הילולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק. במהלך ההילולה נהוג לעסוק במעשיו ותורתו של "בעל ההילולה".

המקור הקדום ביותר למנהג נזכר בפירוש רש"י בשם תשובות הגאונים:

ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם

ההילולה המוכרת ביותר מתקיימת בל"ג בעומר, לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה נוהגים רבים לפקוד את קברו שבמירון. ישנם מנהגים רבים הנוהגים בהילולת רשב"י. אחד המנהגים הוא הקריאה בזוהר בכלל ובספר האידרא בפרט בו מתואר יום פטירתו של רשב"י ושם מופיעה קריאה לעריכת הילולה ושמחה.

הילולה בולטת נוספת היא של משה רבנו בתאריך ז' באדר. יש הנוהגים להתענות ביום זה תענית דיבור[1].

בתנועת החסידות ישנה חשיבות מיוחדת להילולות, כאשר ברוב חצרות החסידים, חוגגת כל חצר חסידית את ההילולות של האדמו"רים שלה, או של האדמורי"ם הנחשבים כראשי תנועת החסידות כמו למשל המגיד ממזריטש . חסידים נוהגים לא לומר תחנון ביום פטירת הצדיק, מנהג שחלק מהפוסקים יצאו נגדו, בהם הרב עובדיה יוסף[2] ובעל שו"ת שם אריה[3].

הנוהגים לקיים הילולה ביום פטירת צדיקים מסבירים כי ביום זה מתעלה ומתפשטת נשמתו ומתעצם כוחו של הצדיק בעולם כולו ולכן זהו יום של שמחה.

הילולות ידועות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
  2. ^ שו"ת יביע אומר חלק ג' סימן יא אות ט
  3. ^ אורח חיים סימן יד
  4. ^ מקור אחר, מאוחר יותר (ספר "יחוס הצדיקים", 1560) גורס כי הקבר נמצא בכפר כנא
  5. ^ עוד מקור אחר מאוחר יותר, "איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי" (1741) מציין אפשרות שנקבר בכפר חנניה, ישראל
  6. ^ הילולת רחל אמנו, באתר gov.il, ‏28 באוקטובר 2020

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0