המכלול:המכון לאוריינות וידע כהלכה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


המכון לאוריינות וידע כהלכה
סמל המכון.PNG
סמל המכון
פרטי הארגון
פעילות: בנית וקדום ידע עדכני בפרספקטיבה תורנית המותאמת לחברה החרדית
יו"ר: יוסף קמינר
שנת ההקמה: ה'תשע"ד (2014)

"המכון לאוריינות וידע כהלכה" נוסד בשנת תשע"ד (2014) במטרה לבנות ולקדם ידע עדכני בפרספקטיבה תורנית המותאמת לחברה החרדית, ולכלול מארג רחב של תחומי ידע הנדרשים לחרדי בן זמננו. המכון הוקם ומנוהל על ידי הרב יוסף קמינר בברכת ובהכוונת גדולי תורה.

רקע

מהפכת המידע הגלובלית של העשור האחרון, ההשתלבות המתגברת של הקהילה החרדית במעגלי הכלכלה המודרנית, היתקלותם של רבים מהחרדים עם העולם הכללי ופגישתם בתחומי ידע רגישים בלא שנחשפו להשקפה התורנית אודותיהם, ובכלל תהליכי ההתבססות של החברה החרדית, כל אלו מעלים צורך עז בפיתוחו של ידע עדכני המותאם למבט חרדי.

ידע עדכני כשלעצמו, ביחס ליהדות הנאמנה - אינו עומד בסתירה. סיבת היראותו כסותר, היא משום אריגת הידע והמחקר המודרני במעטפת תרבותית של תפיסת עולם ואורח חיים חילוני, אשר כביכול משווים אובייקטיביות דרך הצגת המידע בצורה זו.

כיום השקפת העולם של התורה אודות הידע הכללי, תואמת גם את התפיסה האקדמית, שכן בראשית המאה ה-21 לסה"נ החל להתפתח תחום מחקר המכונה "ביקורת החילון". אסכולה זו מערערת את התפיסה החילונית לפיה שייך להעמיד את הידע בטהרתו - כפי המושתת במשנת החילון, וחושפת את יסודות החילון כמגמתיות ותלויות. מהלך זה הוא כלי חדשני וייחודי בו מתאפשר ליהדות החרדית לחלץ את הידע המודרני ממעטפת התפיסה החילונית עמה הוא נכרך, ולשזרו מחדש בנקודת מבט יהודית שורשית.

שינויים כבירים אלו הרוחשים בימינו מתחת לפני השטח, גורמים לסוציולוגים להגדיר את תקופתנו הפוסט מודרנית כ"פוסט חילונית". עתה עשוי השיח התורני לצאת מהפינה השולית והמגזרית אותה הועידה לו ההגמוניה החילונית, ולעמוד כפקטור משמעותי וכבן שיח מאתגר בעולם האינטלקטואלי ובחברה הישראלית.

לאורך הדורות השתמשה היהדות הנאמנה רבות דווקא בכלים שבאו לכאורה לנגח בה, לצורך התבססות עצמית ולהתייעלות. אסטרטגיה זו כונתה לעתים בספרות תחת הקוד הנשען על דברי הפסוק (שמואל ב', כ"ג, כ"א; דברי הימים א', י"א, כ"ג) "וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ". הדבר ניבט בעיסוקם של גדולי הגאונים וראשוני ספרד בקשת חכמות רחבה, כמו הדקדוק, ההפילוסופיה היהודית והספרות, פרשנות הפשט, הפייטנות והשירה, על מנת לעמוד נגד הקראים שהחלו פושים בעם ישראל. באופן בולט נשנה הדבר בעת החדשה, כאשר עמדה היהדות במלחמה רב־חזיתית מול תנועות ההשכלה, הציונות, הבונד ושכיוצא בהם, באמצעות מיסוד תנועות ואגודות (כמו תורה עם דרך ארץ, אגודת ישראל ותנועת המוסר), או דרך פתיחת מיזמים ומפעלים דוגמת הקמת הישיבות ותלמודי התורה כמוסדות מאורגנים, עיתונות חרדית, בתי הספר של בית יעקב, מכונים תורניים וכתבי עת, ספרות תורנית בשפה עכשווית, ספרות פרוזה חרדית, ועוד רבות.

פעילות המכון

ראש המכון הרב יוסף קמינר בהרצאה בפני חוקרים בנושא מבט יהודי-חרדי על מושג הריבונות

הלוקליזציה של התאמת הידע הגלובלי לאוריינות והגות החרדית היא מלאכה מורכבת ועדינה. הפעלת צנזורה שרירתית תפגום בהכרח בתוצאה. אף ניהול פולמוס אפולוגטי מול תכני ידע ספציפיים מלווה הוא בתדמית עצמית שלילית ועמדת נחיתות, אינו הולם את האתגר העכשווי של הציבור החרדי, והוא ארוך ומייגע ואולי גם לא ישים במלואו, ובכלל מיותר בהתקיים אלטרנטיבה ראויה. הצורך לשמור את המקצועיות והאמינות עם הגשה מקסימלית של מרחב התכנים, תוך עגינות מלאה בעולמה של היהדות החרדית, מחייב פלטפורמת התאמה איכותית ברמה גבוהה; הן בהיבטים התורניים וההשקפתיים, והן בהיבטים המקצועיים. נצרכת תחילה הפעלת חשיבה ביקורתית ומתודולוגית יסודית המכוננות דקונסטרוקציה החושפת את הנחות היסוד החילוניות, ומאפשרת את ניתוחן והשלתן מגוף הידע עצמו, תוך הפעלת רקונסטרוקציה הבונה מחדש את הידע עם שילוב אלמנטים תאולוגיים תורניים וחרדיים.

המכון מרכז צוות תלמידי חכמים מובחרים ובעלי אפיקים רחבים – מהם ותיקים בשורות ההוראה ודיינות, ראשי כוללים ובתי מדרשיות, משגיחים ומחנכים בעלי שם, ועורכים בכירים ממכונים תורניים מובילים. הנמנים בהרכב זה בקיאים גם בתחומי ההשקפה התורנית־חרדית וגם בידע כללי, מתוך אשיית יסוד לפעול באופן מקצועי ומתודולוגי כדי להתאים את הידע הרלוונטי כפי הנדרש.
כדי להבטיח את הרמה המקצועית הגבוהה של הפעילות במכון, מקיים המכון התקשרות ושיתוף עם מוסדות מחקר אקדמיים, כמו התוכנית לתרבות מחשבה יהודית וביקורת החילון במכון ון ליר בירושלים, התוכנית הבין־תחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית במרכז האקדמי שלם, והתוכנית במדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב.

על ידי מערך זה, צובר המכון מומחיות ומקצועיות, ומתעתד להוות כתובת ראויה ומוסמכת בתחום זה, הן בקהילה החרדית, והן בקרב שורות המחקר והאקדמיה.

כביטוי מעשי למערך זה הקים המכון את אתר הויקי "המכלול", פרוייקט הדגל של המכון כמקום מרכזי להתאמת וריכוז גופי מידע גדולים. "המכלול" פועל כאנציקלופדיה שיתופית וכעורק ראשי לפעילויות המכון.

את הקואורדינציה הטכנית מבצע המכון על ידי שיתוף פעולה מיוחד עם חברת open fox המתמחה בניהול ידע ארגוני, וכן נעזר בוויקיפדים ותיקים ובאנשי מקצוע המכירים מקרוב את הפעולה באתרי ויקי.

מודל הפעילות

מודל פעילות המכלול נשען על ארבע יסודות:

חבר עורכים (מכלולאים): חלק זה נשען על המודל הוויקיפדי ללא כל שינוים מהותיים: העורכים הם מתנדבים האחראים על יצירת התוכן ועריכתו ומחליטים על התוכן, אופיו, סגנונו וניסוחו. נקודות מחלוקת נפתרות על ידי דיונים בין העורכים, ובעת הצורך - על ידי הצבעה דמוקרטית, חלק זה פועל ברוח דברי חכמינו 'איזה הוא חכם הלומד מכל אדם' .

תלמידי חכמים עמיתי מחקר: בנושאים הנוגעים לחיכוך בין "ידע והשקפה מודרניים" לבין "אספקלריה והשקפה תורנית" אין המכלול פועל במודל שווה לוויקיפדיה. בתחום זה הוא אינו נתון להכרעת ההמונים, אלא כפוף לתלמידי החכמים עמיתי המחקר במכון, החוקרים את הנושאים בצורה מעמיקה, מנסחים דפי מדיניות ועורכים את הערכים הפרדיגמטיים, תוך שיח ער והפריה הדדית עם חבר העורכים.

ועדה אקדמית מייעצת: המכלול משתף חוקרים אקדמיים באתגרי המחקר העולים, במסגרת ועדה מייעצת. ועדה זו כוללת הן קבוצת חוקרים קבועה מתחום הלימודים הביקורתיים וביקורת החילון, והן חוקרים מתחלפים שתחום מקצועם הוא הנושא הנחקר באותו זמן במכון.

הכרעת גדולי תורה: שאלות כבדות משקל שהן בבחינת "הדבר הקשה" יעלו על שולחנם של גדולי תורה. חבר העורכים ועמיתי המחקר יגבשו "שאלת חכם" שהינה בבחינת חצי תשובה אך התשובה הסופית תכרע על ידי גדולי התורה.

קיים מתח מסוים בין הרצון ליצור אנציקלופדיה שיתופית, לבין הצורך בכללים מגבילים בתחום ההשקפה החרדית. הדרך הנכונה ליישום הרעיון ולאיזון בין הקצוות הללו נבחנה על ידי המכון לאורך כל הדרך, והיא ממשיכה להתגבש כל העת. המגמה היא כמה שפחות להתערב באופן סמכותי; השיתופיות במכלול הינה ערך מרכזי כמו בוויקיפדיה, והסמכות של המכון מופעלת רק במקום ההכרח.
הכוונה היא ליצור דיונים משותפים בין עמיתי המכון לחבר העורכים. ייחודיות מודל הפעולה של המכלול היא בשיתוף הפעולה המשולש בין חבר העורכים לבין תלמידי החכמים עמיתי המכון לבין אנשי אקדמיה מובילים בתחומם. שיתוף פעולה זה מאפשר התבוננות שאינה מוגבלת בדעות קדומות ובתפיסות אישיות, בחינה של הנושאים במבט רחב, וחיבור בלתי אמצעי בין חוכמת ההמונים לבין הידע והניסיון שנצבר אצל אנשי האקדמיה ותלמידי החכמים שהעמיקו וחקרו את התחום.


לצורך הטמעת שיתופי הפעולה בכל רחבי המכלול נוצרו במכלול "תבניות אספקלריה" הממפות את כל התחומים השייכים לאספקלריה תורנית. כמו כן יופעלו "מיזמי אספקלריה" - פרויקטים גדולים שירכזו את נושאי הליבה הבעייתיים מבחינת התאמה חרדית, יגבשו פתרונות מערכתיים, דפי מדיניות וערכים מיצגים.

פרויקט רב ממדים זה דורש ניהול מערכתי מורכב. לשם כך המכון נועץ באופן שוטף ביועצים אסטרטגיים מהשורה הראשונה; כמר לירן טנקמן - יזם, איש עסקים ופעיל חברתי ששימש כיועץ אסטרטגי למטה הסייבר באגף המודיעין בצה"ל. ומר יותם הכהן - יזם מייסד והבעלים של חברת דואלוג לייעוץ אסטרטגי ומתמחה בניהול בעולם משתנה.