דוד רזניק
| לידה |
5 באוגוסט 1924 ריו דה ז'ניירו, ברזיל |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 2012 (בגיל 88) ירושלים, ישראל |
| תקופת הפעילות | 2006–1945 |
| יצירות ידועות | בית הכנסת בגבעת רם בירושלים |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל |
דוד רֶזנִיק (5 באוגוסט 1924 – 4 בנובמבר 2012) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1995.
קורות חיים
רזניק נולד בריו דה ז'ניירו שבברזיל בשנת 1924, בן לברוך ורחל (מלמד). שם למד אדריכלות ובמקביל עבד במשרדו של האדריכל הנודע אוסקר נימאייר.
בשנת 1949 עלה לישראל והצטרף לקיבוץ עין השופט. לאחר שנתיים, שבהן עבד במשתלת הקיבוץ, עבר רזניק לתל אביב וחזר לעבוד כאדריכל, במסגרת משרדו של האדריכל זאב רכטר. לאחר שקיבל הצעת שותפות מהאדריכל היינץ ראו, קיבל בתמיכתו של רכטר את ההחלטה לעבור להשתקע בירושלים. במשך שלוש שנים היה שותפו של ראו. ב-1958 פתח משרד עצמאי בירושלים, כשאחת העבודות הראשונות שביצע הייתה ביתן העולה החדש בתערוכת העשור. לימים הצטרף למשרד זה בנו, ברוך רזניק. מאוחר יותר, לימד רזניק גם בטכניון ובבצלאל.
רזניק התגורר בירושלים, במתחם מגורים "לב רחביה" שנבנה על פי תכנונו ב-1995.
נטמן בהר המנוחות.
עבודותיו
בבית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (1956–1957, דוד רזניק בשיתוף היינץ ראו) נעשה שימוש בחומרים כדוגמת בטון וזכוכית, בתיאום עם תצורות המתאפיינות בקווים מעוגלים ונקיים היוצרים אשליה בפנים המבנה של חלל אין-סופי. על המבנה הם קיבלו את פרס רכטר לשנת 1964.[1]
מול כיכר פריז תכנן רזניק את מרכז אמיר. הבניין הביא לרזניק פרסום, והיו בו חידושים טכנולוגים לאותה התקופה.
במוזיאון לעתיקות חצור, בכניסה לקיבוץ איילת השחר (1962–1964), נעשה שימוש בבטון חשוף, בלבני סיליקט ובזכוכית. תוך שימוש בקווים ישרים ואופקיים הבאים בצורת שלוש תיבות מהחומרים השונים, יצר רזניק אולם תצוגה המדמה חלל בבטן האדמה.
בקיבוץ קריית ענבים תכנן רזניק מבנה זיכרון ובו יצר, בחדר שגודלו אינו עולה על 18 מ"ר, בעזרתם של חומרים פשוטים כדוגמת גרנוליט, רשת ברזל וטיח גס.
יד קנדי, אתר ההנצחה לנשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי, המצוי ממערב למושב אורה ולמושב עמינדב בהרי ירושלים, נבנה בשנת 1966 והוא בנוי כגזע עץ כרות, הבא לסמל את הרצחו של הנשיא בדמי ימיו. המבנה בנוי מ-50 עמודי בטון, שגובה כל אחד מהם 7.2 מטרים. כל עמוד מייצג אחת ממדינות ארצות הברית, על ידי סמל המדינה המוטבע עליו. רזניק השתמש בקו ארכיטקטוני של האדריכל אוסקר נימאייר וכתוצאה מכך, המבנה מזכיר בצורתו את הקתדרלת ברזיליה, הקתדרלה המרכזית של העיר ברזיליה, בירת ברזיל.
בסוף שנות השישים השתנה סגנונו של רזניק. מבקרת האדריכלות אסתר זנדברג מתארת שינוי זה:
- "כמו אדריכלים רבים בירושלים, חל בעבודתו של רזניק שינוי דרמטי אחרי מלחמת ששת הימים, כיבוש שטחי ירושלים המזרחית והאופוריה הלאומית בעקבותיו".[2]
קו התפר ביצירתו של רזניק מתקיים במתחם בית החייל בירושלים, שאותו החל לתכנן בשנת 1966 וסיים עם תכנון יד-לבנים בשנת 1978. אל מול בניין בית החייל הקובייתי והמבוצר, המשדר איפוק, ניצב מבנה יד-לבנים שהוא אוסף של פירמידות, מצופות אבן ירושלמית כשבמרכזן נטוע עץ זית בודד. מבנה זה נראה מנוגד למבנה בעל המטרה הזהה, שאותו תכנן עשור וחצי קודם לכן בקריית ענבים.
מבנים מאוחרים יותר שתכנן רזניק הם מלון הייאט (1978–1987), בית הספר לחינוך בקמפוס הר הצופים (1971–1973). בשנות ה-90 תכנן את הפרויקטים בשיתוף בנו, האדריכל ברוך רזניק. בין הפרויקטים שתכננו יחד ניתן למנות את בניין "שערי העיר" בכניסה לירושלים ומוזיאון משה קסטל במעלה אדומים.
בבואו לסכם את מפעל הבנייה שבו נטל חלק, אמר רזניק: "מאז שעליתי לארץ הייתה לי מטרה אחת: להיות בורג במכונה הנפלאה הזאת שנקראת מדינת ישראל. להיות בורג קטן במכונה, אבל כזה שבלעדיו המכונה לא הייתה עובדת כפי שהיא עובדת עכשיו".
לקריאה נוספת
- צופיה דקל-כספי (עורכת), דוד רזניק: רטרוספקטיבה, הוצאת הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2005.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דוד רזניק- אסתר זנדברג, האיש שכבש את ההר, באתר הארץ, 17 בפברואר 2005
- דוד רזניק לביאנלה לאדריכלות בברזיל, באתר וואלה
- דף המציג את תערוכתו הרטרוספקטיבית של רזניק משנת 2005, באתר הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב
- קשת רוזנבלום, האדריכל דוד רזניק מת בגיל 88, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2012
- מיכאל יעקובסון: מת דוד רזניק, מחשובי האדריכלים בישראל מאז הקמת המדינה, Xnet
- בת-אל אביר, פרידה מדוד רזניק, מחשובי האדריכלים בישראל, באתר nrg, 12 בנובמבר 2012
- מיכאל יעקובסון: הראיון העיתונאי האחרון שהעניק דוד רזניק ובו דיבר על אוסקר נימאייר, 6.12.12, Xnet
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במתחם מגורים בשכונת גילה עם פרט שכדאי ללמוד ממנו בתכנון דוד רזניק, באתר 'חלון אחורי', 5.12.15
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם, באתר 'חלון אחורי', 28 בספטמבר 2016
- מיכאל יעקובסון: סיפורו של אייקון אדריכלי: יד קנדי בהרי ירושלים לא דומה לאף אנדרטה, 2.5.2017, xnet
- מיכאל יעקובסון: סיבוב ביד קנדי, באתר 'חלון אחורי', 10.1.2017
- מיכאל יעקובסון: ממבצר הר הצופים להזיה של רמות פולין: 50 שנות אדריכלות בירושלים רבתי, 5.6.2017, xnet
הערות שוליים
- ^ הוענק פרס רכטר לארכיטקטורה, דבר, 1 בפברואר 1965; נילי פרידלנדר, "בית צריך לחבוק את יושבו", מעריב, 4 בפברואר 1965.
- ^ אסתר זנדברג, האיש שכבש את ההר, באתר הארץ, 17 בפברואר 2005.
