דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן הוא כלל המובא בגמרא לגבי המידה "גזירה שווה", שאין למדים מהאמור בנביאים או כתובים לאמור בתורה.

מקור והגדרה

בגמרא[1] מובא כלל שלא למדים "דברי תורה מדברי קבלה". כלומר, אם אנו רוצים ללמוד פירוש וגדר של מושג על ידי גזירה שוה, ממקום אחר בו הוא מופיע, אזי אומר הכלל שלא ניתן ללמוד ממושג המובא ב'דברי קבלה', את גדרו ופירושו של מושג הכתוב בתורה. אך "גילוי מלתא" כן למדים, דהיינו את פירושה הפשוט של המילה כן אפשר ללמוד גם מהנביאים או הכתובים לתורה[2].

חריגים לכלל

"גילוי מילתא בעלמא": דהיינו למידת ביאור מושג, שאין בלימוד זה לא חיוב ולא פטור, למדים דברי תורה מדברי קבלה[3].

כשאין אפשרות: דעת הרא"ש, שהכלל "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" נאמר רק כיש אפשרות ללמוד בגזירה שווה מדברי תורה, אבל במקום שאין כלל אפשרות ללמוד מדברי תורה, למדים אף מדברי קבלה[4].

כשמפורש בפסוק: בתלמוד ירושלמי נאמר שאם כתוב בנביאים דין, ואחר כך נאמר שזה מלמד על דין שבתורה[דרושה הבהרה], למדים מדברי קבלה[5].

היקש: אף שאין למדים בגזירה שוה מדברי הנביאים לדברי תורה, אך למדים את פסוקי הנביאים עצמם בהיקש, ומזה למדים לדיני התורה[6].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י' עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ"ג עמוד א', ועוד.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ב' עמוד ב'. כלל זה מוזכר גם בראשונים, ראו למשל רשב"ם ב"ב קכג., ותוס' קידושין כ: חולין קלז. וערכין טו., (וכן הגהות הב"ח מכות יג: ובהקדמת הספר "קרית ספר" פרק א).
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ב' עמוד ב', ורש"י שם. לדוגמא: בתורה נאמר "וכי יגח שור את איש", ומהפסוק במלכים א', כ"ב, י"א "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם", ש"נגיחה" זה בקרן, כיון שאין אנו באים ללמוד דין, אלא רק "גילוי מילתא בעלמא" שהמושג "נגיחה" זה בקרן.
  4. ^ תוס' הרא"ש תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ"ג עמוד א'.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק א', הלכה א', על הפסוק "ויסרו למשפט אלהיו יורנו" בספר ישעיהו, פרק כ"ח, פסוק כ"ו, שלכן למדים שהפרשת חלה היא מכל חמשת מיני דגן.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ג עמוד ב', מקיש את הפסוקים ספר יחזקאל, פרק מ"ד, פסוק כ' ופסוק כ"א, שכמו שביאת מקדש לשתויי יין במיתה כך פרועי ראש.