בלאטה
ערך זה עוסק במחנה פליטים פלסטיני. אם התכוונתם לאריח ריצוף, ראו  | |
| המחנה בשנות ה-50 בו אוהלים, לפני שהוקמו מבני הקבע | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| שטח | 0.25 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחנה הפליטים | 30,000 (2009) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   בלאטה | |
בלאטה (בערבית: مخيم بلاطة) הוא מחנה פליטים פלסטינים הממוקם במבואותיה המזרחיים של העיר שכם, בשטחי הרשות הפלסטינית (שטח A) ולפי צו אלוף פיקוד מרכז הכניסה לישראלים אליו אסורה. המחנה מאכלס רשמית (על פי נתוני אונר"א) 23,600 פליטים פלסטינים[1], אף שהערכות אחרות אומדות את אוכלוסייתו בכ-30,000 ומעלה. במספר תושביו, בלאטה הוא מחנה הפליטים הגדול ביותר בשטחי יהודה ושומרון[2]. המחנה בנוי כריבוע שאורך צלעו כ-500 מטר, ומכאן שעשרות אלפי תושביו יושבים על שטח של כרבע קמ"ר (250 דונם) - בכך מהווה בלאטה את אחד ממקומות היישוב הצפופים ביותר בעולם.
שם המחנה
אף שצליל השם ערבי לכאורה ("סלע שטוח"), מקורו ככל הנראה בשיבוש שמו היווני של העץ דולב מזרחי (Platanus orientalis), ולכן מזהים אותו עם פְּלָטָנוֹס (פלטאנוס, פלאטנוס, פלטינוס), יישוב מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל שנקרא ככל הנראה בעקבות העץ[3]. לפי מסורת השומרונים גדל במקום זה עץ האלה הנזכר בקשר עם יעקב[3].
היסטוריה
המחנה הוקם על ידי אונר"א ב-1950, ונועד לאכלוס פליטים מאזור יפו. בתחילה התנגדו הפליטים להקמת מבני קבע במקום כדי שלא להנציח את השהייה במחנה, מתוך שאיפה לשוב לבתיהם, ועל-כן שוכנו באוהלים. ב-1956, משהתברר לפליטים כי קווי שביתת הנשק של 1949 הפכו לגבול קבוע ובלתי עביר, ניאותו לשיפור בתנאי מחייתם בדמות הקמת מבני בטון בסיסיים במקום. המבנים הוקמו על חלקות הקרקע הקטנטנות שהוקצו מלכתחילה לאוהלים משפחתיים, ועל כן נבנו בצפיפות רבה.
לאחר 1967, היה המחנה למעוז של התנגדות נחושה לכיבוש הישראלי, בעוד בקרב זרועות הביטחון של ישראל נחשב המחנה כמוקד של פעילות טרור פלסטיני[4]. בשנת 1967 נמנו במחנה כ-10,000 תושבים[5]. כבר ב-1968 נשפטו מספר תושבי המחנה לתקופות מאסר שונות[6][7], והוטל עליו עוצר באופן קבוע[8][9]. בשנת 1970 פוצץ צה"ל את ביתו של מנהל המחנה שנחשד ב"פעילות חבלנית"[10].
לאורך השנים, וביתר שאת במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה, רבו בו התנגשויות אלימות בין פעילי הארגונים הפלסטיניים לבין כוחות צה"ל והשב"כ. בראשית האינתיפאדה השנייה נחשב המחנה לבסיס כח חזק שכיבושו יהיה קשה ויכלול נפגעים רבים, אך בפברואר 2002 במבצע מסע בצבעים, הצליח אביב כוכבי שהיה מפקד חטיבת הצנחנים להשתלט על המחנה ולפגוע במחבלים רבים כמעט ללא נפגעים לצה"ל, בטקטיקה חדשנית שכללה כניסות מכיוונים שונים למחנה ומעבר דרך קירות בתים[11]. הצלחה זו העלתה את הביטחון בקרב מפקדי צה"ל והדרג המדיני בדבר יכולתו של צה"ל להשתלט על השטחים הבנויים שבשליטת הרשות הפלסטינית, דבר שבא לידי ביטוי מעט מאוחר יותר במבצע חומת מגן[12].
שירותים עירוניים
המחנה מנוהל על ידי "הוועדה העממית של מחנה בלאטה", המסונפת למחלקת הפליטים של הרשות הפלסטינית שהוקמה בשנת 1995. המחנה מקבל שירותי אספקת מים וחשמל מעיריית שכם הסמוכה. אונר"א מפעילה בית ספר במחנה, שבו לומדים כ-4,000 תלמידים. בדומה למחנות פליטים פלסטינים אחרים, רמת השירותים והתשתיות בבלאטה ירודה, והמחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות, עם כ-50% אבטלה[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- פרופיל מחנה הפליטים בלאטה, באתר אונר"א (באנגלית)
- אבינועם הר-יוסף, מחנה בלאטה: הצבא הפרטי של ה"שביבה", "מעריב" 18 בדצמבר 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית
ניר ברעם, מחנה הפליטים בלאטה | לפעמים לא יודעים הכל, באתר הארץ, 28 במאי 2015- רמי יונס, "במחנה הפליטים בלאטה אין ילד שלא סובל מבעיה נפשית", באתר "שיחה מקומית", 29 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ פרופיל מחנה הפליטים בלאטה, באתר אונר"א (באנגלית)
- ^ ברצועת עזה, בלבנון ובירדן קיימים מחנות פליטים גדולים יותר משמעותית, המאכלסים 100,000 ויותר
- ^ 3.0 3.1 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ נעצרו במחנה פליטים בתשד לחלוקת כרוזים, למרחב, 27 בפברואר 1969
- ^ יואל דר, סיור במחנות הפליטים, דבר, 21 ביולי 1967
- ^ 5 שנות מאסר לחבר מחתרת משכם, על המשמר, 27 בספטמבר 1968
- ^ מאסר שמונה שנים לחבר ארגון השחרור הפלשתינאי, הצופה, 30 באפריל 1968
- ^ הוטל עוצר כללי על שכם וגינין , הצופה, 25 באוקטובר 1968
- ^ הוסר העוצר ממחנה הפליטים בשכם, על המשמר, 8 בנובמבר 1968
- ^ נהרס ביתו של מנהל מחנה הפליטים בבלאטה, דבר, 10 בפברואר 1970
- ^ Hollow Land: Israel's Architecture of Occupation, Verso
- ^ ד"ר אורי מילשטיין, תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2016
- ^ ניר ברעם, הארץ שמעבר להרים , רעננה, הוצאת עם עובד, 2016, עמוד: 17
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
