הילולה
הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק. במהלך ההילולה נהוג לעסוק במעשיו ותורתו של "בעל ההילולה".
המקור הקדום ביותר למנהג נזכר בפירוש רש"י בשם תשובות הגאונים:
ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם
ההילולה המוכרת ביותר מתקיימת בל"ג בעומר, לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה נוהגים רבים לפקוד את קברו שבמירון. ישנם מנהגים רבים הנוהגים בהילולת רשב"י. אחד המנהגים הוא הקריאה בזוהר בכלל ובספר האידרא בפרט בו מתואר יום פטירתו של רשב"י ושם מופיעה קריאה לעריכת הילולה ושמחה.
הילולה בולטת נוספת היא של משה רבנו בתאריך ז' באדר. יש הנוהגים להתענות ביום זה תענית דיבור[1].
בתנועת החסידות ישנה חשיבות מיוחדת להילולות, כאשר ברוב חצרות החסידים, חוגגת כל חצר חסידית את ההילולות של האדמו"רים שלה, או של האדמורי"ם הנחשבים כראשי תנועת החסידות כמו למשל המגיד ממזריטש . חסידים נוהגים לא לומר תחנון ביום פטירת הצדיק, מנהג שחלק מהפוסקים יצאו נגדו, בהם הרב עובדיה יוסף[2] ובעל שו"ת שם אריה[3].
הנוהגים לקיים הילולה ביום פטירת צדיקים מסבירים כי ביום זה מתעלה ומתפשטת נשמתו ומתעצם כוחו של הצדיק בעולם כולו ולכן זהו יום של שמחה.
הילולות ידועות
- הילולת רבי שמעון בר יוחאי – ליל ל"ג בעומר כפר מירון, ישראל
- הילולת רבי נחמן מברסלב – י"ח בתשרי אומן אוקריינא, רוסיה
- הילולת רבי מאיר בעל הנס – י"ד באייר טבריה, ישראל
- הילולת האר"י הקדוש – ה' מנחם אב צפת, ישראל
- הילולת דוד המלך – ו' בסיון חג השבועות ירושלים, ישראל
- הילולת משה רבנו – ז' באדר הר נבו, ירדן
- הילולת אהרן הכהן – ראש חודש מנחם אב, א' באב, מקום מנוחתו 3 דעות; ג'בל הרון, ירדן/הר צין, ישראל/קדש ברנע, ישראל
- הילולת התנא רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול – כ"ה בסיון מקום מנוחתו 3 דעות; בכפר סאג'ור (במקום הנקרא: "שיח' א-נבי יוסף", או "נבי יוסף), ישראל בהשתתפות כבוד מטעם הדרוזים תושבי המקום/כפר כנא[4], ישראל/כפר חנניה,[5]ישראל.
- הילולת זקן המקובלים הרב כדורי – כ"ט בטבת ירושלים, ישראל
- הילולת הרב יצחק חי טייב המכונה "רבי חי טייב לא מת" מחבר הספר ספר "חלב חטים" ענוותן ומקובל מפורסם איש תלמוד ובעל מופת ומלומד בניסים, חלק עושים ההילולא בי"ט בכסלו וחלק עושים ההילולא בט"ז באייר בורגל, תוניסיה
- הילולת הרב ישעיה בן רבי משה שטיינר מקרסטירר – ב' באייר בודרוגקרסטור, הונגריה
- הילולת רחל ובנה בנימין בן יעקב – י"א בחשוון[6] רחל; בית לחם, ישראל. בנימין 3 דעות; אזור ירושלים ישראל (ספר הישר)/נבי ימין מושב נווה ימין, ישראל/ח'רבת א-רומה, בשולי בקעת בית נטופה בגליל התחתון, ישראל.
- הילולת באבא סאלי – ד' בשבט נתיבות, ישראל
- הילולת הבן איש חי – י"ג באלול ירושלים, ישראל
- הילולת הרב אברהם מתתיהו פרידמן הצדיק משטפנשט – כ"א בתמוז גבעתיים נחלת יצחק, ישראל
- הילולת רבי אהרן רוקח מבעלזא – כ"א באב ירושלים הר המנוחות, ישראל
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, ההילולה בהלכה, באתר פניני הלכה
- הילולות צדיקים, סדרת שעורים מפי הרב אורי שרקי, מתוך אתר מכון מאיר.
- "מנהגי יום ההילולה", הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, 15 בינואר 1981
- מליצי יושר, באתר אוצר החכמה אנציקלופדיה לימי זיכרון.
- מליצי יושר באתר הספרייה הלאומית אנציקלופדיה לימי זיכרון והילולא.
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
- ^ שו"ת יביע אומר חלק ג' סימן יא אות ט
- ^ אורח חיים סימן יד
- ^ מקור אחר, מאוחר יותר (ספר "יחוס הצדיקים", 1560) גורס כי הקבר נמצא בכפר כנא
- ^ עוד מקור אחר מאוחר יותר, "איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי" (1741) מציין אפשרות שנקבר בכפר חנניה, ישראל
- ^ הילולת רחל אמנו, באתר gov.il, 28 באוקטובר 2020
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
