גאיוס קיסר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאיוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר ויפסניוס (20 לפנה"ס - 21 בפברואר 4) היה אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית.

תולדות חייו

גאיוס היה בנם של המצביא הבכיר ביותר של אוגוסטוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, ובתו של אוגוסטוס יוליה.

בשנת 17 לפנה"ס הוא אומץ יחד עם אחיו הצעיר לוקיוס קיסר על ידי סבו, אוגוסטוס קיסר, שרצה לטפח את שני הילדים כיורשיו. גאיוס קיבל את התואר "נסיך הנעורים" (לטינית: principes iuventutis) ובשנת 5 לפנה"ס מונה לקונסול.

בשנת 2 לפנה"ס נשלח למזרח האימפריה כדי לפתור את הסכסוך עם האימפריה הפרתית, שנסוב על שאלת השליטה בארמניה. כמו כן רצה אוגוסטוס בשליחות זו להציג לשליטי המזרח את נכדו, שאותו הועיד כיורשו המיועד. גאיוס הצליח לבסס יחסי ידידות עם המלך הפרתי פראטאקס, ואחרי מותו של מלך ארמניה טיגרנס הרביעי הוא הצליח להמליך את אריובארזאנס השלישי הפרו-רומאי, אולם זה לא היה מקובל על הסיעה הפרו-פרתית בארמניה.

בעת שליחותו במזרח, בשעה שנפגש עם מפקדו הפרתי של המבצר ארטגירה בשנת 2 לספירה, נדקר גאיוס על ידי אחד ממארחיו. הפציעה שברה את רוחו, הוא ויתר על כל תאריו וביקש להישאר כאזרח פשוט באסיה. אוגוסטוס הפעיל עליו לחץ לחזור לרומא, אולם גאיוס מת בשנת 4 בעיר לימירה שבליקיה. עם מותו נאלץ אוגוסטוס לקרוא לטיבריוס לחזור מפרישתו, ובלית ברירה אימץ אותו כיורשו.

גאיוס נישא לקרובת משפחתו ליווילה, בתם של דרוסוס ואנטוניה הצעירה, בשנת 1 לפנה"ס. לזוג לא היו ילדים.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0