גילה גמליאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גילה גמליאל
לידה ב' באדר ה'תשל"ד (גיל: 50)
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
שרת המודיעין ה־7
בממשלה ה־37
2 בינואר 2023 – מכהנת
(שנה ו־12 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השרה להגנת הסביבה ה־18
בממשלה ה־35
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השרה לשוויון חברתי
בממשלה ה־34
14 במאי 201517 במאי 2020
(5 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
נפתלי בנט (מ"מ)
חברת הכנסת
17 בפברואר 200317 באפריל 2006
(3 שנים ו־8 שבועות)
24 בפברואר 2009 – מכהנת
(15 שנים)
כנסות ה־16, ה־1825
תפקידים בולטים

גילה גמליאל-דִּמְרִי[1] (נולדה ב-24 בפברואר 1974) היא שרת המודיעין וחברת הכנסת מטעם הליכוד. בעבר שימשה כשרה להגנת הסביבה וכשרה לשוויון חברתי.

ביוגרפיה

גילה גמליאל נולדה בגדרה לעליזה שעלתה מלוב, וליוסף גמליאל שעלה מתימן. שירתה בצה"ל כראש צוות חוקרות עבודה בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, גמליאל בעלת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן[2].

פעילות ציבורית

בתחילת 1998 נבחרה ליושבת ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכיהנה בתפקיד בעת אחת משביתות הסטודנטים למען הורדת שכר הלימוד. בדצמבר 1998 הודחה מתפקידה באגודה, לאחר טענות על אי-סדרים כספיים לכאורה בהתנהלות הגוף הכלכלי של אגודת הסטודנטים בבאר שבע בזמן כהונתה[3].

היא שובצה במקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-15, אך לא נכנסה לכנסת מכיוון שהליכוד זכה ל-19 מנדטים בלבד.

בשנת 2000 נבחרה ליו"ר ועדת הבחירות למועצת הסטודנטים. בתחילת 2001 נבחרה בשנית ליו"ר אגודת הסטודנטים. כעבור כשנה התמודדה גמליאל על המשך כהונתה לתפקיד יו"ר האגודה ונבחרה שוב. באוגוסט 2002 היא נבחרה ליו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, והייתה בכך לאישה היחידה עד היום למלא תפקיד זה[4].

בנוסף לתפקידיה באגודת הסטודנטים, גמליאל הייתה יושבת ראש הדירקטוריון של החברה הכלכלית באוניברסיטת בן-גוריון וחברת דירקטוריון בחברות איסת"א, מאסטרביט, שעל וקמפושובע. כמו כן, הייתה חברה במועצת דור ההמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פעילותה בכנסת ובממשלה

בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 שובצה במקום ה-11 ששוריין לנשים חדשות[5]. בכנסת ה-16 מונתה לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד בו כיהנה עד אוגוסט 2004. נוסף לכך, שימשה כנציגת הליכוד בוועדות הכלכלה, החינוך והתרבות, המדע והטכנולוגיה, והוועדה לפניות הציבור של הכנסת. גמליאל יזמה בכנסת ה-16 שש הצעות חוק שהתקבלו בקריאה שלישית[6].

גמליאל הצביעה נגד תוכנית ההתנתקות[7] ותמכה בחוק יסוד משאל עם[8], הקורא להעברת ההחלטה בדבר עצם ההתנתקות לידי הציבור. היא תקפה בתקשורת את המהלך ואת ראש הממשלה שרון. עם זאת, בינואר 2005, כחצי שנה לפני ביצוע ההתנתקות, החלה לפעול למען התוכנית. ב-30 במרץ 2005 מונתה בידי שרון לסגנית שר החקלאות ופיתוח הכפר[9]. בתקשורת עלו טענות כי היא שינתה את עמדתה ביחס להתנתקות כדי להתמנות לתפקיד[10]. גמליאל כיהנה בתפקיד עד פרישת סיעת הליכוד מהממשלה בינואר 2006, כולל בעת יישום תוכנית ההתנתקות.

בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-17, נדחקה גמליאל למקום ה-38 ולא כיהנה כחברת כנסת.

ביולי 2006 שימשה גמליאל בתפקיד יו"ר מכללת "ג'יג'י אקדמי" למקצועות הקוסמטיקה במשך כחודשיים, במסגרת תפקידה, אמורה הייתה גמליאל להשיג הכרה אקדמית למכללה זו.

במאי 2008 התמודדה גמליאל על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד מול ח"כ משה כחלון. גמליאל קיבלה כ-40% מהקולות במרכז המפלגה אך לא הצליחה לזכות בתפקיד[11]. בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18 הגיעה למקום ה-19 ברשימת המפלגה ולאחר הבחירות נכנסה לכהונה שנייה בכנסת.

באפריל 2009 מונתה גמליאל לתפקיד סגנית שר במשרד ראש הממשלה, כממונה על קידום צעירים, סטודנטים ונשים[12]. בתפקיד זה קידמה החלטה לממן שנת לימודים אחת באוניברסיטה לבוגרי צבא ושירות לאומי שילמדו במוסדות באזורי עדיפות לאומית[13], וכן התחילה פיילוט בן חמש שנים שבו הוצע מענק של רבע דונם לבוגרי שירות צבאי קרבי שיעברו להתגורר ביישובים קהילתיים בנגב או בגליל[14][15]. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית אותה יזמה גמליאל, להקמתם של 15 מרכזי צעירים ברחבי הארץ בעלות של כ-15 מיליון ש"ח[16].

ב-3 במרץ 2010 נבחרה להנהגה הצעירה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס YGL ‏ (Young Global Leaders), ובכך הייתה לפוליטיקאית הראשונה בישראל שנבחרה לתפקיד זה[17][18]. כיום חברה בקבוצת בוגרי ההנהגה הצעירה של הפורום (Young Global Leaders Alumni)[19].

בכנסת ה-19 מונתה לרכזת הקואליציה בוועדת הכספים[20]. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שובצה במקום ה-14 ברשימת הליכוד[21] ונבחרה לכנסת. עם השבעת הממשלה ה-34 מונתה לשרה לאזרחים ותיקים, הרחיבה את תחומי עיסוקי המשרד ושינתה את שמו למשרד לשוויון חברתי[12]. במהלך כהונתה הייתה מושא לביקורת על שהיא שולחת את ילדיה למוסדות חינוך פרטיים[22][23].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובצה גמליאל במקום ה-10 ברשימת הליכוד לכנסת[24]. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 החליט מרכז הליכוד להקפיא את הרשימה[25], ולאחר שמפלגת הליכוד חתמה על הסכם ריצה משותפת עם מפלגת כולנו ירדה גמליאל למקום ה-11 ברשימה[26]. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 נפרדה מפלגת הליכוד ממפלגת כולנו והקפיאה שוב את הרשימה, וגמליאל שובצה שוב במקום העשירי[27].

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרה להגנת הסביבה[12]. באוקטובר 2020 הודיע המשרד על הרחבת חוק הפיקדון למיכלי משקה גדולים בתוך שנה[28]. ביוני 2021, חתמה על תיקון לתקנות להגנת חיות הבר, שאוסר על מתן היתרים לסחר בפרוות חיית בר פרט לחריגים[29].

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוקפאה רשימת הליכוד בפעם הרביעית ברצף[30], וגמליאל שובצה במקום השמיני[31]. לקראת הבחירות לכנסת ה-25 התמודדה גילה גמליאל בפריימריז של הליכוד וזכתה במקום ה-30[32].

ב-2 בינואר 2023 מונתה גמליאל לשרת המודיעין.

משפחתה

לגילה גמליאל חמישה אחים, שאחד מהם הוא ראש מועצת גדרה, יואל גמליאל.

נשואה לחובב דמרי, עורך דין ובורר[33]. לזוג שתי בנות, שילדה במהלך הכנסת ה-18[34]. הם מתגוררים בתל אביב.

בשנת 2014 השתתפה המשפחה בסדרת הדוקו-ריאליטי "6 אימהות" אשר שודרה בשידורי רשת, ערוץ 2[35].

קישורים חיצוניים

מכתביה

הערות שוליים

  1. ^ ילקוט הפרסומים 6524 עמוד 1988, כ' בטבת התשע"ג, 2.1.2012, באתר נבו
  2. ^ IA logo.png מגזין יופי! - גילה גמליאל בתאריך 4 בינואר 2019, בארכיון האינטרנט
  3. ^ "המשטרה בודקת חשדות נגד גילה גמליאל - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-02-03.
  4. ^ ראלי סער‏, גילה גמליאל – יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית החדשה, באתר וואלה!‏, 23 באוגוסט 2002
  5. ^ הליכוד עם אריאל שרון לראשות הממשלה, באתר הבחירות לכנסת ה-16, gov.il
  6. ^ חיפוש במאגר החקיקה הלאומי, אתר הכנסת
  7. ^ תוצאות הצבעה: חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (קריאה שלישית)
  8. ^ פרוטוקול מליאת הכנסת - הצעת חוק-יסוד: משאל עם (קריאה ראשונה), באתר www.knesset.gov.il
  9. ^ מרסיאנו, אילן (2005-03-30). "שרון התקפל ומשך את ההצבעה על מינויי השרים". Ynet. נבדק ב-2018-05-17.
  10. ^ מרסיאנו, אילן (2005-03-01). "הזיגזג של גמליאל: התנתקות תמורת כסא". Ynet. נבדק ב-2018-05-17.
  11. ^ אטילה שומפלבי, ח"כ משה כחלון נבחר לראש מרכז הליכוד, באתר ynet, 14.05.08
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 חברת הכנסת גילה גמליאל, באתר הכנסת
  13. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, מהיום: שנת לימודים חינם לחיילים משוחררים, באתר וואלה!‏, 26 בינואר 2011
  14. ^ מערכת גלי צה"ל, קרבי? קבל רבע דונם חינם, באתר גלי צה"ל, 25 בינואר 2010
  15. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏מתנת השחרור לחייל הקרבי: שטח של רבע דונם בגליל או בנגב, באתר גלובס, 25 בינואר 2010
  16. ^ תומר אביטל, המדינה תייסד 15 מרכזי צעירים ב-15 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2011
  17. ^ Gila Demri Gamliel, באתר הפורום הכלכלי העולמי (באנגלית)
  18. ^ List of Active Young Global Leaders - World Economic Forum, באתר dokumen.tips (באנגלית)
  19. ^ Community, באתר Young Global Leaders
  20. ^ אדריאן פילוט, ‏דיון ראשון על התקציב בוועדת הכספים: "רוב הגזירות לא יעברו", באתר גלובס, 11 ביוני 2013
  21. ^ מיכל מרגלית, צעירים, מזרחים ותושבי פריפריה - השוואת רשימות העבודה והליכוד, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  22. ^ שחיתות מוסרית: שרה ששולחת ילדיה לחינוך פרטי מביעה אי אמון במערכת הציבורית, באתר www.maariv.co.il
  23. ^ גונטז', ניר (2017-03-02). "למה השרה לשוויון חברתי שולחת את הבת שלה לבית ספר פרטי שעלותו 4,000 שקל בחודש?". הארץ. נבדק ב-2019-04-20.
  24. ^ מורן אזולאי, איתי שיקמן ואדיר ינקו, תוצאות סופיות בפריימריז: זו רשימת הליכוד לכנסת, באתר ynet, 6 בפברואר 2019
  25. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, מרכז הליכוד אישר חוק נורווגי - כמה זה יעלה לציבור?, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2019
  26. ^ אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, הפנים והרשימות: אלו המועמדים לכנסת ה-22, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019
  27. ^ עטרה גרמן, אוריאל בארי, ‏בלי כחלון ועם יברקן: הליכוד הגיש את הרשימה לכנסת, באתר "סרוגים", 15 בינואר 2020
  28. ^ נורית קדוש, גמליאל משאירה את יישום חוק הפיקדון לשר הבא, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2020
  29. ^ יומן בחירות, יומן בחירות: יום רביעי, 9 ביוני 2021, 18:09, באתר www.zman.co.il, ‏2021-06-09
  30. ^ ועדת חוקה אישרה לנתניהו לקבוע שיריונים בליכוד וביטול הפריימריז, באתר כיפה, 30 בדצמבר 2020
  31. ^ בנצי רובין ואוריאל בארי, ‏לאחר השיריונים: הוגשה רשימת הליכוד לכנסת ה-24, באתר "סרוגים", 4 בפברואר 2021
  32. ^ דיגיטל 14, בתום ספירת הקולות בפריימריז הליכוד: לוין ראשון, 6 ח"כים מכהנים בחוץ, באתר עכשיו 14, 11 באוגוסט 2022
  33. ^ ורד לוי, גילה גמליאל נישאה לחובב דמרי, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 13 באוקטובר 2008
    שרון שפורר, הקשרים ההדוקים של גילה גמליאל ובעלה חובב דמרי עם בכירי לשכת עורכי הדין, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 ביוני 2019
    בעלה של גילה גמליאל פרש מהמפלגה של רון קובי, באתר "סרוגים", 2 באוגוסט 2019
  34. ^ מיקי לוין, ילדה, ראש הממשלה על הקו, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009
    עידן יוסף, חברת הכנסת גילה גמליאל ילדה בת, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 20 בנובמבר 2011
  35. ^ חובב דמרי באתר אישים
    ערן סויסה, ‏להיות אמא וחברת כנסת, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2014
גילה גמליאל - תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0