החכמה מאין תמצא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
החכמה מאין תמצא הוא ביטוי שמקורו בפסוק מספר איוב. פשט הביטוי מתייחס לשאלה היכן נמצאת החכמה ואיך אפשר להשיג אותה וזאת כאשר קוראים את הביטוי עם סימן שאלה בסופו.
בתלמוד התייחסו לנאמר בצורה אחרת, כאשר השמיטו את סימן הקריאה בסוף הביטוי. ופירשו שאם תבקש למצוא חכמה, תשפיל עצמך עד שתגיע לבחינת כאין (שהוא היפוך אותיות של אני) ואז תשיג את החכמה[1]. על משה רבינו נאמר "עניו מכל האדם", יוצא מכך שהוא עשה עצמו כאין ולכן השיג את החכמה. בתלמוד נאמר שכשמשה רבינו נפטר, ה' הספיד אותו ואמר: החכמה מאין תמצא[2].
בקבלה, בפסוק זה רמוז רמז להשתלשלות הספירות. החכמה, שהיא הספירה השנייה, נובעת מתוך האין, שהוא ספירת הכתר.
קישורים חיצוניים
- והחכמה מאין תמצא, אראל סג"ל, באתר (tora.us)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג עמוד ב' לפי דעת רבי יוחנן
