בעל צפון
| בעל צפון | |
|---|---|
| תרבות | מצרים העתיקה |
בעל צפון היה הגדול שבכל אליליהם של המצריים, בעת העתיקה. שמו מוזכר בתורה בהקשר ליציאת מצרים.
מיקומו
כמה ימים לאחר שיצאו ישראל ממצרים הם נצטוו לשוב לאחוריהם ולחנות "לפני בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון"[1]. בפסוק זה ישנם כמה זיהויי מקום: פי החירות, בין מגדול ובין הים" לפני בעל צפון.
אברבנאל מבאר, שהציווי לחנות "לפני בעל צפון" נועד לתת את מיקום החנייה המדויק במרחב של "בין מגדול ובין הים".
בעל צפון היה ממוקם בסמוך לפי החירות בין מגדול ובין הים ועל שמו נקרא המקום כולו בעל צפון[דרוש מקור][דרושה הבהרה].
יש שביארו שהמקום נקרא "פי הַחִירוֹת" מלשון טינופות וטומאה, כי היה זה מקום עבודה זרה של האליל בעל צפון[2].
הגר"א כתב ש"פי החירות" ו"בעל צפון" מקום אחד הם, ו"פי החירות" הוא מקום קיבוץ האנשים שהיו משתחווים לבעל צפון[3].
יש שכתב שבעל צפון עמד כנראה לפני העיר הרופוליס אשר נקראה על שם האליל המצרי הרו שפסל פי החירות סימל[4].
תיאורו
רבי אברהם אבן עזרא כתב על בעל צפון שהוא היה עשוי נחושת והייתה לו צורה, אחת מתוך סדרת צורות עשויות נחושת שהיו עושים חרטומי מצרים "בדבר המזלות לקבל כח מהם". רבי יהונתן אייבשיץ כתב, שצורתו הייתה מזל שור[5].
משמעות השם
שמו של האליל היה "צפון" ואילו "בעל" זהו כינוי כללי לפסלים ואלילים. פירוש הצמד "בעל צפון" אפוא "האליל צפון"[6]. על משמעות שמו נאמרו פירושים שונים:
- מלשון "צפון", מפני שהוא, או מקום הפולחן שלו עמדו מצפון למצרים. ויש שביאר, שהוא היה האליל העיקרי מקבוצת אלילים השייכים לצד צפון[7].
- מלשון צפון (נסתר), כי מבין כל האלילים האחרים אשר נאבדו במהלך מכת בכורות אותו "הצפין" ה' ושייר שנשאר לעמוד[8]. ויש שביארו, שכן המצריים הטמינו שם את כל האוצרות של יוסף.[דרוש מקור]
- "בעל צפון" זהו שם העיר, והאליל נקרא על שם העיר שהיה עומד בה[9].
- "צפון" זו ההברה העברית של האליל המצרי הנקרא "ג'יפון"[10].
זיהויו
- לדעת התנחומא בעל צפון הוא פיתום שבנו בני ישראל בעבודת הפרך שלהם.
- יש שכתב כי "בעל צפון" הוא האליל הנקרא בהגיה מצרית "ג'יפון" ושלפי אמונתם הוא מושל על הרע.
- יש שזיהה אותו עם האליל המצרי הרו, וביאר שהיה זה פסל של אליל זה, שעל שמו נקרא העיר פי החירות אשר יש מזהים אותה עם העיר הרופוליס, וכנראה הפסל עמד לפני העיר[11].
תכונותיו
רבי אברהם בן עזרא כותב, שבעל צפון נעשה בצורה המכוונת לקבל כוח מן המזלות וצורה זו הייתה מונעת מן העבדים לברוח ממצריים. המלבי"ם כתב, שלפי אמונת המצריים, בעל צפון היה אליל מושל המדבר וממונה על עשיית הרוע והכיליון. רש"ר הירש כתב, שהוא היה האל של חצות הליל, החושך והשממה[12]. בעל צפון היה הגדול שבאלוהי מצריים.
השארתו אחרון מכל אלילי מצריים
בשעת מכת בכורות, מלבד מה שה' הכה את כל בכורות ארץ מצרים, הוא גם עשה באלוהיהם שפטים, שאלילים העשויים עץ נרקבו; ושל מתכת נעשו מותכים[13]. מבין כל האלילים, בעל צפון נשאר עומד. הסיבה לכך הייתה הטמנת מלכודת למצרים שירדפו אחרי בני ישראל למדבר ולבסוף יטבעו בים סוף בנס קריעת יום סוף. ההטעיה הייתה, שבני ישראל ייראו נבוכים במדבר כשהם עומדים מול בעל צפון; הדבר יגרום למצרים לחשוב שהאליל שלהם מונע מהם את האפשרות להמשיך בדרכם; הדבר ינסוך בהם כוח לרדוף אחריהם; הם גם יבואו אל האליל שלהם כדי להשתחוות לפניו ולהקריב לו קרבנות, וכך ייגרם לבסוף שהמצריים ייאבדו[14].
קישורים חיצוניים
- בעל צפון באתר אספקלריה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שמות יד ב
- ^ אוצר מפרשי התורה, הוצאת מכון ירושלים, שמות י"ד ב', בשם רבי אברהם בן הרמב"ם ותוספות השלם
- ^ פירוש על המכילתא (ויהי) פרק א. מובא באוצר מפרשי התורה שם
- ^ רבי פנחס וולף, "דיוקים" על התורה
- ^ תפארת יהונתן
- ^ שכל טוב, רבינו בחיי, עמר נקא
- ^ שכל טוב, אברבנאל, הגר"א על המכילתא
- ^ תוספות השלם
- ^ אהבת יהונתן (שמרלר)
- ^ האהבת יהונתן (שמרלר)
- ^ ראה בפירוש רד"צ הופמן השערות נוספות
- ^ אוצר מפרשי התורה שמות שם הערה 62
- ^ שמות יב ב ורש"י שם
- ^ ראה ריכוז דברי המפרשים באוצר מפרשי התורה שם
