ג'רבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'רבה
נתונים מדיניים
מדינה תוניסיהתוניסיה תוניסיה
אוכלוסייה שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)
Djerba topographic map-fr.svg

ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה. הוא ממוקם במפרץ גאבס, בדרומה של המדינה, מידותיו: 26 ק"מ ממזרח למערב ו-27 ק"מ מצפון לדרום, ושטחו 510 קמ"ר. באי כ-164 אלף תושבים, נכון למפקד אוכלוסין מ-2014.

אקלים וצמחייה

חוף בדרום ג'רבה

מזג האוויר באי נוח. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 25 מעלות צלזיוס, ובחורף 15 מעלות. האי שטוח ומעובד עיבוד חקלאי ברובו. הגידולים העיקריים הם חיטה, שעורה, גפנים, תאנים, רימונים, זיתים, ותמרים.

היסטוריה

ארטוסתנס ופסאודו-סקילקס (מהמאות השלישית והרביעית לפנה"ס בהתאמה) מזהים את ג'רבה עם ארץ הלוטופגים (Lotophagoi), ארץ אוכלי הלוטוס אליה הגיע אודיסאוס במסעותיו כמסופר אצל הומרוס[1]. בכתבי הומרוס עצמו (מן המאה התשיעית לפנה"ס) יש רק רמז לכך[2].

במאה ה-8 לפנה"ס הוקמה במקום על ידי הפיניקים תחנת מסחר שנקראה ביוונית מנינקס (אנ'), והפכה מאוחר יותר לתחנת מסחר רומית שעסקה בעיקר בייצוא בדים צבועים שני. בשנת 655 לספירה נכבשה ג'רבה על ידי הערבים והפכה לחלק מתוניסיה. במאה ה-16 שימש האי בסיס ימי זמני לרבי החובלים, שודדי הים, העות'מאנים האחים ברברוסה: אורוץ'; ולאחר מותו, ח'יר א-דין.

בשנת 2002 פוצצה מכונית תופת בסמוך לבית הכנסת אלגריבה באי, על ידי מחבלים שהיו קשורים לארגון אל-קאעידה. 16 מטיילים גרמניים נהרגו.

אוכלוסייה

באי, המהווה אתר נופש פופולרי לתיירות מכל העולם, נמצא מרכז האסלאם האיבאדי בתוניסיה, הידוע בהחמרותיו הדתיות. פרט למוסלמים, ישנה בצפון האי קהילה יהודית עתיקת-יומין (ראו להלן).

העיר הגדולה באי היא חֹמֶת שׂוּק (בערבית: "מחוז השוק") אשר במפקד האוכלוסין ב-2004 מנתה 44,555 תושבים (ועם הפרברים שבשטח השיפוט שלה כ-65,000). היא נמצאת בחוף הצפון-מערבי של האי, שם גם נמצא שדה התעופה של האי. העיר השנייה בגודלה היא מידון (כ-30,481 תושבים ב-2004) בצפון-מזרח האי, והשלישית היא אג'ים (13,950 תושבים ב-2004), הנמל הראשי של האי, בנקודה הקרובה ביותר ליבשה בדרום-מערב האי. שאר היישובים החשובים הם: קֶלְלַאלַה, אל-מאי, מַלְלִיטַה, סדְוּיכּש, סדגיאן, מחבּובּין, אל-קנְטְרה, וטרִיפה (על היישובים היהודיים - ראו להלן). באי עוד עשרות כפרים, יותר מ-300 מסגדים, עשרות בתי כנסת, רשת ענפה של בתי מלון ו"פונדקים", וגם ארבעה בתי-ספר תיכון: תיכון ג'רבה, התיכון הטכני, תיכון השבעה בנובמבר, ותיכון ריאד.

שפות

רוב תושבי ג'רבה (כולל היהודים) דוברים ערבית מוגרבּית, בניב התוניסאי - עם מאפיינים לשוניים ייחודיים לג'רבה, בעוד שהצרפתית הולכת וחודרת לאי - כשפה זרה ראשונה, ומשתלטת בעיקר על המינוח הלשוני הטכנולוגי. כמו כן, האי הוא אחד המקומות האחרונים בתוניסיה (יחד עם כמה כפרים ספורים מבודדים בדרום המדינה) בהם נותר עדיין מספר משמעותי של דוברי ברברית (השפה העתיקה של כל צפון אפריקה עד הכיבוש הערבי במאה השביעית). הניב הברברי של ג'רבה - מכונה בתוניסיה: "ג'רבי" (או: "קֶלְלִילִי"), ובפי דובריו: "שֶלְחַה" (כפי שמכונה הניב הברברי של שאר דרום-תוניסיה בפי דובריו), ויותר משהוא דומה לניב הברברי של שאר דרום-תוניסיה הוא בעיקר דומה לניב הברברי "נאפוסי" המדובר בעיר זוארה שבלוב. כל הניבים הללו יחדיו מהוים את התת-ענף המזרחי של הענף ה"זנאתי" של הברברית (ענף שאליו משתייכים גם: ה"שַאוִּיַה" של מזרח אלג'יריה, וה"תאריפית" של צפון מרוקו). כיום (2006) דוברי הברברית הג'רבית נותרו מרוכזים בעיקר בדרום האי, במיוחד בכפר קֶלְלַאלַה, הנודע בתעשיית הקדרוּת שלו, והמחזיק את המוזיאון של ג'רבה ואת בית הספר היחיד בכל תוניסיה אשר שפת ההוראה בו היא ברברית.

יהדות ג'רבה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – יהדות ג'רבה, שואת יהודי תוניסיה

יהדות ג'רבה נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. לפי מסורת מקומית, יהודים כהנים הגיעו לאי בימי שלמה המלך יחד עם יורדי ים פיניקים, וכן לאחר חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס). ולכן ג'רבה נקראת עיר הכהנים.

באי שני רבעים יהודיים: הגדול - שקרוב לים - הוא "חארה כבירה", והקטן: "חארה צגירה"[3].

יהודי ג'רבה הצליחו לשמר את תרבותם המסורתית, עד היום הם מקפידים בשמירת מצוות תורת ישראל ומכלול פרטי ההלכה היהודית. בג'רבה כעשרים בתי כנסת, ושתי ישיבות: ישיבת "אור תורה", וישיבת "רבי אברהם" - המיועדת למצטיינים. כמו כן פועל באי בית ספר יהודי-פרטי: "תורה וחינוך". רוב התלמידים היהודים לומדים כיום (על פי בחירתם) בבית ספר ממשלתי.

רבים מיהודי ג'רבה שעלו לישראל התיישבו בירושלים, נתיבות, מושבי הדרום, יבנאל, קריית גת וצפת.

הרב אליהו בירנבוים אשר ביקר באי באוגוסט 2008 מסכם את רשמיו במאמר "אי הנפלאות" כך:

מעל הכל, זו קהילה אשר הצליחה לשמר את התרבות המסורתית, ובשעה שיהודי כל העולם עברו תהליכי מודרניזציה וחילון, היא שמרה על עצמה סגורה ומסוגרת וכל היהודים החיים בה כיום, שומרים על מסורת ישראל סבא בנאמנות בהקפדה ובמסירות. המבקר בג'רבה חווה חוויה עזה וחש כמי שנכנס למנהרת הזמן וחולף מאות שנים לאחור על פני ההיסטוריה היהודית

— אליהו בירנבוים, אי הנפלאות, באתר דעת

בני הקהילה נהנים אמנם ממיטב הטכנולוגיה המודרנית, אבל דפוסי החיים הקהילתיים נראים כשחזור של דרכי החיים היהודיים בגולה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
P Middle east.svg פורטל המזרח התיכון

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ באיליאדה, שיר תשיעי, עמודים 84–104
  2. ^ באודיסיאה, שיר ראשון, 113, כתוב כי המרחק מעוגילה שבמבוא מזרח אפריקה ועד ארץ הלוטופגים הוא מהלך 50 יום. וראה גם בספר אי פליא (1957) מאת פרופסור נחום סלושץ, עמ' 109
  3. ^ ה-צ דומה בהגייתה ל-ס נחצית, וה-ג רפה ונשמעת כמו ר אחורית [ɣ].
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק • חק ש עלשת • תיתגא • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27רבה&oldid=2269877"