אשור-אתיל-אילני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אשור-אתיל-אילני (אשור אֵטִל אִלַנִ Aššur-etil-ilani) פירוש שמו "חביב האליל אשור". היה אחד ממלכי אשור האחרונים, הוא מלך בין השנים 627-631 לפנה"ס בתקופת האימפריה האשורית החדשה.

אשור-אתיל-אילני היה בנו של אשורבניפל המלך האשורי החזק האחרון, לאחר מותו של אשורבניפל בשנת 631 (או שנת 627) נכנסה אשור לתקופה של מרידות ומאבקי שלטון. החלה תקופה של מאבקי ירושה שהביאה להתפוררותה של האימפריה. עיקר המידע עליו מגיע מתעודות בבליות, אין מקורות מידע אשוריים. בתעודות הבבליות לא מופיע כ"מלך בבל". בתעודה מתקופתו של נבונאיד הוא מצוין כמלך ששלט בין אשורבניפל לבין נבופלאסר.

תיארוך תקופת מלכותו נע בין 631–627 לבין 627–623. התיארוך מבוסס על שני מקורות, בכתובת מחרן נכתב כי מלך שלוש שנים, בתעודה שנמצאה בניפור נכתב שמלך ארבע שנים. מותו של אשור-אתיל-אילני מציין את נקודת אל חזור בתהליך קריסתה של האימפריה האשורית.

בתקופת מלכותו שימש סין-שום-לישיר שלאחר מותו מרד ביורשו, כרב-סריס. לאחר מותו עלה אחיו סין-שר-אישכון לשלטון, אבל בשנת 626 לפנה"ס מרד בו סין-שום-לישיר שמלך שלושה חודשים בבבל, עד שהובס על ידי צבאו של סין-שר-אישכון. בחלק מהמחקרים מצוין שסין-שום-לישיר היה יורשו.


הקודם:
אשורבניפל (669 - 631 לפנה"ס)
מלכי אשור
שנים 631 - 627 לפנה"ס
הבא:
סין-שר-אישכון (627 - 612 לפנה"ס)