דגל מחנה אפרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דגל מחנה אפרים (בעגה החסידית הוא מכונה בקיצור דגל) הוא ספרו של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב

עשר שנים לאחר פטירתו בשנת ה'תק"ע הדפיס בנו רבי יעקב יחיאל מקוריץ את כתביו שהשאיר אחריו בהעניקו לספר את השם "דגל מחנה אפרים".

ספר זה גדוש בפרשנות קבלית וחסידית ובו מובאות חלק מדרשותיו שנאמרו בשנים בהן כיהן כרבה של סדילקוב. אחת הנקודות הבולטות בספר היא; ציטוטים רבים של דברי תורה ששמע מסבו, והופכים אותו בעצם לאחד המקורות הראשוניים והמהימנים של תורת הבעש"ט.

בסוף הספר מופיע נספח - אף הוא מכתב ידו - בו דברים נוספים ששמע מסבו, אך ללא פרשנות אישית משלו, וכן תיעוד של חלק מחלומותיו.

הספר הוא אחד מספרי החסידות שזכה לתפוצה גדולה ויצא לאור במהדורות רבות. הוא מהווה עד היום "ספר יסוד" בתורת החסידות של הבעל שם טוב.

רבי לוי יצחק מברדיטשוב מהסכמתו לחיבור כותב "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".

מפורסמים דבריו בפרשת בשלח, על הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה"[1] ותרגם אונקלוס - "בריש גלי", ברי"ש ראשי תיבות "רבי ישראל בעל שם", לרמז שעל ידי הפצת תורת החסידות של הבעש"ט, ייצאו בני ישראל מהגלות (גלי = גילוי תורתו).

הסכמות לספר

על הספר הסכימו: רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, רבי מנחם מנדל מלינסק, רבי חיים מצ'רנוביץ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים