בני ציפר
.jpg) | |
| לידה |
21 בינואר 1953 (גיל: 71) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| עיסוק | עורך מדור "תרבות וספרות" בהארץ |
| שפות היצירה | עברית |
| בת זוג | עירית ציפר |
.jpg)
בני צִיפֶר (נולד ב-21 בינואר 1953) הוא סופר, משורר ועיתונאי ישראלי, עורך מאז 1987 את מדור "תרבות וספרות" של העיתון "הארץ", ובעבר בעל טור דעה בעיתון זה.
ביוגרפיה
בני ציפר נולד ב-21 בינואר[1] 1953 בתל אביב להיינץ ונירה ציפר, שעלו ב-1949 מטורקיה. נקרא על שם דודו בנימין פרחי (בנג'י) שנפל בקרב על משלטי חוליקאת במלחמת העצמאות. אביו היינץ, יליד וינה, היה מהנדס חשמל ועבד בחברת החשמל, ואמו הייתה רופאה ועבדה בקופת חולים.[2] המשפחה גרה בשכונת אפקה וציפר למד בתיכון אליאנס, שם רכש לדבריו את אהבתו לתרבות הצרפתית.
פעילות עיתונאית ופובליציסטית
מינואר 1987 ציפר עורך את המדור "תרבות וספרות" בגיליון יום שישי של העיתון "הארץ", ומפרסם בו לעיתים קרובות גם טור אישי. בשנת 2004 החל לכתוב ב"הארץ" גם את הטור "הטלוויזיה של השבוע" (במקומו של יורם ברונובסקי שהלך לעולמו), העוסק בתרבות הטלוויזיונית הישראלית.
משנת 2005 החל לפרסם בלוג באתר "הארץ", בשם "לא בבית ציפרנו". חלק מהרשימות בבלוג מבוססות על הטור "ציפרלנד" שפרסם בעיתון מדי יום שישי. הבלוג עורר תגובות רבות בשל התעסקותו הפרובוקטיבית והעוקצנית[3] בנושאים רגישים כמו השואה, גלותיות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, השוואה בין תרבות ארצות המערב ותרבות ארצות ערב ועוד. לדוגמה, בטור שכותרתו "המתים לפחות כבר לא יראו את ההתבהמות של ישראל" קישר ציפר בין סביאת מזון מהיר לבין חדירת כוחות צה"ל לרצועת עזה.[4]
את טורו בנושא הטקס הצבאי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חתם בקריאה לחיילי צה"ל להיות נרפים וחלשים מכיוון שזוהי "הדרך היחידה להחזיר את ישראל למסלול הנכון".[5]
במחצית השנייה של שנות 2010, פנה ימינה בתפיסותיו הפוליטיות. בשנת 2015 יצא להגנתה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו,[6] ובהמשך תיאר בהתפעלות את ביקורם של שרה ובנימין נתניהו בביתו.[7] העיתונאים גל אוחובסקי[8] וב. מיכאל[9] מתחו עקב כך ביקורת חריפה על ציפר. בשנים 2016–2017 ביטא בפומבי את אהדתו למתנחלים ואת זלזולו העמוק כלפי השמאל הישראלי.[10][11] תשע שנים לאחר שפרסם מאמר בו קרא לחסידי חב"ד שמניחים תפילין בכותל המערבי "ציידי נפשות" נצפה בשנת 2017 בני ציפר מניח תפילין בעמדת חב"ד בכותל המערבי בטענה "שיניתי את דעתי מאז. אני מניח תפילין מדי פעם, ובכל פעם שאני בא לכותל ומניח תפילין – הבקשות שלי מתקבלות. היום אני אדם מאמין מאוד בקיומו של הקב"ה".[12]
במרץ 2016 חולל סערה בכתיבת טור פוגעני, ולאחר מכן הפסיק לכתוב בהארץ. כמו כן סטודנטים במכללת ספיר התלוננו בפני ההנהלה על הערות גזעניות כביכול שכתב ציפר כנגד עדות המזרח. ההנהלה השיבה כי "דבריו של בני ציפר לא מתיישבים עם דעותינו, וגם אותנו הם מטרידים" אך לדבריה חופש הביטוי מתיר לו לאומרם.[13]
החל משנת 2016 ציפר הגיש פינת ביקורת מסעדות בתוכנית 'כלכלי בלילה' בערוץ 20.
בשנת 2020 הצטרף כחבר פאנל קבוע בתוכנית "הפטריוטים" של ערוץ 20.
השכלה וחיים אישיים
בוגר תואר ראשון בספרות צרפתית בחוג לתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית.[14]
נשוי לד"ר עירית ציפר, ארכאולוגית העובדת במוזיאון ארץ ישראל, ואב לשלושה. החל משנת 2016 מתגורר חלק מהזמן בהרחבה הקהילתית של קיבוץ חפציבה.[15] בתו טלילה ציפר, כותבת ביקורת ספרות בעיתון הארץ[16] והייתה אמורה להינשא לבאסם אבו רחמה שנהרג בעת ההפגנה בכפרו בילעין.[17] בנו, יותם ציפר ברגר, הוא ראש החוג לביולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך.
יצירתו הספרותית
ציפר כתב שבעה ספרים ותרגם מספר ספרים מצרפתית.
ספרים שכתב
- ציפור מקננת בראש (1978) - פרוזה פיוטית.
- מארש טורקי (1995) - רומן.
- איסטנבול מאלף ועד תו (2000) - מדריך טיול ובילוי בעיר.
- עלייתו השמיימה של העורך הספרותי (2005), הוצאת אוב - ז.ע.פ..
- בינינו, הלבנטינים - סיפורי מסעות (2012).
- לגן עדן עם החמורים (2016, אפיק - ספרות ישראלית) - רומן אוטוביוגרפי.
ספרים שתרגם
- בבל - מאת גרישה מני. הוצאת חדקל, תשמ"א.
- צפע בידי - מאת ארוה באזן. הוצאת עם עובד, תשמ"ח 1987.
- אוראנוס - מאת מרסל אמה. הוצאת עם עובד, תשמ"ט 1989.
- הסימפוניה הביזנטית - מאת ז'אן אוליביה טדסקו. הוצאת עם עובד, תשנ"ב 1992.
- כרמן - מאת פרוספר מרימה. הוצאת עם עובד, תשנ"ז 1996.
- להפך - מאת ז'וריס קרל הויסמנס. הוצאת כרמל, תשנ"ח 1998.
- חזירויות - מאת מרי דריאסק. הוצאת עם עובד, תשנ"ט 1998.
- המשורר הנרצח - מאת גיום אפולינר. הוצאת עם עובד, תשנ"ט 1998.
- הפרוזה של הטרנס סיבירית ושירים אחרים - מאת בלז סנדראר. הוצאת המעורר, 1999.
- אחד-עשר אלף המלקות - מאת גיום אפולינר. הוצאת בבל, תשס"ה 2005.
- הספר של מונל - מאת מרסל שווב. הוצאת נהר ספרים, 2006.
- לילות אוקטובר - מאת ז'ראר דה נרוואל. הוצאת נהר ספרים, 2020.
- עם הזרם - מאת ז'וריס קרל הויסמנס. הוצאת תשע נשמות, 2021.
קישורים חיצוניים
- בני ציפר, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- רשימת הפרסומים של בני ציפר, בקטלוג הספרייה הלאומית
בני ציפר, ברשת החברתית פייסבוק
בני ציפר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- בני ציפר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- בני ציפר, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- בני ציפר, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מאמרי בני ציפר, באתר "הארץ"
- מטושקה פנדיק, 'למה אני נהנה להתריס?: ראיון עם בני ציפר', בפרויקט שימו לב, פברואר 2020
- שירי לב-ארי, בני ציפר: 'ספרות המסע הישראלית עוד בחיתוליה', באתר ynet, 5 במאי 2012
- עודד כרמלי, אחרי מותי הייתי רוצה שיכתבו שאני לא התאמצתי, באתר מאקו, 29 ביולי 2015
- מרט פרחומובסקי, עכבר העיר אונליין, בני ציפר: "אני מרגיש כמו ביבי נתניהו של הספרות", באתר הארץ, 10 ביוני 2016
- אריה קרישק, הפירומן מרחוב שוקן, באתר מידה, אפריל 2016.
אילן לוקאץ', ציפר מסביר: כך התאהבתי בנתניהו, באתר מאקו, 23 בנובמבר 2018- יאנה פבזנר, ביבי קורא לי "מסייה פפיון", באתר מאקו, 23 בספטמבר 2021
כּתביו:
- לא בבית ציפרנו - הבלוג של בני ציפר
- בשבחי שעמום מסוים, באתר הארץ, 18.1.08 - על האופי הראוי למוסף לספרות
- כל הצרידות הזאת, באתר הארץ - על יעקב בסר
- בני ציפר, ציפר לא מכיר אותי, באתר ynet, 21 באפריל 2007
- שאלות ותשובות עם בני ציפר
- תלמה אדמון, מסע קרוב רחוק: ספר המסעות של בני ציפר מצליח להפתיע, באתר nrg, 31 במאי 2012
- קובי מידן, חוצה ישראל - שיחה עם בני ציפר על ספרו " הספר של ציפר", הטלוויזיה החינוכית, 2016
הערות שוליים
- ^ מתוך עמוד הפייסבוק של בני ציפר
- ^ בני ציפר, מת אבא, אבא זקוף הגו שלי, באתר הארץ, 28.03.2008
- ^ יובל דרור, הקורא מספר אחת, באתר העין השביעית, 9 במרץ 2016
- ^ בני ציפר, המתים לפחות כבר לא יראו את ההתבהמות של ישראל, באתר הארץ, 2 במרץ 2008
- ^ בני ציפר, צעירים, היו פייגאלאך. רק ישראל חלשה תחזיר אותנו לנתיב האבוד, באתר הארץ
- ^
בני ציפר, שרה נתניהו אירחה אותי השבוע בביתה - ואני הסתחררתי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2015
- ^ בני ציפר, כמה ענוג היה הלילה בו ביליתי עם בני הזוג נתניהו בביתי. ענוג עד מאוד, באתר הארץ, 22 ביולי 2015
הדס סיני, ארוחת ערב עם ראש הממשלה ורעייתו: "ההומור של שרה מרתק", באתר וואלה!, 19 ביולי 2015 - ^ גל אוחובסקי, אז מה אכלה שרה נתניהו לארוחת ערב?, באתר "mako", 22 ביולי 2015
- ^ ב. מיכאל, הערב הענוג-ענוג שלי עם הרב כהנא, באתר הארץ, 29 ביולי 2015
- ^ נעמה לנסקי, "אני שונא את השמאל", באתר ישראל היום, 22 באפריל 2016
- ^ אפרים מיכאלי, בני ציפר ביקר בשומרון: "אשרי האיש שחדל להאמין באלילי השקר של השמאל", באתר ערוץ 20, 4 בספטמבר 2017
- ^ http://www.ch10.co.il/news/365155/#.WRS1bPkrL4Y
- ^ ליאור אבני, סטודנטים בספיר: המרצה בני ציפר משמיע הערות גזעניות, באתר nrg
- ^ בני ציפר, פרידה מהמקום שבו למדתי שבלי בטלנות אין תרבות, באתר הארץ, 19 באפריל 2014.
- ^ גיא נרדי, גם עמק חרוד, סמל לערש הציונות, עובר מהפכה נדל"נית, באתר גלובס, 3 במאי 2017
- ^ ביקורת ספרות של טלילה ציפר ב"הארץ" טלילה ציפר, גיבורת "הנערה הכי בת־מזל בעולם" יוצאת למסע לא פשוט אל העבר, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2017 טלילה ציפר, הסיפורים והשירים של מיה גורן, שנרצחה בידי בן זוגה, מרמזים על פגיעותה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
- ^ אורן פרסיקו, מעבר לקווי האויב (במרכז העמוד), באתר העין השביעית, 21 במאי 2009
בני ציפר, פרשת חייו הקצרה של באסם אבו רחמה שנהרג בעת ההפגנה בבילעין, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
בני ציפר, הפנים החדשות של ישראל, באתר הארץ, 2 במרץ 2013
