיר לילדים. איינשטיין הוציא בסך הכל חמישה אלבומים של שירי ילדים, ובהם שירים שזכו להצלחה גם בקרב הקהל הבוגר. כמו כן הוציא בתחילת שנות התשעים שתי קלטות וידאו לילדים, "כמו גדולים" ו"כמו גדולים 2". מקומם של שירי ילדים לא נפקד גם מאלבומיו לקהל הבוגר.

שיתופי פעולה בולטים

איינשטיין לא הלחין את שיריו בעצמו כמעט לעולם, וברוב אלבומיו נהג לשתף פעולה עם מוזיקאי מרכזי אחד, שהלחין ועיבד את רוב השירים באלבום. כבר ב־1970, לאחר שני אלבומים משותפים עם שלום חנוך, סיפר שזוהי שיטת העבודה המועדפת עליו, כיוון שכך נוצר אלבום מגובש יותר ומפוזר פחות.[44] כמעט בכל האלבומים שבהם נעשה שיתוף פעולה כזה קיבל המוזיקאי קרדיט לצידו של איינשטיין על גבי עטיפת האלבום. המוזיקאי הראשון שקיבל קרדיט כזה הוא שלום חנוך.

שיתוף פעולה בולט נוסף של איינשטיין היה עם המוזיקאי מיקי גבריאלוב, שהתחיל ב-1971.

המוזיקאי שאיתו איינשטיין הוציא את מספר האלבומים הרב ביותר הוא שם טוב לוי, שהיה המעבד המרכזי בשבעה מאלבומיו.

עם המוזיקאי יוני רכטר הוציא איינשטיין ארבעה אלבומי אולפן, וכן אלבום הופעה אחד.

בתחילת שנות השמונים הוציא איינשטיין שני אלבומים משותפים עם יצחק קלפטר.

אמנים רבים שאתם שיתף איינשטיין פעולה באלבומיו זכו לפרסומם העיקרי הראשון בזכות שיתוף הפעולה עמו.

הפזמונאי הבולט ביותר שעמו שיתף איינשטיין פעולה הוא יעקב רוטבליט.

ברבים מאלבומיו שר איינשטיין שירי משוררים.

דמותו כשחקן

איינשטיין לא הרבה להופיע כשחקן, אך בסרטים שבהם השתתף בלט בכישרון המשחק שלו.

מאפיין בולט במשחקו של איינשטיין היה כישרון החיקוי שלו, שבלט אצלו כבר מנעוריו.

משפחתו

במאי 1963 נישא לאלונה, בתו של גדעון שוחט (גדע), מראשוני הטייסים של חיל האוויר הישראלי, ונכדתם של ישראל ומניה שוחט. מנישואים אלה נולדה ב-1964 בתם הבכורה שירי. ב-1967 התגרשו בני הזוג, וב-1968 שבו ונישאו בשנית. בנישואים אלה נולדה ב-1971 בתם השנייה יסמין, שעל שמה נקרא אלבומו של איינשטיין מ-1972. גם נישואים אלה הסתיימו בגירושים. ב-2006 נפטרה אלונה ממחלת הסרטן.

שירי ויסמין, בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, חזרו בתשובה ביחד עם אִמן בסוף שנות השבעים. לימים הן נישאו לשני בניו החוזרים בתשובה של אורי זוהר, אפרים פישל ושלום. החתונה הראשונה, זו של אפרים פישל ושירי, נערכה ב-6 במרץ 1985, ותועדה בסרטו הקצר של רנן שור "חתונה בירושלים", שפתח את פסטיבל הסרטים בחיפה ב-1985.

סימה אליהו הייתה בת זוגו השנייה של איינשטיין, במשך כארבעים שנה עד לפטירתו. לזוג נולדו שני ילדים, אמיר ודינה, והמשפחה התגוררה ברחוב חובבי ציון בתל אביב.

איינשטיין היה סב לשמונה עשר נכדים וסבא רבא לשישה נינים.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

עם להקת הנח"ל

עם בצל ירוק

  • שירים מתוכניות הלהקה, 1959
  • "חתול בשק" - ארבעה קטעים מתוך התוכנית, 1960

עם שלישיית גשר הירקון

עם החלונות הגבוהים

אלבומי הופעה

תקליטונים ומיני-אלבומים

אלבומי אוסף

הקלטות נוספות

פילמוגרפיה

ספרים

  • אריק איינשטיין: ספר שירים. עורך: מיכאל תפוח, תל אביב: הוצאת כנרת, 1981
  • אריק איינשטיין: מבחר שירים לילדים. תל אביב: ישרא-תו, 1985
  • לול: שירים, מערכונים ותצלומים. עורכים: אריק איינשטיין וצבי שיסל, רמת גן: הוצאת כנרת, 1989
  • אריק איינשטיין: ספר שני. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, עורך מוזיקלי: ברט ברמן, רמת גן: הוצאת כנרת, 1991[46]
  • זו אותה האהבה: ביוגרפיה בראשי פרקים. עורך: עלי מוהר, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006[47]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אריק איינשטיין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריק איינשטיין
עם מותו

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יואב קוטנר, ביוגרפיה של אריק איינשטיין, אתר "סטריאו ומונו"
  2. ^ 2 שיאים לבוגרות באליפות ישראל באק, דבר, 1 ביולי 1956
  3. ^ אברהם פז, 10 ס"מ פחות ממינימום באנגקוק - אך מאוחר מידי, מעריב, 4 בדצמבר 1966
  4. ^ אריק איינשטיין, באתר מנהלת ליגת העל בכדורסל
  5. ^ שמואליק טסלר, "שירים במדים", הוצאת יד יצחק בן צבי, 2007, עמ' 86
  6. ^ מוהר, זו אותה האהבה, עמ' 111
  7. ^ 7.0 7.1 רפפורט, רוק ישראלי, עמ' 26
  8. ^ התקליטון "אריק איינשטיין", אתר "סטריאו ומונו"
  9. ^ "או סטאר או סנדוויצ'ים", בתוך: מוהר, זו אותה האהבה, עמ' 52
  10. ^ יוסף ימבור, "הבוגד" בתיאטרון אהל, על המשמר, 2 בדצמבר 1960
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 רפפורט, רוק ישראלי, עמ' 28
  12. ^ ראו למשל: אסף נבו, שלום חנוך: "ידעתי שאני עושה משהו שונה במוזיקה הישראלית", אתר mako,‏ 9 במאי 2011.
  13. ^ רפפורט, רוק ישראלי, עמ' 78–79
  14. ^ זוהר, איינשטיין וחבריהם הורשעו בביקורים במקום לעישון חשיש, דבר, 24 באפריל 1972
  15. ^ רפפורט, רוק ישראלי, עמ' 87
  16. ^ מצעדי הפזמונים, להיטון, 24 בספטמבר 1971, עמ' 41
  17. ^ רפפורט, רוק ישראלי, עמ' 92
  18. ^ אייל לוי, אינספור שבילים: יומן המסע של אריק איינשטיין, 29 בנובמבר 2013, nrg
  19. ^ מרב יודילוביץ', אריק איינשטיין שלא הכרתם, באתר ynet, 7 באוגוסט 2002
  20. ^ עינב שיף‏, נחתם הסכם גישור בין אריק איינשטיין למיכאל תפוח, באתר וואלה!‏, 5 ביוני 2009
  21. ^ מרב יודילוביץ', אקו"ם: פרסי מפעל חיים לאריק איינשטיין ולשם טוב לוי, ynet,‏ 6 בפברואר 2005
  22. ^ תמר סוקניק, פרס עמ"י לאריק איינשטיין על תרומה מיוחדת למוזיקה הישראלית, הארץ, 28 בינואר 2006
  23. ^ איינשטיין בהופעה נדירה באולפן האלופות, ערוץ היוטיוב של ערוץ הספורט
  24. ^ שני פישר, "ירושלים של זהב" נבחר לשיר השישים, וואלה!, 29 באפריל 2008
  25. ^ מתן אברמוביץ', אריק איינשטיין הוא האמן המושמע ביותר בשנת 2010, עכבר העיר, 28 בדצמבר 2010
  26. ^ אור ברנע, אריק איינשטיין שר לגלעד: "עכשיו כשאתה כאן", ynet,‏ 18 באוקטובר 2011
  27. ^ שלמה ארצי עם אריק איינשטיין - חוזרים הביתה בערוץ יוטיוב הרשמי של שלמה ארצי
  28. ^ אסף נבו, הדואט של המדינה: שלמה ארצי ואריק איינשטיין "חוזרים הביתה", mako,‏ 7 בפברואר 2012
  29. ^ שלמה ארצי ואריק איינשטיין בשיר המשותף "חוזרים הביתה" - צפו, וואלה!, 7 בפברואר 2012
  30. ^ אור ברנע, נחשף: השיר של שלמה ארצי ואריק איינשטיין, ynet,‏ 7 בפברואר 2012
  31. ^ אריק איינשטיין, הטור האישי שאריק איינשטיין כתב לפני מותו, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2013
  32. ^ ynet, אריק איינשטיין הלך לעולמו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2013
  33. ^ חדשות 2, ‏אלפי ישראלים נפרדו מאריק איינשטיין בכיכר רבין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2013‏
  34. ^ סיון רהב-מאיר, ‏אורי זוהר בהלווייה: "איזה ענק הפסדנו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2013‏
  35. ^ ""פאודה" היא הזוכה הגדולה בטקס פרסי הטלוויזיה 2018 - וואלה! תרבות". וואלה! תרבות. נבדק ב-2018-03-12.
  36. ^ הפרסום הרשמי באתר משרד התרבות והספורט
  37. ^ הידיעה באתר ערוץ הספורט
  38. ^ איתי בלומנטל ועמית קוטלר, חתוך את השמיים: מטוס ארקיע על שם אריק איינשטיין, באתר ynet, 16 בפברואר 2017
  39. ^ מוהר, זו אותה האהבה, עמ' 174.
  40. ^ ynet, "איך אפשר לא לזהות מיד את קולו של אריק?", באתר ynet
  41. ^ לילה אודינייב, ‏"תודה על הקול": איינשטיין הלך לעולמו - הרשת נפרדת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2013‏
  42. ^ יוספה קמחי, מתוך ריאיון עם אריק איינשטיין לראש1
  43. ^ מוהר, זו אותה האהבה, עמ' 44
  44. ^ רפפורט, רוק ישראלי, עמ' 68
  45. ^ עטיפה
  46. ^ אריק איינשטיין - ספר שני אתר הספרייה הלאומית
  47. ^ אריק איינשטיין - זו אותה האהבה ביוגרפיה בראשי פרקים. (ספר + הקלטת שמע) אתר הספרייה הלאומית

רשימת הקיצורים הביבליוגרפיים

  • רפפורט, רוק ישראלי = נעם רפפורט, רוק ישראלי 1967–1973, הוצאת מרום תרבות ישראלית, 2018
  • מוהר, זו אותה האהבה = עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה. ביוגרפיה בראשי פרקים, דניאלה די-נור מוציאים לאור, תל אביב 2006


אריק איינשטיין
דיסקוגרפיה
אלבומים שר בשבילך (1966) • מזל גדי (1968) • פוזי (1969) • שבלול (1970) • פלסטלינה (1970) • שירי ילדים (1971) • בדשא אצל אביגדור (1971) • יסמין (1972) • ארץ ישראל הישנה והטובה (1973) • סע לאט (1974) • שירים (1975) • ילדים (1976) • האהבה פנים רבות לה (1976) • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' (1976) • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (1977) • ילדודס (1978) • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב (1980) • חמוש במשקפיים (1980) • יושב על הגדר (1982) • שביר (1983) • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה (1984) • פסק זמן (1984) • תוצרת הארץ (1985) • אוהב להיות בבית (1986) • על גבול האור (1987) • משירי אברהם חלפי (1988) • הייתי פעם ילד (1989) • האריה, היונה ותרנגולת כחולה (1992) • יש בי אהבה (1995) • קצת לקחת חזרה (1996) • לאן פרחו הפרפרים (1997) • מוסקט (1999) • שמש רטובה (2002) • שתי גיטרות בס תופים (2004) • רגעים (2006) • כל הטוב שבעולם (2007)
הופעות אנשים אוהבים לשיר (1977) • אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת (1979)
אוספים ישן וגם חדש (1968) • לקט (1978) • לקט לילדים (1981) • מבחר (1986) • לקט שני (1988) • השנים הראשונות (1989) • אוסף (1993) • המיטב (2003) • האהבות הגדולות (2005) • גיבורי ילדות (2005) • ילד של חלום (2006) • בגללך: אוסף שירי אהבה (2009) • שירי דרך (2009) • שר יצחק קלפטר (2011) • ועוד לא אמרתי הכל (2018)
מארזי תקליטורים האוסף (2000) • אני ואתה: 1968-1978 השירים שנשארים (2008) • מחוברים: לקט שירי ילדים (2011) • מחוברים: שבלול ופלסטלינה (2011) • שיר שחלמתי (2018)
שירים בולטים "יחזקאל" • "מכופף הבננות" • "בית הערבה" • "פראג" • "למה לי לקחת ללב" • "הבלדה על יואל משה סלומון" • "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" • "לשרוק בחושך" • "אני ואתה" • "אמא אדמה" • "סע לאט" • "עטור מצחך" • "יושב על הגדר" • "שביר" • "עוף גוזל" • "שיר השיירה" • "גברת עם סלים" • "קילפתי תפוז" • "שבת בבוקר" • "ואלה שמות" • "יש בי אהבה" • "אהבה ממבט ראשון" • "גיטרה וכינור" • "אדומה שלי" • "זה לא בדיוק געגוע" • "מה פה הולך"
שיתופי פעולה בולטים
מוזיקאים יהורם גאון • שלום חנוך • רוב האקסלי • מיקי גבריאלוב • שם טוב לוי • יוני רכטר • אבנר קנר • יצחק קלפטר • פיטר רוט • גיא בוקאטי
הרכבים להקת הנח"ל • שלישיית גשר הירקון • החלונות הגבוהים • בצל ירוק • חבורת לול
שחקנים אורי זוהר • חיים טופול • דורי בן זאב • צבי שיסל • מוני מושונוב
סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה
סרטי קולנוע ניני (1963) • אולי תרדו שם (1964) • דליה והמלחים (1964) • סאלח שבתי (1964) • שבלול (1970) • מציצים (1972) • עיניים גדולות (1974) • לול (סרט) (1988) • כמו גדולים (1991) • כבלים (1992) • כמו גדולים 2 (1993)
תוכניות טלוויזיה לול (תוכנית טלוויזיה) (1969)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אריק_איינשטיין&oldid=2238836"