הלל ויס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הלל וייס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלל ויס
הלל ויס, 2016
הלל ויס, 2016
פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של מכון המקדש, חנוכה תשע"ז

הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

פעילות ספרותית ואקדמית

ויס נולד בבני ברק ב-1945 גדל ברמת גן ולמד בתיכון צייטלין בתל אביב. למד לתואר ראשון בספרות עברית וספרות עולם באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף למד משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין. בשנת 1972 קיבל תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר-אילן. כותרתה של עבודת המוסמך שלו היא: "מוטיבים באמצעי עיצוב בארבעה מספורי ש"י עגנון". את תואר הדוקטור קיבל ב-1978 על התזה "הדום וכיסא וכיסוי הדם" על סיפורי חתימה של עגנון, בהנחייתם של יוסף דן והלל ברזל.

ויס הוא מרצה וחוקר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בתקופה שבה כיהן כראש המחלקה לספרות עברית (19821985) שילב ספרות יידיש ולאדינו בתוכנית הלימודים ושינה את שמה של המחלקה מ"ספרות עברית" ל"ספרות עם ישראל". בינואר 2014 הוענק לו תואר פרופסור אמריטוס. ויס הוא ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל באלקנה, מאז היווסדו ב-1990.

ויס חיבר ספרים אחדים על יצירות ש"י עגנון ועל הסיפורת הישראלית, ערך מספר ספרים, כתב מאמרים רבים, מסות ומחקרים. התמחה בניתוח ממוחשב של יצירות עגנון.

ויס חבר בלשכת עורכי הדין בישראל ובאגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. בשנים 19901992 היה חבר ועדת היגוי לפיתוח מסילות בארץ ישראל ובמזרח התיכון מטעם משרד התחבורה.

פעילות פוליטית

ויס הוא פעיל ימין רדיקלי, חבר בתנועת מנהיגות יהודית ובחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, יו"ר שוחרי המקדש ודובר ארגון "הסנהדרין החדשה". ב-1972 היה ממייסדי הגרעין להתיישבות במערב השומרון, שהקים את ההתנחלות אלקנה.

הלל ויס הגה את המושג "פוסט-ציוני" במאמר שכתב ב-1974 על העדרם של גיבורים וגבורה בספרות העברית (התפרסם בכתב העת "עמודים").[דרוש מקור]

ויס שולל את הדמוקרטיה, וקורא למלך הפועל על פי ההלכה.

"שום חוק כנסת, החלטת בית משפט, או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש."

טיוטת ויס לחוקת מדינת ישראל[1]

ויס שותף לרעיון חידוש הסנהדרין השנוי במחלוקת, ומשמש כדובר "הסנהדרין החדשה" וכחבר ב"בית הדין לענייני עם ומדינה" המסונף אליה.

ב-7 באוגוסט 2007 פינתה משטרת ישראל בשיתוף צה"ל שתי משפחות יהודיות מדירות בשוק הסיטונאי בחברון. אחת המשפחות הייתה משפחת בתו וששת נכדיו. לאחר הפינוי התראיין ויס וסיפר כי אמר למח"ט חברון, יהודה פוקס: "שאמו תהיה שכולה, שאשתו תהיה אלמנה, שילדיו יהיו יתומים ושהוא ימוגר במלחמה הבאה", וכן ש"השוטרים גרועים מגרמנים"[2]. דבריו אלה עוררו ביקורת חריפה בציבור ובתקשורת, וספגו בין היתר גינוי של הרמטכ"ל. שר הביטחון אהוד ברק דרש מנשיא אוניברסיטת בר-אילן להשעות את ויס עד שיתנצל[3]. ויס אכן התנצל באופן חלקי על ש"התדרדר לסגנון של קללות" בעידנא דריתחא. בריאיון לערוץ שבע אמר ויס שעשה זאת לאחר שאיימו על נשיא אוניברסיטת בר-אילן "שלא ישלחו חיילים" למוסד (כסטודנטים) וכדי למנוע את סילוקו מן המוסד[4]. בערב ראש השנה תשס"ח שלח ויס מכתב התנצלות לפוקס[5]. בעקבות אמירות אלו הוגש נגד ויס כתב אישום בגין שני אישומים של הסתה לאלימות, איומים והעלבת עובד ציבור[6]. ב-15 באוגוסט 2017 זיכה בית משפט השלום את ויס משני האישומים, אחד מהם מחמת הספק[7].

באפריל 2012 הורשע בדין משמעתי על ידי לשכת עורכי הדין, לאחר שכינה את בית המשפט העליון "בית של נבלים"[8].

במאי 2012 השתתף בכנס בפרלמנט האירופי שכותרתו "תהליך השלום במזרח התיכון", שאורגן על ידי אנדראס מלצר ממפלגת החירות האוסטרית, פיורלו פרוברה מאיטליה ו-Philip Claeys מבלגיה[9], את דבריו בכנס חתם במילים: "יחזרו הערבים והמוסלמים הלאומנים לבית גידולם ויחזרו היהודים לבית גידולם כפי החלוקה שחילק אברהם אבינו עליו השלום את הארץ בינו ובין לוט, בינו ובין ישמעאל ובינו ובני הפילגשים. האמת והשלום אהבו למען שמו באהבה."[10]

ב-27 בספטמבר 2014, בעקבות האשמת אבו מאזן באו"ם כי ישראל מבצעת בפלסטינים רצח עם, פרסם ויס סטטוס בפייסבוק בו הוא פונה לפלסטינים במילים: "להשמיד אתכם כאספסוף זו מצווה, והיא תקוים בסופו של דבר". ב-20 באוקטובר גינתה אוניברסיטת בר-אילן את הדברים. פרופסור נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, הודיע כי יזמן את ויס לבירור[11].

חיים אישיים

ב-1968 נישא לתמר חננוביץ'. ב-1977 עברו בני הזוג ליישוב אלקנה, שסייעו בהקמתו. תמר ניהלה במשך שנים רבות את הספרייה הציבורית באלקנה. לזוג חמישה ילדים.

מספריו

  • פרשנות לחמישה מסיפורי ש"י עגנון, עקד, תל אביב, 1974
  • דיוקן הלוחם: עיונים על גיבורים וגבורה בסיפורת העברית של העשור האחרון, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1975
  • עגנון - עגונות, עידו ועינם: מקורות-מבנים משמעויות, 3 כרכים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1979
  • קול הנשמה: חקר "הדום וכיסא" - ספר דברי הימים לש"י עגנון, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1985
  • ש"י עגנון ויצירתו, מרכז ההסברה (שירות הפרסומים), ירושלים 1989
  • ואני תפילתי: שירת התפילה של משוררים בני זמננו – אנתולוגיה, ספריית בית-אל, בית-אל 1991
  • עלילה: ספרות הכיליון הישראלית, ספריית בית-אל, בית אל, 1992
  • דרך המלך - מדיניות, ספרות, תיעוד, הוצאת מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2003

לקריאה נוספת

  • Agnon and Germany, The Presence of German World in the Writings of S.Y.Agnon, Edited by: Hans-Jurgen Becker / Hillel Weiss Bar-Ilan University Press 2010 472 p

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלל ויס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פרופסור הלל ויס, טיוטה לעקרונות רעיוניים להצעות חוקי יסוד - החוקה, באתר "מנהיגות יהודית"
  2. ^ YouTube full-color icon (2017).svg דבריו המלאים של פרופ' הלל וייס לאחר הגירוש בחברון, סרטון באתר יוטיוב
  3. ^ מורן זליקוביץ', שר הביטחון: להשעות פרופ' וייס - עד שיתנצל, באתר ynet, 10 באוגוסט 2007
  4. ^ משה ידיד, פרופ' וייס מתנצל ש"התדרדרתי לקללות", באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2007
  5. ^ מורן זליקוביץ' ואפרת וייס, פרופ' הלל וייס למח"ט חברון: "מתנצל בפנייך", באתר ynet, 11 בספטמבר 2007
  6. ^ שמעון כהן, כתב אישום נגד פרופ' הלל וייס, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2008
  7. ^ אורן פרסיקו, כצפצוף הזרזיר או נפיחה בעלמא, באתר העין השביעית, 20 באוגוסט 2017;
    פרופ' ויס לאחר זיכויו: "שרון - כמו מפקד גטו ורשה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 באוגוסט 2017
    תפ (י-ם) 8174-08 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' הלל וייס, ניתן ב-15 באוגוסט 2017
  8. ^ יהושע בריינר‏, פרופסור הלל וייס: "בבג"ץ יושבים מחבלים", באתר וואלה!‏, 16 במאי 2012
  9. ^ Peace in the Middle East conference, European Foundation for Freedom
  10. ^ הלל ויס, דברים שגם הם חייבים להיאמר, באתר News1, ‏18 במאי 2012
    Prof Hillel Weiss, What Must also Be Said, Speech before the European Parliament
    כותרת הנאום היא פרפרזה על שם שירו של גינתר גראס "דברים שחייבים להיאמר"
  11. ^ אתר למנויים בלבד ירדן סקופ, בר-אילן גינתה פרופסור שקרא בפייסבוק להשמדת הפלסטינים, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2014
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0