בית מאיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית מאיר
BethMeirBaytMahsirOct072022.jpg
בית מאיר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎576 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 765 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-6.5% בשנה
31°47′39″N 35°02′12″E / 31.7940823776834°N 35.0367642537881°E / 31.7940823776834; 35.0367642537881
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

בית מאיר הוא מושב במועצה אזורית מטה יהודה, צפונית לבית שמש, באמצע יער הקדושים. המושב הוקם בידי המזרחי בשנת 1950. נמצא על דרך בורמה, אשר חיברה את ירושלים עם השפלה במלחמת העצמאות עברה לידו. משלט שמורת המסרק, היום אתר נוף וטבע, שוכן בקרבתו. במושב כ-200 משפחות שמתפרנסות בין השאר ממקצועות חופשיים באזור ירושלים. במושב יש גם עסקים חקלאיים, כגון לולי תרנגולות מטילות.[דרוש מקור] במושב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא .

תולדות המושב

המושב הוקם בשנת 1950[3] על אדמות הכפר הערבי החרב בית מחסיר[4], ובקרבת אדמות שנרכשו על ידי הקרן הקיימת בלחצו של מאיר בר-אילן[5]. המושב קרוי על שמו של הרב מאיר בר-אילן שהיה מהמנהיגים החשובים בציונות הדתית ונשיא תנועת "המזרחי". מקימי המושב היו דתיים מעולי הונגריה ורומניה שהתיישבו במסגרת תנועת ההתיישבות של המזרחי[6]. באוקטובר 1954 הונחה אבן פינה לבית הכנסת של המושב[7]. המושב היה מהראשונים בפרוזדור ירושלים שחובר לרשת החשמל וזכה לחשמל בבתים כבר בשנת 1955. בשנת 1961 הורחבו בתי המושב לשטח של 45 מ"ר.

פרנסת המקום התבסס בראשיתו על ענף הלול. לאחר התפרקות קיבוץ נוה אילן נמסרו מטעי הקיבוץ בשטח 300 דונם למושב. במקביל החלו דיבורים על פיתוח תעשייה ותיירות במקום. כבר בשנת 1960 החלו דיבורים על הקמת בית הבראה במקום[8], ב-1961 אף הושגו הסכמות עם אגודת שומרי הטבע[9], אך אבן הפינה ל"רמות שפירא" הונחה רק בשנת 1967[10]. באמצע שנות ה-60 נעשה ניסיון לגדל במקום צ'ינצ'ילות לפרוות[11].

ב-25 בנובמבר 2016 פרצה שרפה גדולה בכניסה למושב, תושבי המושב פונו מבתיהם באישון לילה, בתים ומחסנים רבים נשרפו. עקב שריפת מבנים המכילים סיבי אזבסט, לא הורשו התושבים לשוב לבתיהם אלא בחלוף יומיים מכיבוי האש.

ניסיון להתקין אנטנה על המבנה של מכון התערובת הישן הביא לכך שכ-150 מתושבי המקום חתמו על עצומה נגד הקמתה, תוך הסכמה לשאת בנזק שייגרם כתוצאה מקליטה לא נוחה.

ביישוב שוכנים "יקבי המסרק" וסדנאות לאומנות יודאיקה ולמוזיקה.

רבני המושב

רב המושב בשנות ה-50 וה-60 היה הרב מרדכי דוידוביץ[12].

בין השנים תשנ"ה-תשע"ה שימש כרב המושב הרב יוחנן פריד. בשנת תשע״ח 2018 מונה לרב המושב הרב יהודה יקותיאל ויזנר.

מוסדות ביישוב

ישיבות וכוללים

  • בשנת 1964 הוקמה בבית מאיר ישיבה בראשות הרב צבי כהנא-גרושקא את הישיבה לצעירים "הרי יהודה"[13], חתנו של הרב יצחק אריאלי[14]. הישיבה המשיכה לפעול במקום[15] עד פטירתו של הרב כהנא בשנת 1996 ולאחר מכן פעלו במבניה מוסדות שונים באחריות בנו הרב אהרון כהנא וחתנו של מייסד הישיבה הרב שלום קרלינסקי. בשנת 2015 הורה בית המשפט בירושלים, לבקשת המושב, על פינוי הישיבה מהמקום[16].
  • עם הקמת הישיבה הקים הרב כהנא במקום גם כולל אברכים המכונה "הפרושים". האברכים לומדים במשך כל ימות השבוע בכולל וחלקם אף אינם חוזרים לביתם במשך השבוע. הכולל ממומן על ידי הרב שלום קרלינסקי, כשבשנים האחרונות הצטרף לעזרתו גם הרב שלום בער סורוצקין.
  • בסביבות שנת תש"נ הוקמה במושב ישיבה לבחורים אמריקאים בשם אור ירושלים (מוכרת יותר בשם OJ או YOY) על ידי הרב משה חיים סוסבסקי. הישיבה שמה לה למטרה לקחת בחורים תושבי חוץ ממשפחות מודרניות ולהכניסם בסיום התהליך לישיבות חרדיות. כיום עומדים בראשות הישיבה בנו הרב נח סוסבסקי והרב נח ויקטור, כשהרב משה חיים עומד בנשיאות הישיבה[17].
  • בזמן קיץ תשע"ט הוקמה במושב ישיבת קיבוץ לבחורים ישראלים ליטאים על ידי הרב נח סוסבסקי, הרב אהרן שפירא והרב נחום ברוידא. הישיבה הוקמה מבחינה טכנית וניהולית על בסיס ישיבת אור ירושלים, כשבחורים מישיבות חברון, נתיבות חכמה ומיר ברכפלד מהווים את הגרעין המייסד של הישיבה. בתחילת זמן חורף תשפ"ב פרש הרב אהרן שפירא מהישיבה עם קבוצת תלמידים ואנשי צוות, והקים ישיבת קיבוץ בטלז סטון, והרב זבולון שוורצמן[18] מונה לראש הישיבה. נכון לזמן קיץ תשפ"ב הישיבה מונה כ- 90 בחורים, כשלהם מתווסף כולל שנמצא במקום בסדר א'.
  • כשבועיים לאחר תחילת זמן חורף תשפ"ב עברה למושב ישיבת "שערי דעת" בראשות הרב חננאל גרינוולד. בחורים מישיבה זו התפלגו מישיבת דרך חכמה מירושלים והרב חננאל גרינוולד פתח להם ישיבה, בהתחלה הישיבה למדה במוצא ולאחר מכן במושב בית מאיר[19].

המרכז החינוכי רמות שפירא

במקום נמצא המרכז החינוכי רמות שפירא הנושא את שמו של חיים משה שפירא. המרכז החינוכי משמש מוקד לפעילויות בידיעת הארץ, בתרבות תורנית והדרכת בני נוער.

בתוך המרכז החינוכי פועלים שלושה גופים חינוכיים ומוזיאון:

הכניסה למוזיאון
  • בית ספר שדה שער הגיא: מקיים הדרכות והרצאות בנושאי מורשת קרב, היסטוריה, ציונות, טבע וסביבה, זהות יהודית, תנ"ך ועוד. טיולי בית הספר הם באזורים: הרי יהודה, השפלה, ירושלים ומדבר יהודה.
  • מדרשת פרידמן ליהדות וציונות: פועלת מאז שנות ה-80 להעמקתם ולהשרשתם של ערכי היהדות והמסורת בקרב הציבור החילוני, המסורתי והדתי. המדרשה מקיימת סמינרים וימי עיון המיועדים לבתי ספר יסודיים, תיכונים ומקיפים, ישיבות ואולפנות, ביישובים ובעיירות פיתוח ומועברים במרכז החינוכי רמות שפירא, או בבית הספר עצמו.
  • מכון ליברמן: נועד לחזק את המשפחה היהודית, בעת שרבו הגורמים המערערים על חוסנה. במכון מקיימים תוכניות לבני נוער, לזוגות בראשית דרכם ולזוגות מבוגרים.
  • מוזיאון בית החלוץ הדתי: מציג כלי בית וכלים חקלאיים. במקום שוחזר אחד מבתי ראשוני המושב הדתי נחלים, כפי שהוקם ב-1944 באצבע הגליל. בחצר מוצגים כלים חקלאיים שהיום כבר אינם בשימוש. המוזיאון פעל במושב נחלים משנת 1996 והועבר ב-2007 לרמות שפירא.

במרכז רמות שפירא עוברות מורות חיילות הכשרה של כ־6-8 שבועות באחריות משרד החינוך. המרכז מוגדר גם כאכסניית נוער ובית הארחה.

מכינה קדם צבאית אורות

בשנת 2008 הוקמה במקום המכינה הקדם צבאית 'אורות', ובה כמה עשרות חניכים. במכינה לימד הרב נחמיה לביא, שנרצח בפיגוע בעיר העתיקה באוקטובר 2015.

גלריית נופי בית מאיר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ עליה על קרקע, דבר, 13 במרץ 1950
  4. ^ פרוזדור ירושלים ניעור לתחייה, חרות, 23 ביוני 1950
  5. ^ גאולת בית מחסיר ובית מאיר, הצופה, 11 במאי 1950
  6. ^ בית מחסיר ישוב של המזרחי, הצופה, 25 בינואר 1950
  7. ^ לחגיגת הנחת אבן הפנה לבית כנסת במושב המזרחי בית מאיר, הצופה, 24 באוקטובר 1954
  8. ^ מנחם סדינסקי, אוירת פיתוח שוררת בבית מאיר, מעריב, 13 בדצמבר 1960
  9. ^ בית הבראה למושב בית מאיר, מעריב, 5 באפריל 1961
  10. ^ נורתה אבן פינה למוסד רמות שפירא, דבר, 30 באפריל 1967
    רמות שפירא - מרכז נוער יוקם ליד חורשת המסרק, מעריב, 17 באפריל 1967
  11. ^ הצ'ינצ'ילות הורעלו - הפרוות לא יוצרו, מעריב, 10 בפברואר 1966
  12. ^ הרצאת הרב גבריאלי במושב בית מאיר, הצופה, 16 בנובמבר 1955
    משקים שאין על ענביהם חשש ערלה, שערים, 8 ביולי 1957
    הונחה אבן פינה לרמות שפירא, הצופה, 28 באפריל 1967
    הרב דוידוביץ - בית מאיר, הצופה, 28 באוגוסט 1968
  13. ^ הישיבה שעל ההר, הצופה, 7 במאי 1964; המשך
  14. ^ הרבנית ח. ל. אריאלי, הצופה, 21 בינואר 1965
  15. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 9 בפברואר 1969
  16. ^ ת"א 47666-05-10
  17. ^ המחדש, כתבה על הישיבה
  18. ^ ראש כולל משכן משה ותלמידו של רבי משה שפירא.
  19. ^ סרט על ישיבת שערי דעת ביוטיוב


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0