ברכת קדושת השם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת הא-ל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת הא-ל והמלכתו. הברכה נאמרת לאחר ברכת מחיה המתים ולפני ברכת חונן הדעת. בחזרת הש"ץ מברכים ברכה זו לאחר אמירת קדושה.

נוסח הברכה

”אַתָּה קָדוֹש וְשִׁמְךָ קָדוֹש, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה,
(יש מוסיפים: כִּי אֵ-ל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה).
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ.”

שינויים

נוסח ארץ ישראל

בנוסח ארץ ישראל הקדום כפי שהתגלה בגניזת קהיר כתוב "קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שִׁמְךָ וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ". נוסח זה שולב בברכה המורחבת לראש השנה ויום כיפור של נוסח אשכנז ונוסח הספרדים (ראו למטה).

עשרת ימי תשובה

בעשרת ימי תשובה משנים את חתימת הברכה מ"הא-ל הקדוש" ל"המלך הקדוש". אם שכח, כל עוד לא תיקן את עצמו תוך כדי אמירת הברכה, יחזור לראש תפילת העמידה ויתחיל אותה מההתחלה.

בימים הנוראים

בתפילות ראש השנה ויום כיפור אומרים גרסה מורחבת של הברכה, לאור משמעותם של ימים אלה. איזכור להרחבה זו מופיע במסכת סופרים[1][2]. לדעת רבי מאיר שמחה מדווינסק[3], הברכה היא שארית מנוסחו של רבי יוחנן בן נורי, בה היו מזכירים מלכויות בברכת קדושת השם, תוך שימוש בנוסח זה כפתיחה. השערה דומה הועלתה על ידי כמה חוקרים[4]. יש שנהגו לומר נוסח זה בכל עשרת ימי תשובה[5].


לפני חתימת הברכה אומרים נוסח זה:

נוסח אשכנז:

ובכן, תן פחדך ה' א-להינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת,
וייראוך כל המעשים,
וישתחוו לפניך כל הברואים,
ויעשו כלם אגדה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.
כמו שידענו ה' א-להינו שהשלטון לפניך,
עז בידך וגבורה בימינך,
ושמך נורא על כל מה שבראת.
ובכן, תן כבוד ה' לעמך, תהלה ליראיך ותקוה (טובה)[6] לדורשיך, ופתחון פה למיחלים לך.
שמחה לארצך, וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך.
ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו.
ובכן,[7] צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו.
ועולתה תקפץ פיה, וכל הרשעה כלה כעשן תכלה,
כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
ותמלוך אתה הוא ה' לבדך על כל מעשיך.
בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר קדשך.
ככתוב בדברי קדשך ימלוך ה' לעולם א-להיך ציון לדור ודור הללויה.
קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך.
ככתוב ויגבה ה' צבאות במשפט, והא-ל הקדוש נקדש בצדקה.
ברוך אתה ה' המלך הקדוש.

נוסח הספרדים:

לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש.
ובכן, יתקדש שמך ה' א-להינו על ישראל עמך.
ובכן, תן פחדך ה' א-להינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת,
וייראוך כל המעשים,
וישתחוו לפניך כל הברואים,
ויעשו כלם אגדה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.
שידענו ה' א-להינו שהשלטון לפניך,
עוז בידך וגבורה בימינך,
ושמך נורא על כל מה שבראת.
ובכן, תן כבוד לעמך, תהלה ליראיך ותקוה טובה לדורשיך, ופתחון פה למיחלים לך.
שמחה לארצך, ששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך.
ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו.
ובכן, צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו.
ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כלה בעשן תכלה,
כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
ותמלוך אתה הוא ה' א-להינו מהרה על כל מעשיך.
בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך.
ככתוב בדברי קדשך ימלוך ה' לעולם א-להיך ציון לדור ודור הללויה.
קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך.
ככתוב ויגבה ה' צבאות במשפט, והא-ל הקדוש נקדש בצדקה.
ברוך אתה ה' המלך הקדוש.

נוסח תימן בלדי:[8]

וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ.
וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים,
וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם.
כּמוֹ שֶיָּדַעְנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ שְהַשִּלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָך, וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ.
וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ:
וּבְכֵן, תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ.
שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ.
וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ.
וְאָז צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלוֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ.
וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ,
וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקוֹר וְתִשְׁבּוֹר.
וְתִמְלוֹך אַתָּה הוּא ה' אֱ-לֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ ,וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד.
כַּכָּתוּב, וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַך ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַים וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד.
וְנֶאֱמָר, ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
וְנֶאֱמָר, וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵ-ל הַקָּדוֹש נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה.
בָּרוּך אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

שינויי נוסח

לפי נוסח אשכנז ונוסח תימן, בחזרת הש"ץ מחליפים בכל התפילות את נוסח אתה קדוש בנוסח זה:

לְדוֹר וָדוֹר נַגִיד גָּדְלֶךָ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ,
וְשִׁבְחֲךָ (נוסח תימן בלדי: שְׁבָחָךְ הֳ') אֱ-לֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּש לְעוֹלָם וָעֶד[9].
כִּי אֵ-ל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ.

לפי נוסח ספרד יש מנהגים שונים: בהרבה קהילות, אומרים נוסח זה רק בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף,[10] בסידור אדמו"ר הזקן הוא לא מופיע אפילו במוסף,[11] ובחסידות דושינסקיא אומרים אותו בחזרת הש"ץ של כל התפילות.[12]

בנוסח איטליה אומרים את הנוסח הנ"ל בימים נוראים, בין בתפילת לחש ובין בחזרת הש"ץ,[13] וכך אמרו (עם שינויים קלים) בין בלחש ובין בקול בכל השנה בנוסח רומניא.[14] בשאר ימות השנה אומרים נוסח קצת שונה (בין התפילת הלחש ובין בחזרת הש"ץ):[15]

לְדוֹר וָדוֹר נַמְלִיךְ לָאֵ-ל כִּי הוּא לְבַדוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ
וְשִׁבְחֲךָ אֱ-לֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּש לְעוֹלָם וָעֶד
כִּי אֵ-ל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ.

בנוסח פרובאנס אמרו בין בלחש ובין בחזרת הש"ץ איזהו נוסח של את אתה קדוש או לדור ודור, ויש שינויי נוסחאות בין הסידורים.[16]

לפי נוסח קטלוניה, אמרו בין בלחש ובין בקול:

לְדוֹר וָדוֹר אַתָּה קָדוֹשׁ וּשְׁמָךְ קָדוֹשׁ
וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְּלוּךָ סֶּלָה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ.

בכל נוסחאות אלה משנים בעשרת ימי תשובה את חתימת הברכה ל"המלך הקדוש". בנוסח התפילה הארץ-ישראלי הקדום נשנה "הא-ל הקדוש" גם בימי הדין.[17]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרק י"ט הלכה ו'
  2. ^ הנוסח המלא מופיע בסדר רב עמרם גאון סדר ראש השנה וכן בתשובות רב האי גאון שערי תשובה סימן רצז, וכן מוזכר בספר הזהר פרשת בשלח דף נב עמוד ב, ובמשנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה י"ט כתב שהוא מנהג מקובל.
  3. ^ חדושי רבנו מאיר שמחה על הש"ס, ראש השנה דף ל"ב עמוד א', באתר היברובוקס.
  4. ^ ראו אצל דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה, עמ' כ', הערה 13, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ מנהג שהובא במשנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה י"ט, וכן צידד בארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקפ"ב.
  6. ^ מלה זו לא מופיעה בסידורי אשכנז הישנים. בהרבה קהילות, התחילו בשנים האחרונות להוסיף אותה, אבל יש עדיין קהילות שלא אומרים אותה.
  7. ^ יש גורסים: ואז.
  8. ^ למנהג תימן אומרים את הנוסח המורחב בכל תפילות עשרת ימי תשובה. עיין תכלאל תורת אבות, חלק ראשון (ימות השנה), בני ברק תשנ"ו, עמ' לח.
  9. ^ בנוסח תימן בלדי לא אומרים 2 תיבות "לעולם ועד"
  10. ^ כך מופיע בסידור רינת ישראל, נוסח ספרד, ירושלים תשע"ז, עמ' 367.
  11. ^ סדור תהלת השם, ברוקלין תש"נ, עמ' 194.
  12. ^ סידור מהרי"ץ, ירושלים תשנ"א.
  13. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, מחזור לראש השנה כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ה, עמ' כה.
  14. ^ מחזור רומניא, ויניציאה רפ"ג, דף יג ע"ב.
  15. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' לה
  16. ^ עיין לדומגא סדר התמיד, אויגנייון תקכ"ז, דף כד ע"א, וסדר לימים נוראים כמנהג ק"ק קארפינטראץ אמשטרדם רע"א, דף ט ע"ב ודף לא ע"א.
  17. ^ נפתלי וידר, "נוסח ברכת קדושת השם בראש השנה ויום הכיפורים", בתוך: התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב: קובץ מאמרים, כרך ראשון, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ח, עמ' 47


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0