בגידה (מעילה באמון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בגידה היא מעילה באמון ביחסים שבהם מתקיים אמון בין בני אדם, כלומר עשיית מעשה הנוגד את האמון שניתן בעושהו. המעילה באמון עשויה להיות הפרה של סעיף מפורש בחוזה שבין הצדדים, הפרה של תנאי מכללא בחוזה כזה, או פגיעה ביחסי אמון שאינם יחסים חוזיים. דוגמה: חבר בחבורת עבריינים, המסגיר את חבריו למשטרה, ייחשב כבוגד בהם. בוגד נודע, ששמו הפך לסמל לבגידה, הוא יהודה איש קריות, שהיה אחד משנים עשר השליחים המוזכרים בברית החדשה, ולפי הכתבים הנוצריים, בגד באותו האיש ומסר אותו לידי השלטונות הרומאיים.

לשאלת מיקום הגבול שבין בגידה לצייתנות, אין תשובה קטגורית. כך למשל, תלמיד בכיתה שדיווח למורה כי אחד מחבריו העתיק בבחינה, ייחשב לבוגד בעיני חבריו, ואולי אף בעיני כל הכיתה, ואילו המורה עשוי לשבחו על אומץ הלב להסגיר את ה"עבריין" ולהילחם על אכיפת החוקים והתקנות.

יחס מחמיר במיוחד ניתן לבגידה של אדם במדינתו, באמצעות סיועו לאויב במאבקו כנגד המדינה, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה. על בגידה כזו חל לעיתים עונש מוות (גם בישראל, בסעיפים 99-97 של חוק העונשין ובסעיף 43 של חוק השיפוט הצבאי).


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0