ג'חנון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'חנון
ג'חנון ולצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשה
ג'חנון

ג'חנון הוא מאכל יהודי-תימני מסורתי שמקורו ביהדות עדן.[1]

הג'חנון עשוי מקמח לבן, מרגרינה או חמאה מזוקקת, קורט מלח וסוכר המעובדים ומקופלים שוב ושוב ליצירת בצק עלים. לאחר יצירת השכבות הרבות, הג'חנון מגולגל לקוטר של כשלושה סנטימטרים. את הג'חנון אופים בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה נמוכה של פחות מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. לעיתים לשם העשרת הטעם שמים בסיר גם סילאן.

טעמו של הג'חנון עשיר ושמנוני, והוא אינו מוגדר על ידי רוב האנשים כמתוק או מלוח. בשל מרכיביו הוא ידוע כמשביע למדי. באופן מסורתי מכינים את הג'חנון בערב שבת, במקרה זה הוא נאכל כארוחת בוקר משביעה של שבת. אולם, מקובל לאכול את הג'חנון במהלך כל השבוע. במטבח הישראלי יש המכינים את הג'חנון בתוך סיר החמין.

את הג'חנון מקובל לאכול כיום בתוספת של עגבניות מרוסקות טריות, ממרח חריף כגון סחוג וביצה קשה חומה המבושלת בסיר יחד עם הג'חנון.

מקור הג'חנון

הג'חנון במקורו הוא מהעיר עדן שבתימן. שמו המקורי הוא גחנון ולא ג'חנון (יהודי דרום תימן לא הגו את האות ג הדגושה כ- J).

בעדן נהגו להכינו מתקתק יותר, תוך שימוש בסאמנה (חמאה מזוקקת) או שמן שומשום ולאכלו עם תוספת של חלווה או סוכר ולא עם עגבניות מרוסקות וביצה.

במקור הג'חנון נעשה כמעט תמיד מקמח מלא ולא לבן, היות שקמח לבן טרם היה נפוץ כמו שהוא כיום.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0