הלשכה המרכזית להגירת יהודים
הלשכה המרכזית להגירת יהודים (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) הייתה מוסד בתקופת השואה בחסות וניהול האס אס שיועד להאיץ את גירושם של יהודים ממדינות עליהן השתלטה גרמניה הנאצית.
המשרד הראשון הוקם בווינה באוגוסט 1938 לגירוש יהודי אוסטריה ולאחר-מכן גם של יהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה ובראשו הוצב אדולף אייכמן, שניהל שיטת גירוש שהועתקה לאחר־מכן גם לשטחי פולין הכבושה - ריכוז היהודים בעיר גדולה, הגדרת מכסות ברורות של גירוש יהודים והטלת התשלומים על האמידים שבקהילה למימון כל פעולת הגירוש והנלווה לה, תוך סילוק ביורוקרטיה. משרד דומה (Reichszentrale für jüdische Auswanderung) הוקם בברלין ב-11 בפברואר 1939 בהוראתו הישירה של גרינג כדי לזרז את הגירת יהודים מגרמניה.
לשכת המשרד בווינה הייתה הסמכות היחידה המוסמכת לתת היתרי יציאה מיידית ליהודים מאוסטריה בשנים 1938–1941.
לאחר כיבוש פראג, הועמד אייכמן בראש "מרכז הרייך להגירת יהודים" וניהל את שתי הלשכות הללו. לאחר כיבוש פולין הטיל היידריך על אייכמן את הטיפול בפינוי היהודים מהמרחב המזרחי בפולין.
במרץ 1941 הוקם משרד דומה באמסטרדם (Zentralstelle für jüdische Auswanderung in Amsterdam).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- על פעילות הלשכה המרכזית להגירת יהודים בבוהמיה ומורביה, בתוך ביקורת ספרים של ד"ר גדעון גרייף באתר יד ושם
