בית אבטינס
בית אבטינס הוא כינויה של משפחה ירושלמית בימי בית המקדש השני. המשפחה הייתה ממונה על מעשה הקטורת ופיטומה. מקום פעילותה במקדש נקרא על שמה: לשכת בית אבטינס. ככל הנראה בני המשפחה היו כהנים, מזרע אהרן הכהן.
תפקידם
המשנה במסכת שקלים מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש ובית אבטינס נכללו ברשימה המכובדת של הממונים:
אלו הן הממונין שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס, על החותמות; אחיה, על הנסכים; מתתיה בן שמואל, על הפייסות; פתחיה, על הקינין, פתחיה זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון; בן אחיה, על חולי מעיים; נחוניא, חופר שיחין; גביני, כרוז; בן גבר, על נעילת שערים; בן בבי, על הפקיע; בן ארזה, על הצלצל; הוגרס בן לוי, על השיר; בית גרמו, על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, על מעשה הקטורת; אלעזר, על הפרוכת; ופנחס, על המלבוש.
בנוסף למומחיות בני המשפחה בטיפול בסממני הקטורת, בתלמוד מתואר שהם היחידים שהכירו את הצמח "מעלה עשן" שגרם לעשן הקטורת לעלות בקו ישר עד תקרת בית המקדש. במשנה מתואר כי חכמים ציינו את בני בית אבטינס לגנאי על ששמרו בקנאות את סודות הכנת הקטורת, ובפרט את זהותו הסודית של "מעלה עשן". מסופר, כי לאחר שסירבו לגלות סוד זה, פיטרו אותם חכמים מעבודתם, והזמינו מומחים אחרים מאלכסנדריה שיכינו את הקטורת במקומם, אך מומחים אלה לא הצליחו במלאכתם מאחר של הכירו את הצמח הסודי. משכך, לחכמים לא הייתה ברירה אלא להשיב את בית אבטינס למלאכתם, בשכר כפול.[1]
אולם, בתלמוד[1] מובאים דבריו של רבי יוחנן בן נורי שפגש לאחר חורבן בית שני את אחד מצאצאי המשפחה שהעביר לו את מתכון הסממנים המדויק והסביר ששמירת הסוד לא הייתה כסוד מקצועי וכדי ליצור תלות של המקדש בבני המשפחה, אלא כדי שלא ישתמשו במתכון כתקרובת לעבודה זרה. בעקבות ידיעה זו הורה רבי עקיבא שלא לגנות עוד את בני המשפחה.
בנוסף מזכירים חז"ל את בני המשפחה לשבח על שהקפידו שלא תצא כלה מבנותיהם או הנישאות לבניהם, מבושמות, על מנת שלא יאמרו שהם משתמשים בסממני הקטורת ונהנים בכך מהמקדש.
"ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהן וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין לקיים מה שנא' והייתם נקיים מה' ומישראל".
באבות דרבי נתן [2] מוזכרים חמשה מכלי המקדש שעדיין מונחים ביד מלכות רומי, אחת מהן היא "מכתשת של בית אבטינס".
קישורים חיצוניים
- "אַבְטִינַס", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 34, באתר HebrewBooks
- רבי אהרן הימן, "בית אבטינס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- בית אבטינס - עושי הקטרת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אביחי גמדני, האם סלחו חכמים לבית אבטינס?, מעליות, כט, תשסט
- על בית אבטינס, באתר "אספקלריה: קובץ אנציקלופדי למחשבת היהדות"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ח עמוד א'. הובא גם בתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'.
- ^ פרק מא, "מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי"
| חמישה עשר ממונים שהיו בבית המקדש השני | ||
|---|---|---|
|
.png){kind=small}
