בית הכנסת הגדול של בקאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת הגדול של בקאו, כפי שנראה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21, לפני שעבר שיפוץ יסודי. בימינו הוא צבוע בירוק בהיר

בית הכנסת הגדול של בקאורומנית: Sinagoga Mare din Bacău), הידוע גם כ"בית הכנסת של סוחרי הדגן" או "הטמפל של סוחרי הדגן" (Templul Grânarilor ,Templul Cerealierilor ,Templul Cerealiștilor, ביידיש מולדבית: פפשוינעקעס שול[1]) הוא בית כנסת בעיר בקאו שברומניה, השוכן בצומת בין הרחוב שטפאן צ'ל מארה (מס. 29,[2] אחר כך מס.35[3]) ורחוב 9 במאי לרחוב מיוריציי.

היסטוריה

בית הכנסת הראשון של סוחרי הדגן הוקם בסביבות אמצע המאה ה-19 אך ניזוק בדליקות חוזרות.[4] בניית בית הכנסת ה"מודרני" של העיר,[5] בית כנסת של סוחרי הדגן היהודים, תוכננה בשנת 1887[3] ביוזמת כמה מראשי הקהילה היהודית בבקאו, ביניהם שלמה בר, אברהם מנדל ומנדל גרינברג.

החל מן המאה ה-19 פעלו בבקאו בתי כנסת של "גילדות" יהודיות שונות - החייטים (מ-1815), הפרוונים (או "תופרי המעילים מעור" cojocari) (מ-1848), בעלי העגלות והסנדלרים (מ-1876)הבנאים (מ-1878) ,המובילים (cotiugari) (מ-1880 הסוחרים הקרויים "ליפסקאן", על שייבאו בזמנו סחורות מלייפציג). קמו בנפרד גם שני בתי כנסת נוספים: אחד של החייטים הצעירים ואחד של החייטים הוותיקים.[6]

המיקום של בית הכנסת של סוחרי הדגן בזמנו, היה ברחוב שנקרא אז בקאו-פיאטרה, בימינו רחוב שטפאן צ'ל מארה. השנים 1887[7]ו-1899 מצוינות תכופות במקורות שונים כשנת "הקמת" בית הכנסת.[8] לפי מקור אחר הסתיימה בנייתו בשנת 1906.[9][10]במהלך שנות קיומו סבל הבניין ממספר דליקות. זכורה במיוחד זו משנת 1926[11] בעקבותיה הוא שופץ בשנים 1945-1935 באופן יסודי.

הבניין הוסתר לחלוטין בימי השלטון הקומוניסטי מאחורי שיכונים ונמצא לא רחוק מבית המשפט לערעורים. הגישה לבית הכנסת נעשית באחת הדרכים הפנימיות של השכונה. החל משנת 1955 בית הכנסת אינו פעיל יותר. בשנת 1991 הוא הוכרז על ידי שלטונות רומניה כיעד מוזיאוני[12] ובשנת 2004 כמורשת היסטורית. הוא עבר תהליך שיפוצים בתחילת העשור השני של המאה ה-21. בית הכנסת הגדול הוא, לצד "בית הכנסת הקטן" על שם הרב אברהם אריה רוזן (ששוכן ברחוב ארו רוסו 31), בית הכנסת היחיד ששרד מבין 22 בתי כנסת שפעלו בבקאו בשנת 1920.[דרושה הבהרה] (בשנת 1940 צויינו 9 בתי כנסת ו-15 בתי תפילה). קירות וכיפת הבניין מצוירים בציורי קרי מאת הצייר מנדל (אברהם מנדל בן שלמה) גרינברג (Mendel Grünberg) או גרימברג, מיאשי (נפטר ב-1928),שצייר ב-50 בתי כנסת בחבל מולדובה.

קהילת בית הכנסת

בית הכנסת שירת בין מלחמות העולם כ-107 מתפללים. בבניין היו 100 כיסאות לגברים ו-100 בעזרת הנשים. הפולחן הדתי בו נשא צביון אשכנזי-אורתודוקסי. סגל בית הכנסת כלל רב, חזן וגבאי.[13]

פרטים אדריכליים

בית הכנסת משתרע על שטח של 397 מטרים מרובעים. הבניין נראה מבחוץ כמו חווילה או "תיאטרון" בן שתי קומות בסגנון נייטרלי מקומי. לבניין שתי שורות של חלונות וכניסה מהודרת. החלונות בשורה התחתונה גבוהים יותר עם חלק עליון חצי-מעגלי. בקומה העליונה החלונות נמוכים יותר, ומסתיימים בקשתות מקומרות במקצת. הגג המכוסה בפח צבוע, מוגבה ועקמומי. בחלל הפנימי של בית הכנסת קיימת ספינה (נאוס) מרכזית, מרובעת. כנדרש בבתי הכנסת האורתודוקסים הבימה ניצבת באמצע הספינה, מוקפת בגדר מסורגת, וסביבה ממוקמים כיסאותיהם של חברי הקהילה. בלושה צדדים מוקפת הספינה המרכזית של בית הכנסת שגלריה רחבה הנשענת על עמודים שעליהם נשענת גם התקרה.[14] [דרושה הבהרה]

פנים בית הכנסת עתיר קישוטים בסגנון נאו-בארוקי וציורים של מנדל גרינברג על הקירות, על מעקות עזרת הנשים, ועל כל שטח התקרה המרכזית העקמומית, עם תמונות נוף תנ"כיות, תמונות בעלי חיים (אריות, כבשים, פרות, צבאים), תמונת דמיונית של בית המקדש לפי דגם כיפת הסלע שעל הר הבית (על הקיר הדרומי), יסודות צמחיים וקוויים. על תמונה בקיר הצפוני רואים שקיעת חמה וכינורות תלויים על עצי הערבה, ככתוב בתהלים קגז,ב.[14][15] [דרושה הבהרה] ציורים דומים יצר גרינברג גם בבית הכנסת גדול בחרלאו. במרכז התקרה צויר עיט. ממול לארון הקודש צייר גרינברג תמונה בהשראת חזון ימי המשיח מפי הנביא ישעיה י"א,ו. מסביב לארון הקודש נראים על הקירות מזלות שבטי ישראל.

ארון הקודש המקושט בתבליטים קלאסיים והבימה המרכזית מוקפים מעקות עץ עם רכיבים מנוסרים בצורה אלגנטית.[14]

לבניין מספר חדרים נספחים, ששימשו את הרב ואת החזן, חדר תפילה לימי החורף וכיתת שיעור.

לקריאה נוספת

מקורות

  • Arh.Aristide Streja,Arh.Lucian Schwarz Sinagoga în România, Hasefer 2009

קישורים חיצוניים

BetTfila,org/info nr.17 2/14 Boris Khaimovich Synagogue Wall Paintings – A New Research Project of the Center for Jewish Art עמוד 3

Mircea Moldovan - Lăcașuri de cult evreiești din România Jewish Romania 2011

הערות שוליים

  1. ^ M.Moldovan 2011
  2. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 עמ' 263 נספח Db
  3. ^ 3.0 3.1 מוסדות דת ברומניה, אתר רומני 2005–2016 Biserici
  4. ^ [Jewish Community of Bacău Throughout The Years http://www.jewishgen.org/yizkor/Bacau/bac053.html]ע'53-71
  5. ^ C.Iancu ב- YIWO Encyclopedia
  6. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'120, ע' 263 נספח Db
  7. ^ [1] אתר פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה 2014
  8. ^ Lista sinagogilor din România ב- A.Streja.L.Schwarz 2009 ע' 271
  9. ^ אתר לתרבות ודתות של עיריית בקאו
  10. ^ 1אתרי המורשת ההיסטורית ברומניה Monumentele istorice din România
  11. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'120, ע' 263 נספח Db מסמך של קהילת בקאו מ-15 בינואר 1939
  12. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'121
  13. ^ A.Streja,L.Schwarz 2009 הנספח Da Anexa Da Sinagogi din Bacău ע'262
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'120
  15. ^ עין לציון צופיה Ilia Rodov With Eyes towards Zion": Visions of the Holy Land in Romanian Synagogues Quest.Issues in Contemporary Jewish History nr 6 december 2013


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0