ג'מיני 12

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'מיני 12
טלאי משימה
Gemini 12 insignia.png
נתוני משימה
חללית ג'מיני
כן שיגור LC-19, נמל החלל קייפ קנוורל
שיגור 11 בנובמבר 1966, 20:46:33[1]
נחיתה 15 בנובמבר 1966 19:21:04 UTC
24°35′N 69°57′W / 24.583°N 69.950°W / 24.583; -69.950 (Gemini 12 splashdown)
משך המשימה 3 ימים, 22 שעות, 34 דקות, 31 שניות
מספר קטלוג לוויינים [1]
מאגר המידע הלאומי [2]
נתוני חללית
מסת החללית 3,762.1 ק"ג
משגר טיטן 2 GLV
נתוני מסלול
מספר הקפות 59
אפוגיאה 289 ק"מ
פריגיאה 251 ק"מ
זמן הקפה 90.54 דקות
נטיית מסלול 28.8°
צוות
אנשי צוות 2
Gemini12 crew.jpg
באז אולדרין וג'ים לוול
משימות קשורות

ג'מיני 12 הייתה התוכנית העשירית והסופית של התוכנית ג'מיני, התוכנית שבה הוכח כי האדם מסוגל לשהות בחלל מעל 14 ימים, וכי הוא יכול לפעול מחוץ לחללית כשלגופו חליפת חלל פרק זמן ממושך. ג'מיני  12 גישרה בין התוכניות מרקורי ואפולו. המשימה הזאת, שנושאת את האסטרונאוטים ג'ים לוול ואדווין "באז" אלדרין.[2][3]

מטרות השיגור

  • פגישה ועגינה עם האג'נה ולאחר מכן לבצע איתה תרגילי מעגינה על מנת לשנות מסלול.
  • ביצוע שלוש פעולות חוץ-אקטיביות (ExtraVehicular Activity) בשביל לבצע תרגילי תחזוקה משולבים.
  • היו 14 ניסויים מדעיים, רפואיים וטכנולוגיים כמו לקבוע את מידת המאמץ שאדם יכול לעמוד בו בתנאים השוררים בחלל, צילום ליקוי חמה בדרום אמריקה ועוד.[3]

הוצאה לפועל

ג'מיני 12 הושק ב 11 בנובמבר 1966 בשעה 3:46:33 בערב והוכנס למסלול כדור הארץ בשעה 3:52:40. ב-7:32 בערב התקיימה פגישה עם רכב היעד של ג'מיני, אג'נה, אשר הושקה שעה וחצי לפני ג 'מיני 12. עגינה עם GATV (רכב היעד של ג'מיני, אג'נה) הושלמה 28 דקות מאוחר יותר, בשעה 4:14 במסלול השלישי, בהסתמך במידה רבה על תצפיות חזותיות, עקב בעיות עם המכ"ם המשולב.[3]

מהלך הטיסה

במהלך החדרת ה- GATV למסלול, הופיעה חריגה במערכת הנעה הראשית, כך שהתוכנית להשתמש ב- GATV,כדי להרים את החללית המעוגנת למסלול גבוה יותר, ננטשה. במקום זאת, שתי פעולות משולבות, באמצעות מערכת ההנעה המשנית GATV, הושגו כדי לאפשר החללית להיפגש עם הליקוי המלא ב -12 בנובמבר על דרום אמריקה בסביבות 9:20 בבוקר עם הצוות, האסטרונאוטים אולדרין ולאבל, שצילם דרך חלונות החללית. האסטרונאוטים הגו את הרעיון לצלם את ליקוי החמה מגובה 736 ק"מ. לפני הצילום, האסטרונאוטים הרכיבו משקפי מגן מיוחדים בעלי עדשות כהות וחלונות החללית כוסו במסנני אור מיוחדים.[3]

העמידה הראשונה של הפעולות החוץ-אקטיביות התקיימה בפתיחה בשעה 11:15 ב -12 בנובמבר, ביום השני לטיסה, אלדרין עומד על כיסאו כשגופו העליון מחוץ לפתח. זה נמשך 2 שעות 29 דקות, כשבמהלכן אלדרין ביצע תרגילי התעמלות, הרכיב מצלמה אולטרה סגולית בצד של החללית שבה צילם כוכבים רבים במיוחד את הקסיופאה ואסף מיקרומטאורידים לניסוי, עם סגירת הפתח בשעה 13:44 . ב-13 בנובמבר בשעה 07:16 בבוקר, הצוות דיווח על מעט או שום דחף זמין משני הדחפים הנפגשים. בשעה 10:34, נפתח פתח עבור EVA (פעולות חוץ-אקטיביות) השני. אלדרין היה מחוץ לחללית בשעה 10:38, מחובר לחבל באורך 9 מטר. הוא עבד תחילה באזור החרטום, ואחר כך נע לאורך מעקה, שהותקן על הלוח המתאם, שם השתמש ברגליים ובכבלים כדי למקם את עצמו מול לוח עבודה שהונח על החלק האחורי של המתאם שבו ביצע 17 משימות ידניות פשוטות יחסית. לאחר מכן הוא עבר לאזור מתאם רכב היעד, וביצע סדרה נוספת של משימות, כולל שימוש במפתח ברגים בזמן שהיה קשור. הוא צירף מחרוזת באורך של 30 מטר, המאוחסנת במתאם של  GATV, לסרגל המתאם של ג'מיני. כתריסר הפסקות של שתי דקות היו מתוכננות במהלך ה- EVA כדי למנוע מאלדרין מלהיות מועמס כפי שקרה לחללי החלל הקודמים. אלדרין נכנס שוב לקפסולה בשעה 12:33 וסגר את הצוהר בשעה 12:40. כל המשימות הושלמו והזמן הכולל ל- EVA היה 2 שעות 6 דקות.[2][3]

בשעה 3:09 ג'ימיני 12 הוצא מה-GATV, הועבר לקצה חבל הניילון המחבר את שני כלי הרכב, והחל את הניסוי על ידי הנעה במסלול מעגלי סביב ה-GATV. הקשר נטה להישאר רפוי, אבל הצוות האמין ששני כלי השיט הגיעו לאט לאט לייצוב שיפוע הכובד. החבל שוחרר בשעה 7:37. ב -14 בנובמבר נפתח הפתח בשעה 9:52 בבוקר ואלדרין החל את השלב השני של ה- EVA שכלל צילום, ניסויים נוספים והשליכה של ציוד שלא נעשה בו שימוש. הפעילות חוץ-אקטיבית הסתיימה לאחר 55 דקות כאשר הפתח נסגר בשעה 10:47 בבוקר. דווחו בעיות מינוריות בתאי דלק ובעיות של תקלות, אך זה לא השפיע על שאר המשימה.[3]

הצלחת תוכנית החלל

אלדרין פתח מחדש את פתח החללית ביום הרביעי לטיסה והתרומם כדי לבצע צילום נוסף של כוכבים וגם של אבקת ענן צהבהב של נתרן שפוזר מעל כדור הארץ. אותה האבקה פוזרה על ידי שני טילים מטארולוגיים צרפתיים מבסיס האמאגור שבסהרה, פעילות זו נמשכה כמעט כשעה.

ב-15 בנובמבר, ארבעה ימים לאחר השיגור, נחתה ג'מיני 12 בהצלחה מלאה בשעה 1:46:31 בערב ההתרסקות התרחשה בשעה 2:21:04 במערב האוקיינוס ​​האטלנטי ב 24.58 69.95 N W כ-4.8 ק"מ מנקודת היעד. הצוות נאסף בעזרת מסוק ונאספו בידי אונייה נושאת מטוסים של ארצות הברית בשעה 2:49, והחללית נלקחה בשעה 3:28. סה"כ זמן המשימה שחלף היה 94:34:31. כל המטרות העיקריות של המשימה הושגו בהצלחה, למעט ביצוע התמרונים, באמצעות מערכת ההנעה של AGENA, עקב תנודות במערכת, שהובחנו בידי בקרי הקרקע. היו בעיות מינוריות של תאי דלק וגישה לבקרת מנוע במהלך המשימה.

הניסויים המדעיים שבוצעו בהצלחה היו:

  1. גידול ביצה של צפרדע מתחת לאפס מעלות בנוסף לראות אם חוסר המשקל יגרום לתופעות בלתי רגילות בגידולן של הצפרדעים,
  2. צילומי שטח סינופטיים,
  3. צילום מזג אוויר סינופטי,
  4. צילום תחליבים גרעיניים,
  5. צילום אופק אווירי,
  6. צילום על-סגולי אסטרונומי,
  7. צילום בשמים עמומים.

 שני ניסויי איסוף של מיקרומטאורידים, כמו כן שלושה ניסויי צילום של תופעות שטח, לא הושלמו במלואם.[2][3]

סיום התוכנית

ג'מיני הקיפה את כדור הארץ 59 פעם בזמן של 94 שעות ו־35 דקות. 11  בנובמבר 1966 הוא תאריך סיומה של תוכנית ג'מיני שבאה  לידי ביטוי בשיגורה של החללת ג'מיני 12 ובה האסטרונאוטים ג'יימס לובאל ואדווין אולדרין.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'מיני 12 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דוח משימת ג'מיני, נאס"א, 1967
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 תכנית ג'מיני, באתר הידען
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Gemini 12, NASA