דפנה (יישוב במצרים העתיקה)
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| קואורדינטות | 30°51′38″N 32°10′17″E / 30.86056°N 32.17139°E |
דָפַנֶה, הידועה גם כתַּפַנֶה או תַּחְפַּנְחֵס, הייתה מצודה במצרים העתיקה, על גדת הזרוע הפלוסית של הנילוס (זרוע מזרחית, הנשפכת לים התיכון במערב סיני, שחרבה מזה מאות שנים), מערבית למקום בו מצויה כיום העיר קנטרה.
הרודוטוס כותב כי במאה ה-7 לפנה"ס ייסד פרעה פסאמטיכוס הראשון חיל משמר של שכירי חרב זרים בדפנה, רובם יוונים איונים וקארים. לאחר חורבן ירושלים בידי נבוכדנצר בשנת 588 לפנה"ס מצאו מקלט בדפנה פליטים יהודים, ביניהם הנביא ירמיהו, כמסופר בספר ירמיהו: ”וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וַיָּבֹאוּ עַד תַּחְפַּנְחֵס” (מ"ג, ז)
כאשר קיבלה נאוקרטיס את המונופול על הסחר עם יוון מידי הפרעה יעחמס השני, עזבו היוונים את דפנה, והמקום ירד מגדולתו. כבר בימי הרודוטוס צוין כי המקום עזוב וחרב, אך ניתן היה עדיין להבחין בשרידי המעגן והבתים.
המקום נתגלה מחדש על ידי פלינדרס פיטרי בשנת 1886. במקום נמצאה מצודה ומתחם מבוצר. נמצאו שברי חרס רבים, שהיו בעלי חשיבות לשיטת התיארוך שאותה הגה פיטרי, שכן ניתן היה לשייך אותם בוודאות לתקופה שבין פסאמטיכוס הראשון ויעחמס השני, דהיינו סוף המאה ה-7 לפנה"ס ותחילת המאה ה-6 לפנה"ס. החרסים מראים מאפיינים של אמנות איונית, אך מאפיינים אחרים מראים כי יוצרו באופן מקומי.
קישורים חיצוניים
- "תַּחְפַּנְחֵס", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 250, באתר HebrewBooks
- דפנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
