הרב דוד סלומון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוד סלומון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוד סלומון

רבי דוד סלומון (ה'תר"ע - ט' באייר ה'תשכ"ה כיהן כרבם של כפר אברהם ועין גנים (אז מושבי עובדים וכיום שכונות בפתח תקווה).

בחו"ל

נולד בחרקוב שבאוקראינה לרב אברהם ישראל משה סלומון, שהיה רבה של העיר, ולצירל, בתו של הרב משה לנדינסקי, ראש ישיבת ראדין. ילדותו ובחרותו עברו בצל המהפכה הקומוניסטית, השלטון הקומוניסטי סגר את כל הישיבות ברוסיה ואוקראינה. כתוצאה מכך עבר למינסק שבבלארוס, בה התקיימו לימודים מחתרתיים שאורגנו על ידי קבוצות בחורים מישיבות שנסגרו על ידי השלטונות. השיעורים נמסרו על ידי הרב יהושע צימבליסט מהורודנא במרתף בית הכנסת "שואבי מים", ועל ידי הרב אברהם אליהו מייזס (לימים מראשי נטורי קרתא) בבית הכנסת "משכיל לאיתן" בעיר. על חבריו באותה תקופה נמנו הרב שאול ישראלי ששימש לו כחברותא והרב משה צבי נריה.

עם הזמן הפך המצב לבלתי נסבל, הרב סלומון וחבריו אף נעצרו על ידי הנ.ק.ו.ד, ובחסדי שמים שוחררו לאחר חקירה צולבת, ללא משפט ומאסר. בעקבות המעצר החליט לברוח לפולין ולצורך כך הצטרף ליוזמתו של הרב שאול ישראלי, ביחד עם הרב אברהם שדמי (לימים ראש כולל "בית זבול").

השלושה פנו לקבל עצה מהרב יעקב קלמס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית). הרב קלמס ערך עבורם "גורל הגר"א" שנפל על הפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת" (דברים, א', ז'). הפור הופל והרמז הברור הכריע את הכף; לחצות את הגבול על אף הסכנה הכרוכה בכך. בכ"ג בשבט ה'תרצ"ג, התכסו השלושה בסדינים לבנים, למטרות הסוואה, על מנת שלא יבלטו על רקע השטח המושלג, והחלו להתגנב דרך נהר פרוט הקפוא הגובל עם פולין. השלושה הצליחו להתחמק מהמשמרות הסובייטים, אך נתפסו מיד על ידי אנשי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר. בתחילה רצו הפולנים למסור אותם לידי הרוסים, אולם לאחר מכן הסכימו לבקשת העצורים לאפשר להם לנסות להשיג סרטיפיקטים לארץ ישראל, ואז "יגורשו" כחוק מפולין. העצורים פנו במכתב לרב אברהם יצחק הכהן קוק בבקשת סיוע להשגת אישורי עליה לארץ ישראל, שהיו מוגבלים במסגרת "הספר הלבן השני". הרב קוק, שהבין את סכנת החיים בה שרויים הבחורים, פנה מיידית אל הנציב העליון, ארתור ווקופ, אשר נענה לבקשה ונתן את האישורים. עם הגעת הסרטיפיקטים לפולין, שוחררו השלושה מהכלא וגורשו לארץ ישראל.

בארץ ישראל

עם הגעתו ארצה בצוותא עם חבריו, החל הרב סלומון את לימודיו בישיבת מרכז הרב שעמדה בראשותו של הרב קוק. כארבע שנים לאחר מכן, הוסמך לרבנות במסגרת הישיבה על ידי הרב יעקב משה חרל"פ. במשך תקופה למד בהיכל התלמוד בתל אביב. משרתו הראשונה, הייתה כרבם של המושבים עין גנים וכפר אברהם, שהפכו במרוצת השנים לשכונות בעיר פתח תקווה.

עם קום המדינה בתש"ח, יזם בצוותא עם כמה רבנים שונים של הציונות הדתית, את הקמת "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי", ארגון שמטרתו הייתה לתת מענה לשאלות הלכתיות בענייני דת ומדינה. ולאחר פסק הדין של רבני המזרחי בעניין ירושת הבת פרש מהחבר.

למרות פעילותו הציונות והשתייכותו לזרם המפד"ל, היה ביחסים קרובים עם רבני הציבור החרדי, ואף עם מתנגדי המדינה כדוגמת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, איתו למד בדרך קבע אחת לשבוע. גם מבחינה חינוכית פעל עם אנשי אגודת ישראל, כאשר ייסד את רשת ישיבות תורה ומלאכה (תו"ם), תחת הנהלתו של איש אגודת ישראל וחבר כנסת מטעמה, הרב שלמה יעקב גרוס.

נפטר בט' באייר ה'תשכ"ה, מהתקף לב, בשנת ה-55 לחייו ונקבר בבית הקברות סגולה.

על שמו שכונת "קריית הרב סלומון" הסמוכה לכפר אברהם, וישיבת נחלת דוד שהוקמה על ידי בנו, הרב ברוך שמעון סלומון כמחצית השנה לאחר פטירתו.

משפחתו

הרב דוד סלומון נישא לציפורה, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מרבני פתח תקווה.

בין גיסיו: הרב דוד חנזין, "זקן רבני חב"ד"; אל"מ (מיל.) הרב חיים בקשט, לשעבר סגן הרב הראשי לצה"ל.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0