ברוטליזם
ברוטליזם הוא זרם באדריכלות שהתפתח מתוך האדריכלות המודרנית של המחצית הראשונה של המאה ה-20, והיה נפוץ בעיקר בין שנות החמישים לשנות השבעים. הברוטליזם מאופיין בבנייה בבטון חשוף ובשימוש בצורות בסיסיות ומגוונות. שמו לקוח מהביטוי הצרפתי שנקט לה קורבוזיה - béton brut - בטון גולמי. הזרם הברוטליסטי מסמן את סוף הדומיננטיות של האדריכלות המודרנית, ולאחריו התפתחה האדריכלות הפוסט-מודרנית.
נהוג להתייחס אל הברוטליזם כאל אתיקה אדריכלית[1][2], שמטרתה הצגה והדגשה של ה"אמת" של המבנה - אמת חומרית, צורנית ופונקציונאלית. חיפוש זה אחר אמת המבנה מביא להשארת חומר הבנייה חשוף ולעושר צורני, לעיתים תוך שימוש באור טבעי ובחומרים פשוטים וזולים. בצורה זו הופכת האתיקה לאסתטיקה[2]. חידוש נוסף של הברוטליזם הוא ההתייחסות למקום ולייחודיות שלו[1], לא בניסיון להשתלב בו אלא תוך ביסוס יחסי גומלין בינו לבין הבניין[3]. זאת בניגוד למודרניזם המוקדם ולאדריכלות הלבנה שניסתה ליצור מבנים "נקיים" ושימושיים, לרוב בלי התייחסות או ייחודיות מקומית.
מאפייני הסגנון הובילו לראיית המבנים הברוטליסטים, שנבנו בבטון חשוף ובצורות יוצאות דופן, כמכוערים, אטומים וכוחניים. ה"אמת" התכנונית הובילה גם לחוסר גמישות באפשרויות השימוש במבנה ובהרחבתו, שבדיעבד הובילה להזנחה ולנטישה של מבנים ברוטליסטיים רבים במהלך השנים.
תאוריה והתפתחות
אחדים מהגורמים החשובים שפיתחו וקידמו את הברוטליזם היו קבוצת האדריכלים team 10 בהובלת האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון והקבוצה העצמאית, שביקרו את הפשטנות של הסגנון הבינלאומי ואת קבוצת CIAM שהובילה עד אז את השיח האדריכלי. קבוצות אלו פעלו בתחילת שנות החמישים, וקמו בד בבד עם התפתחות הפופ ארט. בין השאר ביקרו את הפער בין רעיונותיו של לה קורבוזיה, בעיקר אלו שעסקו ב"מכונת המגורים" ובקשר ההדוק בין האדריכלות לטכנולוגיה המתפתחת, לבין מימושם בפועל. טענתם הייתה שהצורות שאפיינו את הסגנון הבינלאומי נותרו כבולות לאסתטיקה של האדריכלים ולא לסטרוקטורה ההנדסית ולטכנולוגיות החדשות, על פיהם התיימרו האדריכלים המודרניסטים לפעול ולעצב.
שינוי נוסף שקידמו האדריכלים הברוטליסטים הוא העיסוק בקשר שבין המרחב לקהילה ובין הבניין למקום ולסביבתו. לעומת האדריכלות שבין המלחמות, שיצרה אבטיפוס ניתן לשכפול של בניינים פשוטים, ניסו האדריכלים שלאחר המלחמה להתרחק מהדגם היחיד, המתאים לכאורה לכל מקום, וליצור בניינים תוך התייחסות לסביבה הטבעית והבנויה, למשתמשים ולצרכים הספציפיים הנדרשים מכל בניין.
תכנון עירוני ומרחבי
הברוטליזם בישראל
ריכוזים של רקמות עירוניות ומבנים ברוטליסטיים בישראל
באר-שבע, שהוגדרה כ"בירת הנגב" על ידי ממשלת ישראל עם קום המדינה, זכתה לבנייה ממשלתית עתירה של מגורים ושל מבני ציבור. מבני ציבור רבים בעיר נבנו על ידי המדינה בשנות החמישים-שישים-שבעים. משלהי שנות החמישים, תוכננו מבנים רבים בבאר שבע לאור האתיקה הברוטליסטית.
השילוב בין האתיקה הברוטליסטית לבין הארכיטקטורה של העיר החדשה באר שבע – אינו מקרי. המדינה הייתה הגורם היחיד שהיה יכול לקדם את האדריכלות הברוטליסטית כיוון שקבלנים פרטיים, המוכרים את תפוקתם לשוק הפרטי – היו נמנעים ממנה מלכתחילה. מבנים חשופים אלו – בין אם בחומרי הגמר שלהם ובין אם בחשיפת התוכן המבני שלהם או התייחסותם הספציפית למקום – היו לצנינים לטעם הבורגני המחפש אחר המוכר והידוע. דווקא המדינה אפשרה לאדריכלים, ללא כוונה תחילה, להביע את עצמם ביצירת אדריכליות ייחודיות, ללא תלות בטעם הקהל.
הברוטליזם הבאר שבעי מתייחד בניסיון לשלב בין אתיקה בינלאומית לבין התייחסות ייחודית למדבר. "מרכז הנגב", בית העירייה, בית יד לבנים, מגדל המגרות, מבני הקמפוס של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושכונה ה' לדוגמה – על המבנים המקיפים אותה ועל רקמת השטיח שבמרכזה – הם חלק מהאוצר האדריכלי העירוני.
בספטמבר 2012 הציגו אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר לראש העיר רוביק דנילוביץ את הצעתם לקדם את התחדשות מרכז העיר באר שבע דרך זיהוייה כ"בירת הברוטליזם הישראלי" במטרה לעודד בעיר תהליכים של שימור, התחדשות עירונית ועידוד התיירות סביב אוצרות האדריכלות הקיימים בה.
מבנים נבחרים
- בית הספר "ליאו בק" בחיפה (שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון)
- מלון הילטון תל אביב (יעקב רכטר)
- בית הבראה ע"ש שפירנצק בנצרת (זאב רכטר, משה זרחי, יעקב רכטר)
- בית ההבראה של "מבטחים" בזכרון יעקב (יעקב רכטר)
- בניין עיריית תל אביב (מנחם כהן)
- בה"ד 1
- בניין עיריית עכו
- בניין עיריית חולון
- בית הספר ליידי דייויס בתל אביב (רם כרמי)
- בית אל על (דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי)
- תיאטרון ירושלים (נדלר, נדלר, ביקסון, גיל).
- מבני אוניברסיטת בן-גוריון
- בית הקיבוץ המאוחד (חנן הברון וזיוה ארמוני)
- מצודת זאב (בית ז'בוטינסקי) תל אביב.
- מסוף האוטובוסים בת גלים בחיפה.
- אצטדיון בלומפילד ביפו
- בית הדר דפנה (דב כרמי ורם כרמי)
- יד יונתן (מושב) (צבי מוססקו)
- בניין עיריית באר שבע (שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון)
- בית ינק (באר שבע)
- הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון (רפאל [רפי] רייפר, אמנון ניב, נתן מגן)
- אוהל קדושים בבני ברק
- מפעל ארגמן ביבנה (רם כרמי)
- התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (רם כרמי, צבי קומט ויעל רוטשילד)
גלריית תמונות
בניין עיריית חולון
קטע ממתחם רובין הוד גרדנס בלונדון בתכנון אליסון ופיטר סמיתסון
יד יונתן בתכנון צבי מוססקו
מצודת זאב בתל אביב, בתכנון משה בן חורין
בניין בנק החקלאות בתכנון שולמית ומיכאל נדלר
תיאטרון ירושלים, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון
מרכזית בת גלים בחיפה, בתכנון אריה שרון ובנימין אידלסון
בית הבראה "מבטחים" בזכרון יעקב, בתכנון יעקב רכטר
הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון
הביטאט 67' במונטראול, בתכנון משה ספדיה
בניין עיריית באר שבע, נדלר-נדלר-ביקסון
אלכסנדרה רוד אסטייט, לונדון
לקריאה נוספת
- אפרת צבי, הפרויקט הישראלי: בנייה ואדריכלות, 1948-1973, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004.
- רם כרמי, אדריכלות לירית, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2001
- מיכאל יעקובסון וערן תמיר: עבודת צוות - העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946, גלריית בית האדריכל, עמותת האדריכלים, קטלוג תערוכה, 2013.
- עמיר, טולה, נחום זולוטוב: אדריכל ומתכנן ערים, תל אביב: אמה, 2011
- שרון רוטברד, אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית, תל אביב: הוצאת בבל ארכיטקטורות, 2007
קישורים חיצוניים
- אתר המוקדש לברוטליזם ישראלי
- מאמר על ברטליזם מאת טולה עמיר במגזין אתרים
- שרון רוטברד, בטון מסוייד בעמל, מאמר באתר מכונת קריאה
- אסתר זנדברג, באר שבע מציגה: 50 גוונים של בטון, באתר הארץ, 6 בפברואר 2013
- גדעון עפרת, בטון, "המחסן של גדעון עפרת", 16 בינואר 2011
- צבי אלחייני, ברוטליזם תחת התקפה: למה אנחנו הורסים את הבטון החשוף, באתר Xnet, 20 בינואר 2014
- מגזין מבנים גיליון 311: "בין ברוטליזם לבטון רך"
- גליה יהב, אדריכלות של כנות שכולה שקר אידיאולוגי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2016
- מיכאל יעקובסון: העיר האפורה: תל אביב מכניסה מאות מבנים ברוטליסטיים לשימור, 26 במרס 2016, xnet
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין עיריית באר שבע, באתר 'חלון אחורי', 6 ביולי 2015
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בלוק ה-T ברמת הדר בחיפה, באתר 'חלון אחורי', 20 באוקטובר 2015
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת של בניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, באתר 'חלון אחורי', 1 בדצמבר 2015
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במגדל בלפרון בלונדון בתכנון ארנו גולדפינגר, באתר "חלון אחורי", 9 באפריל 2016
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז הספורט ובאמפיתיאטרון האוניברסיטאי בגבעת רם, באתר 'חלון אחורי', 8 באוקטובר 2016
- מיכאל יעקובסון: סיבוב ביד קנדי, באתר 'חלון אחורי', 10.1.2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רקע היסטורי, באתר אדריכלות ברוטליסטית בישראל
- ^ 2.0 2.1 שרון רוטברד, בטון מסוייד בעמל, באתר מכונת קריאה, 1.1.1995
- ^ קלוד פארן, לשלוט על האתר, Architecture Principe 1, 1966
אדריכלות ישראלית | ||
---|---|---|
מבנים בישראל | מבנים בירושלים • מבנים בתל אביב • מבנים בחיפה • מבנים לפי ערים נוספות • אתרי מורשת עולמית בישראל | |
סגנונות וגישות בנייה בישראל | אדריכלות טמפלרית • הסגנון הארץ-ישראלי • הסגנון האקלקטי • הסגנון הבינלאומי • ברוטליזם ושיכונים • בנה ביתך | |
ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל | חוק התכנון והבנייה • תכנון ובנייה בישראל • תוכנית גדס • תוכנית שרון • ישראל 2020 | |
נושאים נוספים | אדריכלים ישראלים • אדריכלות בירושלים • אדריכלות בתל אביב והעיר הלבנה • גורדי שחקים בישראל | |
ראו גם פורטל אדריכלות |