דרך הביטחון

מפת דרך הביטחון שכונת התקוה-ראשון לציון

אנדרטה לפעולת פיצוץ בית אבו ג'אבן

ה"מצודה" על דרך הביטחון

דרך הביטחון הייתה דרך שנסללה עם פרוץ מלחמת העצמאות בין שכונת עזרא בתל אביב עבור במקווה ישראל וחולון לראשון לציון על מנת להתרחק משכונת אבו כביר, א-ריש והעיירות יאזור ובית דג'אן הערביות שתקפו את משתמשי הדרך היהודים. שימשה כמעבר בטוח גם את השיירות לירושלים ולמושבות הדרום בואכה נגב ביציאתן מתל אביב.

היסטוריה

כבר עם תחילת המלחמה חסמו ערביי אבו כביר את התנועה לתחבורה יהודית ותקפו את המכוניות בכביש יפו-ירושלים. בתגובה לכך נסלל במהירות, בדצמבר 1947, חלקה הראשון של דרך הביטחון - דרך עפר שמוצאה בשכונת עזרא, חצתה את המוסררה על גשר עץ שהקימו מהנדסי ההגנה, עברה בשער "ירושלים" ושדרת הדקלים של מקוה ישראל לרחוב חנקין בחולון. כדי להגן על דרך הביטחון ולאפשר בניית גשר על נחל איילון נתפס על ידי נוטרים, בית ערבי עזוב מעבר נחל איילון שכונה "המצודה". הבית היה מוקף חומה וחצר גדולה. לאחר ניקוי המקום נקבע הבית כעמדה והנוטרים הוחלפו באנשי חי"ש. הבית שימש בסיס למחלקת חי"ש ששמרה על דרך הביטחון משכונת התקווה עד מקווה ישראל. לוחית זיכרון הוצבה בכניסה לבית הספר הולץ שקם תחת 'המצודה'.

על הדרך משכונת עזרא למקווה ישראל הגנו ממערב שני מזקפי ביטחון של ההגנה בבתי החרושת "היוצק" ו"הספירט". הערבים תקפו את המזקפים האלה, כבשו אותם והרגו 10 לוחמים של ההגנה ב"היוצק", אך לבסוף גורשו. שתי לוחיות זיכרון ל"היוצק" ול"ספירט" הוצבו בצומת חולון.

דרך הביטחון פתרה את בעיית החסימה באבו כביר, אך היה צריך לפתור גם את חסימת הכביש לירושלים באזור יאזור שנסגר סופית לתחבורה יהודית לאחר רצח שבעת הנוטרים ובית דג'אן.

כדי לעקוף את יאזור היה צורך להאריך את דרך הביטחון משכונת מולדת לכביש צומת בית דגן-ראשון לציון בפאתי נחלת יהודה. זה הצריך הכשרת דרך בחולות בתוך הפרדסים והקמת מזקפי ביטחון לאורכה. רק בסוף ינואר 1948 הושלמה דרך הביטחון לכל אורכה. מרחוב חנקין בחולון המשיכה הדרך לחוסמסה ושכונת מולדת וממולדת דרך הפרדסים לכביש בית דג'אן-ראשון לציון ליד נחלת יהודה.

השמירה על הביטחון בדרך זו דרשה הקצאת כוחות רבים בעיקר בקטע מולדת-ראשון לציון שעבר בתוך פרדסים ערביים. בתחילה הוטל תפקיד הבטחת הדרך על כוח פלמ"ח וממחצית פברואר 1948 הועבר תפקיד זה לפלוגה מחטיבת גבעתי שבסיסה היה במולדת. בלילה נערכו מארבים וביום בוצעו סיורים לגילוי מוקשים. המכוניות הורשו לעבור רק לאחר בדיקת הדרך. לאורך הדרך היו מזקפי הגנה נייחים שאוישו כל שעות היום.

חסן סלאמה פקד על אנשיו לפגוע בתחבורה היהודית העושה דרכה בדרך הביטחון על ידי מיקוש. ב-11 בפברואר 1948 הוטמנו מוקשים חשמליים בקטע הדרך המרוחק 300 מטר מהכביש הראשי. המוקשים הופעלו מרחוק מתחת לאוטובוס גדוש נוסעים שהגיע מראשון לציון. 8 נוסעים נפגעו קשה ו-21 נפצעו קל. הש"י גילה כי מניחי המוקשים יצאו מביתו של זוהדי אבו ג'אבן ליד צומת בית דגן. הוחלט לפוצץ את הבית והפעולה הוטלה על מחלקה מפלוגה ב' בגדוד 52 בפיקודו של הסמ"פ שלמה להט. הפעולה בוצעה ב-26 בפברואר 1948 בהצלחה. הבית פוצץ ו-15 ערבים נהרגו. מכיוון שהתברר ששליש מהבית נשאר על כנו בוצעה פעולה חוזרת ב-8 במרץ 1948 ופיצוץ הבית הושלם. במקום הפעולה יש אנדרטה קטנה ועליה סיפור הקרב.

עם כיבוש יאזור נתבטל הצורך בדרך הביטחון. עיריית חולון והמוזיאון לתולדות העיר מפעילים תוכנית שימור, מתוך כוונה לשקם את הדרך בקטע מולדת - נחלת יהודה ולהופכה לאתר תיירות.

במסגרת פרויקט גן סיפור הוקם גן סיפור על דרך הביטחון ליד חוסמסה. חלק קטן מהכביש המקורי נשמר ובמקום הוקמה תצוגה של שיירה שבראשה חוצבים וכלים כבדים הסוללים את הדרך לשיירת כלי רכב הנעה מאחוריהם. במקום שלטי הסבר על דרך הביטחון.