ברוך בן יצחק אבן אלבאליה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
רבותיו אביו רבי יצחק, הרי"ף
תלמידיו בן אחותו, רבי אברהם אבן דאוד
חיבוריו פסקי הלכה

הרב ברוך בן יצחק אִבְּן אלבאליה (ד'תתל"ז, 1077, ספרד - ד'תתפ"ז, 1127, ספרד) היה מגדולי תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה, פוסק הלכה, ובעל ידע בפילוסופיה.

ביוגרפיה

היה בנו של רבי יצחק בן ברוך אבן אלבאליה, ולמד ממנו תורה. כשנפטר אביו היה ברוך בן 17 שנים. האב, שהיה מצוי במחלוקת קשה עם הרי"ף, קרא לבנו לפני מותו, כשכמעט ולא היה יכול לדבר, ולחש לו: "לך לרב יצחק בן אלפאסי, ואמור לו שהרי אני יוצא מהעולם הזה ונכנס לעולם הבא, וכבר מחלתי לו על כל הדברים קשים שדבר אלי, בין בכתבים בין על פה. וכמו כן אני מבקש ממנו שימחל לי כך, וילמד אותך תורה, ועמוד לפניו לשמשו, ויודע אני שיעשה לך טובה רבה מאוד וילמד אותך בכל לבו".

ואכן, אחרי מות אביו הלך מיד לאליסנה (Lucena), בה שימש הרי"ף כראש ישיבה, ואמר לו את כל דברי אביו. הרי"ף התרגש, וניחם את הבן, והבטיח לו להיות לו לאב. בביתו של הרי"ף שהה עד שלמד ממנו את כל התלמוד.

בפטירתו של הרי"ף התפרסמו שניים מבכירי תלמידיו: רבי ברוך והר"י מיגאש, שנולדו באותה שנה. רבי ברוך נפטר כ-15 שנה לפני הר"י מיגאש, באלול ד'תתפ"ז, וכך התפרסם הר"י מיגאש יותר ממנו.

רבי ברוך היה בעל ידע בפילוסופיה בנוסף לתורתו וחכמתו, והעמיד תלמידים רבים. בין תלמידיו נמנה בן אחותו, רבי אברהם אבן דאוד (הראב"ד הראשון), שהעלה פרטים לתולדותיו בספרו ההיסטוריוגרפי "ספר הקבלה".

מורשתו

לא נשתמרו כתבים מתורתו, ואף שמועות מפיו לא נרשמו כמעט על ידי תלמידיו.[1] הידיעות עליו הן בעיקר מדברי בן אחותו הראב"ד.

רבי יהודה הלוי כתב שיר לרגל ברית המילה שלו, שלדעת שד"ל הוא שירו הראשון של ריה"ל, שחיברו בהיותו בן 13. השיר התפרסם לראשונה בקובץ שירי ריה"ל שהוציא שד"ל, בשם "בתולת בת יהודה".[2] כמו כן חיבר ריה"ל לפחות ארבע קינות על מותו: "מה לעם יקראו עצרה",[3] "קול הקריה הומה",[4] "נאסף אביר רועים",[5] ו"אוי לצעירי הצאן".[6] קינה נוספת, המתחילה "מדי שבת", נדפסה על ידי יהודה רצאבי.[7] בקינה זו נזכרים בניו, שהצעיר שבהם נקרא יצחק על שם אביו; ובני אחותו "אשר גדלו בין זרועיו", שביניהם נמנה ככל הנראה הראב"ד.


תקופת חייו של ברוך בן יצחק אבן אלבאליה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. לפסק הלכה בודד בשמו, בו הוא מובא על ידי הרמב"ם יחד עם שאר גאוני דורו, ראה בהוספות פרופסור שרגא אברמסון לתשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו 1989, ג', עמ' 176. שמועה נוספת נמצאה בגניזה הקהירית, בפירוש ערבי-עברי למסכת בבא מציעא, גנזי שכטר, ב', עמ' 383.
  2. עמ' 25. אך ראו ד"ר דוד קויפמן, ר' יהודה הלוי, סיני, ט,' עמוד כ"ט.
  3. דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 80-82.
  4. דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 107-109.
  5. דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 116-117.
  6. דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 127-128.
  7. סיני, פ"ה, עמ' קל"ח.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0