בקעת כסולות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בקעת כְּסוּלֹת היא השלוחה הצפונית-מזרחית של עמק יזרעאל. רוחבה של הבקעה הוא כ-5 ק"מ, ואורכה הוא כ-8 ק"מ.
הבקעה תחומה בין רכס הרי נצרת והר תבור מצפון, ובין גבעת המורה מדרום. רום הבקעה בחלקה הנמוך הוא כ-100 מטרים מעל פני הים, ורוב שטחה מעובד.
בשיפוליה המזרחיים של הבקעה, בסמוך לתל קשיון ולעין דור, נמצא אגן ההיקוות של נחל תבור. לאורך שיפוליה הדרומיים של הבקעה עובר כביש 65, ולאורך גבולה המערבי עובר כביש 60.
שמה של הבקעה הוא כשמה של העיר המקראית הַכְּסוּלֹת[1], שנקראה גם כִּסְלֹת תָּבֹר[2], המזוהה עם המועצה המקומית אכסאל הנמצא בצפון הבקעה, אשר נזכר בשם זה עוד בכתבי יוסף בן מתתיהו[3].
בתקופת המשנה והתלמוד נקראה הבקעה בשם בקעת אכסלו[4].
לקריאה נוספת
- יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן צבי והאקדמיה ללשון העברית, תשע"ב, עמ' 192-190.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ח.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ב.
- ^ מלחמות היהודים, ג', 39.
- ^ בראשית רבה, צח (צט), עמ' 1263.[דרושה הבהרה]
