המכלול:ייעוץ לשוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ייעוץ לשוני ודיונים
מדיניות לשונית

כללים לתעתיק משפות זרות

דפי עזר חיצוניים
תחזוקה בערכים
ארכיונים

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני:


Crystal Clear app language.png מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף ברוכים הבאים לדף הייעוץ הלשוני! בדף זה תוכלו להעלות שאלות בנושאים הבאים:

הוספת שאלה חדשה
כותרת שאלה:
נושא השאלה: טכנית - לשון - תוכן - זכויות יוצרים - גרפיקה - דלפק היעץ של הספרייה הלאומית

שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו.


ס כ"ש" שמאלית

- הועבר מהדף המכלול:אולם דיונים
דוד (שיחה) 13:52, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

בוצר טוב. נראה לי צריך לנחליט לגבי נוהל שׂ שמאלית. כידוע, הראשונים (והאחרונים ייתכן; לא מכיר כל כך) כתבו שׂ שמאלית במקום ס. כך יש לנו את רבי יעקב מאורליינש שיש להגות "אורליינס". שְאֵלתי היא כיצד יש לכתוב בשם הערך, האם פשוט לנקד בפתיח את ה=שׂ, או גם לקרוא לערך ב-ס? בכל מקרה יש ליצור הפניות מהצורה השנייה (לתשומת לב כל העורכים). בברכה, מלא כל הארץ (שיחה) 12:01, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

- סוף העברה

אני בעד הכתיב הארכאי (אורליינש). ניקוד הפתיח (ואולי אף הבהרה בהערה, או אף בפתיח: נהגה אורליינס) ודאי נצרכת. תנסה לחשוב ששם הערך יהיה "אורליינס" וכל הטקסט בערך יכיל ציטוטים של "אורליינש". מאד ייתכן שאם תשתנה המדיניות, אתרגל לסגנון החדש. לכן אינני מתנגד חריף לכך, אבל עדיין לא מתחבר לכך. מוסיף והולך (שיחה) 21:40, 10 בספטמבר 2017 (IDT)
מלא כל הארץ, ומוסיף והולך, יש בכלל לדון למה השתמשו בש' במקום בס', בטוח שהחליפו ש' בס'? (מאיזו סיבה?) אולי באמת S בצרפתית של רש"י ובעלי התוס' נהגתה כש' ימנית, (כך זה למשל בהונגרית)ואלה שהיו באשכנז ייתכן, שכיון שהם היו תלמידי בעלי התוספות המשיכו לכתוב באותה צורה, אפילו שהם כן קראו S כס'. לפי זה ייתכן שבשמות בעלי התוס' אין לכתוב אף בהערה "נהגה ס'" אלא רק "בזמנינו נהגה ס'.--יהודהשיחה • כ"ה בחשוון ה'תשע"ח • 20:27, 13 בנובמבר 2017 (IST)
אין לי כרגע מראי מקומות, אבל ככל הזכור לי - זה דבר ברור שנהגו אז לכתוב את ס' עם שי"ן. עצם זה שדמיון המילים של רש"י לשפה הצרפתית כיום דומה להפליא כשנהגה זאת בשי"ן שמאלית ולא כימנית, מעיד על כך. מוסיף והולךשיחה • כ"ה בחשוון ה'תשע"ח • 10:18, 14 בנובמבר 2017 (IST)
בפורום אוצר החכמה יש מי שהתייחסו לכך ואף הפנו לאוצר לעזי רש"י וייתכן שגם למקורות נוספים. בברכה, מכה"כשיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ח • 18:48, 14 בנובמבר 2017 (IST)

מוספיות לועזיות מיותרות

- הועבר לדף המכלול:שיח עורכים# מוספית

משקל פעילה בנחי ל"ה

עליה, זכיה, יריה, בניה, או עלייה, זכייה, וכו'. לענ"ד ראוי שנתייחס לדעת הקהל ולא לאקדמיה. וכאן בדרך כלל אני רואה את המילים ביו"ד אחת. מוסיף והולך, Davidnead, מלא כל הארץ, יהודה שמחה ולדמן,איש גלילי מי עוד? מה אתם אומרים? יהודהשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 13:15, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

כעת ראיתי שבעיתון לרוב הם בשתי יודי"ם. הטענה שלי התבססה בעיקר על מקורות תורניים. בכל אופן לדעתי ראוי שנתבסס עליהם יותר. אבל ראיתי כאן שכבר מבוססים על ויקיפדיה. אולי בעתיד יהיה ראוי לשנות את זה. (בפרט שברוב המקרים אני סבור להיפך מהחלטתם) כעת נראה לי מוקדם מדיי לפתח דיונים בנושא זה יהודהשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 15:45, 22 באוקטובר 2017 (IDT)
במקורות תורניים במנהג הוא לכתוב הכל בצורת כתיב חסרה, דבר שמקשה לעתים על הקוראים. אמנם אני מתנגד לכתיב המלא אותו האקדמיה מנסה להנהיג. עם זאת, במקרה הנ"ל כתיבה בשני יו"דים חשובה על מנת להבדיל בין משקל הקטלה "הפנַיה" (הפניה), לקטילה מיודעת "ה-פנִיה" (הפנייה). וכן בין הצורן לכינוי השייכות. אם כי כאשר הדבר צורם אכתוב ביו"ד אחת. בברכה, מכה"כשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 17:43, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

טורקית או תורכית

תורכית איננה שפה שמית במקורה, ואין בינה ובין הערבית קשר מלבד מילים שנשאלו מכאן ולשם. בימי אטאטורק (בשנות התר"פ כמדומני) עברה התורכית שוב פעם מערכת כתב וזנחה את האותיות הערביות אותן אימצה כמעט אלף שנים קודם לכן ועברה למערכת האותיות הלטינית.

בווקיפדיה וכן באקדמיה התקבל כי צורת התעתוק של התורכית תיסוב עפ"י כללי השפות האירופאיות, ולכן יִקָרֵא שמה "טורקית". כך גם מתועתקים ח/ט/ע/כ בתור ה/ת/א/ק, שכמותם הם מבוטאים.

הדבר צורם לי לעיניים, בעיקר בשמות שבבֵרור נשאלו מן הערבית, כדוגמת "מוחמד" (מחמד) שהפך ל"מֶהְמֶט" כהיגויו בטורקיה.

על אף התקבלות העניין בציבור, לדעתי הדבר צורם, וראוי להנהיג אחרת ולתעתק בהתאם לכללי התעתיק מערבית. האם ועד כמה הדבר מוסכם עליכם?

  1. כן.
  2. לא.
  3. רק בשמות(/אחר) מתקופת הכתיב הערבי.

דעתי הרציונלית נוטה בעיקר לתעתק כערבי רק דברים שנכתבו בתקופת הכתיב הערבי. דעתי האמוציאנלית נוטה אחרי תעתוק גורף בהתאם לכללי הערבית. אשמח לדעתכם. בברכה, מכה"כשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 18:01, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

דעתי האינסטינקטיבית היא להמתין עוד פרק זמן על מנת שיהיו מספיק כאלו שמבינים בזה ויכולים לחוות דעה. מוסיף והולךשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 00:57, 23 באוקטובר 2017 (IDT)
בהחלט, הדיון יישאר פתוח עד אז, עם זאת אני חושב שכן כדאי שננהיג משהו בינתיים, החלטה שעלולה להשתנות בהמשך. בברכה, מכה"כשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 11:56, 23 באוקטובר 2017 (IDT)
תורכית. סוף סיפור. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 10:49, 23 באוקטובר 2017 (IDT)
הקו המנחה שלנו עד כאן היה שבמקום שאנו לא ברורים דיינו - הגרסה היציבה היא מה שמקובל בוויקי. נוסחה זו הצילה אותנו מהרבה סטיות, שלוּ לא היינו נלחמים בהן, לאף אחד מאתנו לא היה כעת חשק לתרום פה משהו. מוסיף והולךשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 13:53, 23 באוקטובר 2017 (IDT)
אני לא כל כך מבין בעניין, אבל באופן עקרוני נראה לי, שכל זמן שלא נבשיל כראוי עם מספר רב של עורכים טובים, עדיף להשאיר כל גירסה כמו שיובאה בלי לשנות. גם אם יש טוענים שזו שגיאה. כבר הזכרתי בשיחת משתמש:יהודה שמחה ולדמן#יוונית עתיקה, ששיבוש כמו "נויאך" במקום "נֹח" אני ודאי לא חושש שיכנס. דקדוק, אינו אספקלריה. מותר להשתמש באיזו שיטה שרוצים. מ"מ כדאי ליצור הפניות לכל מה שנראה אפשרי. יהודהשיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ח • 16:26, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

פרסית

גם הפרסית, כמו התורכית היא שפה מזרחית לשפה הערבית השמית, ואינה קשורה ותלויה בערבית, גם אין בה היגוי ח/ט/ע/ק השונים במובהק מה/ת/א/כ כמו בערבית. לכן גם כאן, ישנה נטייה לתעתק בהתאם לכללי השפות האירופאיות (אליהן היא קשורה יותר), בעיקר בח/ה, פחות בע/א. עם זאת פרסית עדיין נכתבת באותיות ערביות. לדעתי כתיבה באות מסוימת על פני האחרת באלפבית הערבי/פרסי צריך לגרור תעתיק בהתאמה אצלנו. לכן לדעתי ראוי לתעתק על פי כללי הערבית, עם זאת בביטויים ושמות הקדומים לתקופת האלפבית הערבי אין הכרח (לדוגמה שאה). גם כאן אשמח לדעתכם בנוגע לארבעת האפשרויות:

  1. לתעתק בהתאם לכללי האלפבית הערבית.
  2. לתעתק בהתאם לכללי שפות אירופאיות.
  3. לגוון בהתאם למקרה ולאות (ח/ה, אך לא ע/א, לדוג').
  4. לתעתק בהתאם לכללי האלפבית הערבי מלבד בשמות הקדומים לתקופת קבלת האותיות (לפני כאלף וחמש מאות שנה).

בברכה, מכה"כשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 18:01, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

כנ"ל בטורקית. מוסיף והולךשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 00:58, 23 באוקטובר 2017 (IDT)
מכה"כ אם כבר אתה מדבר על זה אולי תסביר לי את פשר האליף? אני באופן אינטואיטיבי הייתי מתעתק בהקבלה לאותיות המקוריות כל זמן שאין סיבה לאימת קריאה עברית (האם זה נקרא בערבית אַלֶף או אַלִף)? באנגלית זה מתועתק Alef. יהודהשיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 18:51, 26 באוקטובר 2017 (IDT)
האות הערבית נהגית בחיריק תחת הל. אני מניח שהצורך באם הקריאה נועד להבדיל מהאות העברית. באנגלית תעתקו Alif, הצגתך השגויה כאילו תעתקו באנגלית עם E נבעה מהערך המאוחד לכל האלפים בשפות השמיות. בברכה, מכה"כשיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 19:10, 26 באוקטובר 2017 (IDT)
אתה צודק אבל ראיתי את התעתיק ל-Alef גם במקום אחר. ייתכן שגם הם טעו. יהודהשיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 19:25, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

המכלול, לשון זכר?

מלא כל הארץ,יהודה שמחה ולדמן,איש גלילי,מוסיף והולך,Davidnead. מי עוד? (אולי בכלל לא צריך לתייג, ראוי שכולם יכניסו את הדפים האלה לרשימת המעקב שלהם) שיניתי בכמה מקומות (שהועתקו מויקיפדיה). עכשיו חשבתי שלא חייבים לשנות ראו רש"י בראשית ח' פסוק י"א יונה זכר יכול להיות לשון נקבה גם אנציקלופדיה (המכלול הוא אנציקלופדיה)--יהודהשיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ח • 11:23, 10 בנובמבר 2017 (IST)

שניכנס לזה? הסיומת לא בהכרח מעידה על מין החפץ. אני לפעמים אוהב דווקא -וֹת ברבים ללשון זכר – המצחיק הוא שעשו זאת גם למלים זרות לחלוטין כגון המלה זוגיוונית: ζεῦγος) ואני חושב שזה פשוט יפה.
לסיכום, המכלול לשון זכר. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 11:32, 10 בנובמבר 2017 (IST)
לא הבנתי מה עניין יונה לאנציקלופדיה או למכלול. מוסיף והולךשיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ח • 12:25, 10 בנובמבר 2017 (IST)
רש"י כותב שהיונה של נח היתה יונה זכר, (מה שנקרא בעברית מודרנית "יון"), ולכן נקרא מלפעמים זכר, כמו "טרף", ולפעמים נקבה כמו בשאר הפרשה. גם כאן רציתי לדמות שבאופן כללי אנציקלופדיה זה לשון נקבה לכן גם אנצקלופדיה שבמקרה הפרטי היא זכר יכולה להיקרא בלשון נקבה.--יהודהשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 09:45, 12 בנובמבר 2017 (IST)
מניין לנו לבנות בניין אב מזוג יונים? לא רואה כל דמיון ממשי בין הדברים. גם מחנה משמש בלשון זכר ונקבה, וזה לא מתיר את כל מילות השפה העברית כהרמפרודיטיות. מוסיף והולךשיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ח • 20:44, 12 בנובמבר 2017 (IST)

ניסוח ושכתוב של פתיח הערך "אוטיזם בתפקוד גבוה"

חסר לי בימים אלו ריכוז מספק, אבל מרגיש לי שהפתיח של הערך דורש שכתוב. עשיתי מה שיכולתי מלמעלה, אבל חשוב לדעתי לשכתב הכל מחדש. אוטיזם בתפקוד גבוה דרור (שיחה | תרומות) שכח/ה לחתום

משקלים

- הועבר לדף המכלול:שאל את המומחה/חול# משקל (בלשנות)
--יהודהשיחה • י"א בטבת ה'תשע"ח • 21:46, 28 בדצמבר 2017 (IST)

גאומטריה פרויקטיבית

הגעתי למסקנה כי ניתן להחליף את הכותרת גאומטריה פרויקטיבית בכותרת גאומטריה היטלית (הֶטֵּל באנגלית: projection). מי בעד? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 14:26, 7 בינואר 2018 (IST)

יהודה שמחה, כרגע אני באמצע שיעור גאוטריה ואנו לומדים על משולש ישר זוית ושימוש במחוגה. בערב אני אהיה פנוי יותר, אני יטיל כמה קוביות עם הבן שלי ויגיד לך מה יצא עדיף לטעמי. לחילופין, אם תרצה אוכל לנסות חישובים גימטריים על פי שמות הקודש. דוד (שיחה) 14:31, 7 בינואר 2018 (IST)
Face-smile.svg.אהבתי. על השאלה, נראה לי שצריך לחפש בגוגל אם זה מקובל. אם לא, אין צורך אפילו לעשות הפניה אף קורא לא יחפש את זה. בתור רעיונות אישיים שלך, אתה יכול להכניס בדף משנה שלך.--יהודהשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 15:51, 7 בינואר 2018 (IST)
כעס אתם צוחקים עלי?! עם היחס הזה אתם לא שונים מויקיפדיה. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:57, 7 בינואר 2018 (IST)
סליחה. אני לא התכוונתי לצחוק. דוד הבנתי שהתכוין לומר שהוא לא מבין בזה.--יהודהשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 16:05, 7 בינואר 2018 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה יהודה שמחה היקר, אף אחד לא מתכוון לצחוק עליך, פשוט כל הנושא הזה הוא כר נרחב, שבינתיים אתה פה היחיד המתמצא בו. לפחות את רגשי עצמי אביע, שכשאני מקבל ממך תיוג בנושאים אלה אני פשוט מרגיש נבוך, אין לי מושג בהבנת השאלה במובן הפשוט ביותר. איש גלילישיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 16:09, 7 בינואר 2018 (IST)
יהודה שמחה, עברתי כנראה על חוק הרגשונים. אני התכוונתי לומר שאני מבין בזה קדחת, ולפיכך אין שום טעם לתייג אותי. אני מתנצל אם זה היה נשמע פוגע. למעשה, אני חושב שאתה יכול להתנחם בכך שביחס למספר העורכים הפעילים שלנו אחוז בעלי הידע בבלשנות דוקא גדול, ועדיין אני מבין שמרגיז שאין לך די עמיתים בתחום הזה. אני יכול להזדהות איתך, כי אני למשל נושא את כל העול הטכני של המכלול, וצערי אין לי פה אפילו שותף אחד בזה. אני ממתין בסבלנות (כי אין לי ברירה) עד שנתרחב. דוד (שיחה) 16:11, 7 בינואר 2018 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכהמה שכתבתי הוא מה שאני סבור בנושא. את הרעיון של דף המשנה לא היה נראה לי שאתה מכיר, או שאתה לא רוצה ליישם אותו. בכל אופן סליחה אם זה נשמע זלזול.--יהודהשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 16:13, 7 בינואר 2018 (IST)
לחפש בגוגל אני דווקא יודע. חיפוש על גאומטריה היטלית מעלה תוצאה אחת בלבד, בעוד על גאומטריה פרויקטיבית מעלה כמה וכמה תוצאות - גם אם לא הרבה. לפיכך מבחן גוגל מעלה כי שם הדף הנוכחי צריך להישאר, אבל כן יש מקום להפניה. דוד (שיחה) 16:20, 7 בינואר 2018 (IST)
יש צדק בדבריכם. באמת אין לי מה לכעוס.
יהודה, מה דעתך להעלות את שאלתי באחד מדפי הייעוץ בויקיפדיה (בלי להזכיר אותנו כמובן)? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 16:23, 7 בינואר 2018 (IST)
אגב, אם {{בעלי ידע/בלשנות}} היו רשומים, זה היה קל יותר. מתייג את יהודה שמחה ולדמן, יהודה 1 ומוסיף והולך. יש אצלנו עוד מישהו? דוד (שיחה) 16:30, 7 בינואר 2018 (IST)
מלא כל הארץ w:he:תבנית:בעלי ידע/בלשנות--יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 19:16, 7 בינואר 2018 (IST)
יהודה שמחה ולדמן אני מוכן להעלות את זה אם אתה מוכן לבדוק את התשובות. אשתמש בכתובת אנונימית. w:he:ויקיפדיה:ייעוץ לשוני--יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 19:16, 7 בינואר 2018 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── ניסיתי וזה חסום.--יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 19:17, 7 בינואר 2018 (IST)

אנסה בשם הערך w:he:גאומטריה פרויקטיבית יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 19:20, 7 בינואר 2018 (IST)

אין לי מושג, ואני משער שגם בוויקי לא יוחלף השם (בפרט אם זה רק דרך אנונימי וללא תיוג כל משתמש). במקרים אלו אני מתחשב במבחן גוגל, ובפרט שיש כאן חזקה ראשונה. מוסיף והולךשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 19:57, 7 בינואר 2018 (IST)

כבר טופל. ראו גם בדף השיחה שם. אף פעם אי אפשר לדעת.--יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 21:28, 7 בינואר 2018 (IST)
מה טופל? סך הכול יצר הפניה. את שם הדף השאיר כמקודם. מוסיף והולךשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 22:44, 7 בינואר 2018 (IST)
לא האמנתי שבכלל יתייחסו לזה, השאלה היתה גם האם ראוי ליצור הפניה, לא רק לשנות את שם הערך. יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 12:30, 8 בינואר 2018 (IST)

משפט דזרג

אני שוב פותח את הויכוח הישן שלנו בנושא א כאם קריאה: אם קיים הערך רנה דקארט (Descartes), האם לא מוטב לעשות אותו הדבר ולכתוב משפט דזארג (Desargues)? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 00:58, 8 בינואר 2018 (IST)

יהודה שמחה ולדמן, אני לא יודע אבל נראה לי שלא אמורים ללמוד ממילה למילה. תראה גם המכלול:תעתיק שמות. תנווט עם הקישורים. לי חלק חסומים.--יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 12:28, 8 בינואר 2018 (IST)
עכשיו ראיתי שכבר כתבת על זה בשיחת המכלול:תעתיק שמות זרים לעברית#'''א כאם קריאה'''. אני עדיין סבור שהבדיקה אמורה להיות ע"י תוצאות גוגל. או ניסיון כתיבה ואם התוכנה תזהה אפשרות אחת כשגיאה ואת השנייה לא, להשתמש באפשרות המקובלת. אם יש מילה חריגה כמו מה שציינת. כנראה שאפשר לשנות ולאחד את כולם. אבל לא להחליט על כללים רק בגלל שכך נראה יותר טוב. בקיצור לשאלה כעת נראה לי שצריך לעשות את כולם בלי א' כי דקראט הוא החריג. אבל אולי יש הבדל בין השפות.--יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 12:38, 8 בינואר 2018 (IST)
הדף שהתכוונתי להראות לך הוא בעצם המכלול:תעתיק שמות זרים לעברית. אם אתה לא מרוצה ממה שכתוב שם, עליך לכתוב את הטענות נגד זה באופן ישיר. טענות של סתירה בין מילים דומות לא נראות לי נכונות כי פעמים רבות דברים הולכים על פי דעת האנשים. הכלל הוא שהדקדוק אחרי השפה ולא השפה אחרי הדקדוק. (ראיתי אותו בדברי אחד מרבותינו אני לא זוכר כעת מי). אין מקום למשל להחליט שכל המילים במשקל קְטוֹל צריכים להיות בחולם כתוב, שמור, עמוד, שכוב(?), גדול(?) וכו'. אז כאן אתה כמובן יכול לטעון שזה סודות של לשון הקודש. אבל גם בשאר השפות יש דברים כאלה. יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 12:54, 8 בינואר 2018 (IST)
תיקון תיוג יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 12:59, 8 בינואר 2018 (IST)
על אף שבדרך כלל אינני עונה לשאלות מסוג זה, מחוסר התמצאותי בשפות זרות וכל הנלווה עליהם, בנושא זה אני תמים דעים עם יהודה שמחה שהיה ראוי לכתוב משפט דזארג, אבל מבחן גוגל נוטה לטובת משפט דזרג ברמה קיצונית, אם כן אין סיבה לשנות (אפילו נסיון שלי לשנות בוויקיפדיה את בעל קורא - שגיאה מוחלטת - לבעל קריאה, לא צלח). איש גלילישיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 13:49, 8 בינואר 2018 (IST)
שלחתי למייל תגובה ששייכת לכאן. אני מקווה להמשיך את הדיון כשהאתר יחזור לפעות כרגיל. או במייל. יהודהשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 15:57, 8 בינואר 2018 (IST)
כן, "בעל קורא" מרגיז אותי ברמות. כנ"ל גם "בעל תוקע". אומרים שְׁכַב, גְּדַל ולא את הביטויים המזעזעים לעיל. ועדיין לא ברור לי מי יצר את הדקדוק המודרני המפגר הזה שתוקע את כולנו היום. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 18:26, 8 בינואר 2018 (IST)
יהודה שמחה ולדמן, "בעל קורא" גם אותי הרגיז, עד שמישהו אמר לי שכך הפירוש גם במילים "בעל משחית" במשלי. אמנם איש גלילי שלח לי במייל שזה פירוש של דעת יחיד. מה שאמרתי לך על שכב וגדל זה כדי להוכיח שאפילו באותו משקל יכולים להיות שינויים בלי סיבה נראית לעין ואגב את טענה זו כתב הרמח"ל (נראה לי בספר המליצה, או בלשון לימודים) כנגד אלה שממציאים ביטויים משלהם על סמך כללי הדקדוק כשאין מילים כאלה בלשון המקרא או המשנה. יהודהשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 19:00, 8 בינואר 2018 (IST)
רק אשלים מה שעוד ציינתי במייל, שגם רבי מנחם המאירי, שמביא שם פירוש כזה, מפרש ש'משחית' בהקשר זה הוא שם דבר, אך ברור שלא שייך סמיכות של 'בעל' לפועל, ולכן "בעל קורא" ו"בעל תוקע" דינם כדין "שלשודס" ודומיהם. איש גלילישיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 19:06, 8 בינואר 2018 (IST)
אני מפנה לכאן, להודיע שברצוני לחלוק על מוסכמה מסויימת לפיה אין לשנות שום דבר כל זמן שלא נראה שרוב העורכים סבורים שזה מועיל. אני גם חוזר כאן על טענה שכבר הזכרתי בעבר, שלא נראה לי שזה כל כך משנה אם ייכתבו לפי כללים או לפי מה שמקובל לומר, כל זמן שזו לא טעות ניכרת. לפי זה יש לתת יותר חופשיות לעריכה לפי מדניות לשונית שלא הוכרעה כאן. (כל זמן שאין עורכים שסבורים שזה לא נכון ומקלקל).--יהודהשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 19:35, 8 בינואר 2018 (IST)

סקריפט 79

הסקריפט מסמן מילים רבות בערכים ובדפי שיחה כטעוית למשל המילה יוהנס הוא מתקן ליוהאנס. האם להתייחס אליו ולהגיה בכל מקום? לפעמים זה נגד דעתי כמו במילה יוהנס שהזכרתי.--יהודהשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ח • 19:32, 14 בינואר 2018 (IST)

יש שם דברים שהנוהל בוויקיפדיה הוא הפוך (ולכן הסרתי ממני את הסקריפט שהתגלה לי כמטריד יותר ממועיל), כמו המילה שהזכרת, שזה שמם של ערכים בוויקיפדיה - יוהנס ולא יוהאנס. וכן את המילה לעיתים הוא מתקן ללעתים, בזמן שכעת עסוקים בוויקיפדיה להחליף כל לעתים ללעיתים (אם כי אליבא דאמת הסקריפט הוא הצודק, אבל זה לא נוגע לענייננו). אי אפשר לעדכן את הסקריפט? איש גלילישיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ח • 09:44, 15 בינואר 2018 (IST)
איש גלילי מסתמא אפשר, זה לא בדיוק התחום שלי. אולי דוד יעזור, השאלה לְמה לעדכן? קודם צריכים מדיניות אחידה--יהודהשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ח • 09:50, 15 בינואר 2018 (IST)
אם הדף המקורי שלו הוא זה אני לא בטוח שאפשר נראה שהוא בודק לפי תוכנה של ווינדוס.--יהודהשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ח • 09:55, 15 בינואר 2018 (IST)
אני מדבר על דברים שהם נגד המדיניות העדכנית בוויקיפדיה, לא על דברים שלא הוכרעו (שהם אולי בכלל לא צריכים להיות שם). זאת אומרת, אם מצפים ממני שכשאני רואה לעתים אחליף את זה ללעיתים, הסקריפט צריך לסמן את לעתים ולהציע לעיתים ולא להיפך. איש גלילישיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ח • 10:09, 15 בינואר 2018 (IST)
אם שמתם לב, רק בימים האחרונים תיקנתי אותו ולכן הוא החל לעבוד. לא מדובר בסקריפט, שאינו פועל עדיין, אלא בגאדג'ט - הסקריפט מיושן. הגאדג'ט מן הסתם מוגדר לכם. בגאדג'ט הזה הדף שיהודה ציין אינו המקור, אמנם עדיין זה העתקה. אך בלי קשר תכל'ס הדף שאתם רוצים זה המכלול:סקריפטים/בודק איות/מילון. דוד (שיחה) 10:56, 15 בינואר 2018 (IST)

"ראה גם" או "ראו גם"

בכתיבת הערך ציאנוגן כעורך טרי בויקיפדיה כתבתי את הפיסקה ראה גם בצורה אינטואיטיבית. אמנם תיקנו לראו גם כפי המקובל שם. וכך התקבל גם כאן. זה לכאורה הגיוני להתבסס על ויקיפדיה כל זמן שאין לנו סיבה לשנות וגם אני לא ראיתי סיבה. אמנם האם האינטואיציה שלי הטעתה אותי? ראו W:he:ויקיפדיה:כיכר העיר#Manned Vs Crewed (אני מקווה שזה מגיע לקישור הנכון לי זה חסום) משם הבנתי שגם הם כתבו ראה גם בהתחלה אלא שהם רצו שזה לא יהיה תלוי מגדר.--יהודהשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:41, 16 במרץ 2018 (IST)

התיוג נכשל?
מה דעתך--יהודהשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:42, 16 במרץ 2018 (IST)
ניסיון תיוג מחדש.--יהודהשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ח • 10:03, 18 במרץ 2018 (IST)
יהודה שמחה ולדמן?--יהודהשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ח • 12:12, 18 במרץ 2018 (IST)
שם זה מסיבות פמיניסטיות. אני תומך להשאיר גם כאן "ראו" הן משום שזה לא מפריע ולמה לשנות, והן משום שאצלינו יש מקום לזה מדין שיח מכובד (שפחות פופלרי אצלם) בלשון רבים. וכן גם אנחנו לא נמות עם קוראות יחושו כאן טבעי. דוד (שיחה) 20:38, 18 במרץ 2018 (IST)
חבל שלא תייגת כבר הגבתי לך במקום אחר והפניתי לכאן כי לא ראיתי. אבל למרות שאתה צודק כאן שאין כל כך טעם לשנות אני רק רוצה להוכיח שדבר שלכאורה נראה לנו כאילו יש שם מומחים ואנחנו צריכים ללמוד מהם זה לאו דווקא.--יהודהשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ח • 10:40, 20 במרץ 2018 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אני חושב שלכתוב "ראו" בשביל חשיבות זה לא נכון כי הפנייה היא לקורא יחיד ולא מדברים אליו בלשון רבים אלא בפניו. קוראות יחושו בנוח, כמו בכל מקום שבעבר היה כתוב לשון זכר כולל לשון נקיבה, עד שהוסיפו לכתוב הדגשה על זה כאילו שמישהו לא ידע עד היום. (וטוב שלא כתבו לשון נקיבה והוסיפו "זה מדבר לשני המינים"...).--יהודהשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ח • 10:43, 20 במרץ 2018 (IST)

אמנם אינטואיטיבית אני נוטה מעט לכוון "ראה גם" וכדברי יהודה, אולם "ראו גם" מתאים וראוי אף הוא, וכבר פשט המנהג ולא ממליץ לשנות. עידו (שיחה) 10:49, 20 במרץ 2018 (IST)

פרשנים או מפרשים

נראה לי שברוב הספרים הכותבים תורה להמון כותבים "פרשנים" לי הביטוי צרם בעבר. אבל מצאתי מקור מסויים במקורותינו שגם כותב כך (וראיתי גם "פסקנים" במקום "פוסקים"). מאידך הביטוי "מפרשים" המקובל אצל בני תורה איזה הרגשה הוא נותן לקורא עממי?--יהודהשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ח • 11:04, 20 במרץ 2018 (IST)

אני בעד "מפרשים" כמקובל בכל מקום שהנושא תורני. במקומות של חול אפשר "פרשנים" "חוקרים" "סברות נוספות" וכיוב' בהתאם לעניין. עידו (שיחה) 11:56, 20 במרץ 2018 (IST)
מפרשים. ושיקפצו ה"פרשנים". יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 18:09, 20 במרץ 2018 (IST)
Face-smile.svg אהבתי. השאלה, אם זה מרגיז באמת את האנשים. אז לא צריך לעשות בדווקא בפרט שמצאתי גם מקור למילה פרשנים בספרות תורנית מקובלת--יהודהשיחה • י"א בניסן ה'תשע"ח • 11:33, 27 במרץ 2018 (IDT)
משתמש:מוסיף והולך/תרגומון (!)--יהודהשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ח • 10:41, 29 במרץ 2018 (IDT)
אני לא בטוח שהכל שם מוסכם זו ס"ה טיוטה אישית.--יהודהשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ח • 10:42, 29 במרץ 2018 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── חוב ישן. המילה פרשנים נמצאת ברש"י על תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ד' עמוד א' ד"ה והכא בהא קמיפלגי "והכא בהא קמיפלגי כו' - גירסא זו הכתובה בספרים משובשת היא ועל ידי פרשנים טועין שלא היו בקיאין בשמועה ופירשוה בשיבוש בתוך הגירסא וכך הצעה ולא יותר והכא בהא קמיפלגי מר סבר למידין לאו מלאו ולאו מכרת ומר סבר לאו מלאו ילפינן לאו מכרת לא ילפינן והכי פירושא ר' ישמעאל סבר למידין דבר מעניינו בין לאו מלאו בין לאו מכרת"--יהודהשיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ט 09:00, 27 בנובמבר 2018 (IST)

בעיית צירי וסגול

- הועבר לדף המכלול:שאל את המומחה בנושאים תורניים#בעיית צירי וסגול
--יהודהשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ח • בואו נבנה את המכלול ביחד 09:33, 24 ביוני 2018 (IDT)

ויקיפדיה או וויקיפדיה

בעת ייבוא ערך חדש מויקיפדיה, נהוג לציין את מקור הערך, אך בכל פעם אני מתקשה בדבר האם לכתוב ויקיפדיה בו' יחידנית, או שמא וויקיפדיה בו' כפולה. באתר ויקיפדיה הדבר משתנה בין מקומות שונים בדף. בכותר נכתב בו' יחידנית, ומיד אח"כ בלינק תרומה לוויקיפדיה נכתב בו' כפולה. אשמח למידע מדוייק בענין. נער שוליים (שיחה) 22:24, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

אז אתה רואה שהם לא מקפידים על זה..., משום מה המחשב נותן לי סימון של שגיאה בשתי הצורות, הצורה המדוייקת ביותר (אבל לא מקובלת כלל) היא "וויקי-פדיה". בפעול נראה לי שמקובל יותר "ויקיפדיה"--יהודהשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ח 12:19, 24 באוגוסט 2018 (IDT)
נער שוליים, באיחור קל... את המילה ויקיפדיה כותבים רק בו' אחת, אל כשהמילה מגיעה בהטיה כלשהי (לוויקיפדיה, בוויקיפדיה, שוויקיפדיה וכו) כמו בדוגמה שהבאת מכפילים את הו'. אמנם המילה באנגלית נכתבת ב-W אז התעתיק לעברית אמור להיות בשני ו"וים אבל כל אדם או חברה מחליטים איך לקרוא לעצמם, וויקיפדיה החליטו לקרוא לעצמם ויקיפדיה בו' אחת אז כך צריך לכתוב. כמו שהשם ויס למשל נכתב במגוון צורות: ויס, וייס, וויס, ווייס, ואנחנו צריכים לכתוב כל אדם איך שהוא החליט לעצמו. מוטיאל (שיחה) 10:45, 27 בנובמבר 2018 (IST)

הרב/רבי

אני לא זוכר מתי ואיפה הכריעו את הכלל לכתוב הרב על חיים ורבי על נפטרים, ומאיזה נימוקים. זה נראה לי שרירותי מדאי ומסתמא הרבה עורכים יתנגדו לזה. לדעתי ראוי לכתוב לפי המקובל בציבור, רב ורבי זה מילים נרדפות (אם לא נכנס להעמיק בשורשים מהיכן היגיעו) ומשנים את זה על פי הנוחות. הטענה "זה לא אנציקלופדי" לא תקפה כאן לדעתי כי אין סיבה לנסות "לחנך" את הציבור איך לדבר. לדעתי כעת אין לשנות מהמצב הקיים ולקבוע כגירסה יציבה את הכינוי שנכתב על ידי העורך הראשון בדף מסויים (גם אם אינו מנוסה), ואת הדיונים להשאיר לאחר המבצע.--יהודהשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ח 12:23, 24 באוגוסט 2018 (IDT)

שמתי לב שהכלל בפועל אצל בני אדם מתי אומרים הרב ומתי רבי הוא על פי השימוש בשמו. כלומר מי שמזכירים רק את שם משפחתו מכנים אותו "הרב" ואם מזכירים אותו בשמו הפרטי מכנים רבי. למשל אדם ששם משפחתו מאיר ושמו הפרטי למשל יעקב אם יזכירוהו רק בשם משפחתו יאמרו הרב מאיר ואם יזכירו את שמו הפרטי יאמרו רבי יעקב מאיר. ואילול כשהשם הפרטי הוא מאיר יקראו לו רבי מאיר. אני לא יודע הסבר לזה וגם לא למה לחלק קראים בשם המשפחה בלבד ולחלק בשם הפרטי. אבל איני זוכר יוצאים מהכלל הזה. --יהודהשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ט 20:11, 11 באוקטובר 2018 (IDT)
הכלל אינו מדוייק. נראה לי שהכלל הוא שרבנים המקובלים בציבור הליטאי נקראים רבי, ואילו מחזירים בתשובה, חכ"ים או רבנים שאינם מקובלים נקראים הרב. --יהודהשיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ט 09:02, 27 בנובמבר 2018 (IST)
גם אם זה לא הוחלט בהצבעה מסודרת אני רואה היגיון בשימוש השרירותי ברב ורבי, כיוון שזה חוסך את המריבה הנצחית באיזה תואר לכנות כל אדם, וכל מכלולאי ירצה לשדרג את התואר של הרב שלו, ולזה אנחנו לא רוצים להגיע. אין לי שום סיבה עקרונית לתמוך דווקא בצורה הנהוגה כיום אך כיוון שזה לא סותר שום היגיון או הלכה אין סיבה לשנות את זה ובוודאי שלא כדאי להשתמש בשיטת דירוג הרבנים הנהוגה בעתונות החרדית המפלגתית. אגב, ח"כים ועסקנים חשובים ככל שיהיו לא צריכים לקבל תואר רב, בשביל זה יש להם את עיתון הבית שלהם. מוטיאל (שיחה) 10:52, 27 בנובמבר 2018 (IST)
לא ראיתי מקום אחר אז אני שואל כאן, מה למעשה, אם יש תואר 'רבי' על רב או אדמו"ר שעדיין חי, לשנות ל'הרב' או להשאיר כפי שקיים?--מוטל'ה (שיחה) 19:52, 24 באוגוסט 2021 (IDT)
מוטל'ה הכלל תקף רק בשם הערך. בתוך הערך אפשר לכתוב איך שרוצים - איך שנראה טוב. דויד (שיחה) י"ח באלול ה'תשפ"א 23:17 (IDT)

לשון נקבה ברבים

האם יש להקפיד על שימוש בן' במקום ם' למשל "הן אמרו" ולא "הם אמרו"? מצד אחד זו המילה המדויקת, וכך הוא ברוב המקורות (בלשון המשנה בדרך כלל "הן" גם בלשון זכר) מצד שני מצאתי כמה מקורות שגם בלשון המקרא כתוב לנקיבות רבות הם (למשל בבנות צלפחד) והיות שאנציקלופדיה לא אמורה להיות כתובה בלשון מליצית והרבה בני אדם לא מדקדקים בזה כיום, אולי ראוי להעדיף את השימוש במילה "הם" גם לנקבות. לכאורה בכל מקרה זה אמור להיות אחיד, ואם משתמשים בלשון "הם" יש לתקן בכל המקומות שכתוב "הן" וכן להיפך. מה אתם אומרים?--יהודהשיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ט 09:14, 27 בנובמבר 2018 (IST)

מאוד נפלאתי, וכי שימוש בלשון נקיבה תקני, מוגדר כמליצה? בכלל להביא ראיות ממקרים חריגים בתורה אינו נכון. יסוד הדקדוק הוא על פי הכלל בתורה ולא היוצא מן הכלל, לכן לא נכתוב 'שתים דובים' ולא 'יונה טרף' (אפילו אם היונה תהיה ממן זכר והדובים נקיבות). בדרך כלל שינויים כאלו בלשון המקרא מורים על דרשה נסתרת (ואחשוב לומר לולא דמסתפינא כי בבנות צלפחד כיון שירשו כזכרים שינה הלשון) לגופו.. ברור שיש להצמד לכללי הלשון, לפחות אלו הפשוטים שרוב העולם גם מדבר כך (או לפחות כותב). מה שהרבה יותר לא נהוג הוא צורת הרבים־נסתר בעתיד. תהיינה תלכנה. אולי לא מצוי שימוש בלשון עתיד באינציקלופדיה. (לא בדקתי).--אליצור (שיחה) 10:01, 27 בנובמבר 2018 (IST)
אמנם המקור של העברית והדקדוק העברי הוא בתורה אבל השפה והדקדוק השתנו לאורך הדורות, גם הדקדוק בתורה ובמשנה לא זהים לחלוטין ואפילו בתורה עצמה יש דוגמאות לכאן ולכאן, ובספרי הראשונים והאחרונים כבר היה שינוי משמעותי. לכן אנחנו צריכים לכתוב לפי הדקדוק העברי הנוכחי. מוטיאל (שיחה) 11:11, 27 בנובמבר 2018 (IST)
אליצור לפי השפה המדוברת כיום (אל תקרא לה לשון הקודש) לשון המקרא עלול להיחשב כמליצה. אני התכוונתי שאם כבר בתורה רואים שינויים כאלה מוכח שגם אינו חייב להיות לפי לשון הקודש. לשון עתיד נקבות כבר בלשון המשנה הושמט. נראה לי שיש גם בפסוקים יהיו במקום תהיינה. אני מסכים אתך שבדרך כלל זה נדרש אבל יש גם את דרך הפשט. (כלומר שאם מפרשי הפשט לא עומדים על זה ש"מ שנכון לכתוב גם כך) אלא שצריך לדרוש משום השינוי--יהודהשיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ט 14:13, 27 בנובמבר 2018 (IST)
למעשה עיקר השאלה שלי היא יותר סוג של סקר, מה נראה יותר טוב לציבור. דקדוק מסוג זה או אי דקדוק. ולא שאלה השקפתית כלל. יהודהשיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ט 15:27, 27 בנובמבר 2018 (IST)
מתחבר להערתך האחרונה. וכדברי מוטיאל לעיל. באמת נסחפנו (בהכרח) לדיון ערכי (ואכנס אליו שוב, ואזכיר שמפרשי הפשט -חזקוני- מעיר את השינוי בבנות צלפחד פעמיים) לגופו של עניין. אני משתתף בסקר ומצביע כי ללא כל ספק עלינו לכתוב הן ותהיינה. ולעמוד על כך. כתיבה שונה נחשבת היום לעממית ומשדרת בורות.--אליצור (שיחה) 22:37, 27 בנובמבר 2018 (IST)
דעתי ברורה וידועה, חובה לכתוב על פי כללי הדקדוק. אני עובד בהגהת ספרים ואנשים משלמים כסף רב עבור הגהת ספריהם. ספר שאינו מוגה אינני מתחיל לקוראו. וספר מוגה שאני מוצא בו טעות אחת, זה עושה לי צמרמורת. בהערכה רבה לבעלי הדעות השונות. הנלענ"ד כתבתי. --עמוס חדד (שיחה) 23:02, 27 בנובמבר 2018 (IST)
אתמול בדקתי בעיתון וראיתי שאכן יש הקפדה לכתוב "הן". ואם בעיתון כך, על אחת כמה וכמה באנציקלופדיה. אמנם על תהיינה אני עדיין מסתפק. ליתר בטחון אני מתכוון לעשות סקר בפורום לתורה אולי זה יהיה מייצג יותר.--יהודהשיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ט 09:21, 28 בנובמבר 2018 (IST)
שלחתי את הסקר שם. ראו גם שם.--יהודהשיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ט 09:42, 28 בנובמבר 2018 (IST)

תואר לרבנים רבים

בויקיפדיה נתקלתי במקרים שכשכותבים שמות רבנים אחדים מקדימים את התואר הרבנים, ואח"כ את שמותיהם ברצף, ללא אזכור התואר "הרב" לכל אחד. לי אישית זה נראה צורם, אך רציתי לשאול כיצד מקובל אצלנו? אם גם אצלנו זו לשון לגיטימית, מה כאשר נוספים תארים, הרבנים הגאונים, הרבנים הירושלמים וכד'. האם גם אז נשמיט את התואר "הרב" מהשם של כל אחד ואחד? רוצה לדעת (שיחה) 01:58, 21 בפברואר 2019 (IST)

אמנם עברו חודשים רבים, אך למען לא תישאר הסוגיה ריקה, אומר שאני תמיד משנה זאת כשאני נתקל בזה, כי זה באמת צורם, ופשוט שלא יעשה כן במחוזותינו. דויד (שיחה) ו' בכסלו ה'תש"ף 17:00 (IDT)

סיום מילים בה"א או באל"ף?

באופן כללי מילים בלשון הקודש / עברית מסתיימות בה"א, ואילו מילים בארמית מסתיימות באל"ף.

שאלתי היא בענין המילים שמקובל אצלינו לסיימם באל"ף ולא בה"א, כמו: ורשא ווילנא ובויקיפדיה (ועדיין כאן) הם ורשה ווילנה, מילא בשם העיר עצמה אבל לכתוב הגר"א מוילנה בעיני זה צורם.

אביר על סוס (שיחה) 11:26, 4 בדצמבר 2019 (IST)

אביר על סוס, לדעתי ודאי שיש לכתוב ורשא, וילנא, ויש לתקן בכל מקום שמופיע אחרת.

בעלי זכות הצבעה

מה דעתכם? דויד (שיחה) ו' בכסלו ה'תש"ף 17:00 (IDT)
מעניינת דעתו של קלייפדא, ראו את דף המשתמש שלו.. אני אישית לא מביע דעה, אם כי ספציפית ורשא ווילנא נראה לי מוזר מאוד לכתוב עם ה' (וראו 'דוקא' 'דוגמא' ועוד, ברשימת המילים שמתוקנות אוטומטית, אבל כנ"ל כפי שכתב על הסוס, זה עברית ושמות ערים זה לא בהכרח עברית) מישהו (שיחה) 17:12, 4 בדצמבר 2019 (IST)
יש על זה בית יוסף בהלכות גיטין שמות ארמיים בא' ועבריים בה"א וסימניך אדא בר אהבה. אבל הדברים האלה משתנים כל הזמן לכיוון הה"א כמו סברה ודוגמה שלפני עשר שנים כתבו (לדעתי) בא' וכיום יותר בה"א (תהליכים שמעוּדדים ע"י הבורות והאקדמיה במקביל). זו תרומתי המתפלספת לדיון כיון שאין לי עמדה לכאן או לכאן (זו גם סוג של הבעת דיעה)--אליצור (שיחה) 17:26, 4 בדצמבר 2019 (IST)
צריך בוט בשביל זה ולהחליט לו רשימת מילים להחלפה. לגבי הערכים זה עבודה קצת יותר מורכבת כי וילנא לדוגמא או בעצם לדוגמה מפנה לוילנה. אביר על סוס (שיחה) 17:44, 4 בדצמבר 2019 (IST)
אביר על סוס, הבוט כרגע לא עובד, יש תכניות לטפל בו בעתיד. אבל למפעילים יש כלים להחלפה אוטומטית, לפי הצעתי גם שם הערך ישתנה, וההפניות וכו'. רק צריך להחליט. דויד (שיחה) ו' בכסלו ה'תש"ף 17:50 (IDT)
רק הצעתי דרכי קיצור. אם יש אפשרות החלפה אוטומטית לדפים מה טוב (בעבר כבר הוחלף רבי יהודה אריה ממודנה לרבי יהודה אריה ממודינא. אביר על סוס (שיחה) 18:06, 4 בדצמבר 2019 (IST)
אגב, באקדמיה ללשון העברית, נדרשו לסוגיה, האם יש לכתוב דוגמא או דוגמה, קופסא או קופסה, עיינו כאן יצמח פורקניהשיחה • ז' בכסלו ה'תש"ף • 17:11, 5 בדצמבר 2019 (IST).

מה המבנה הנכון של ציון מקור

אני מנסה למצוא את המדינויות לציון מקורות ב'המכלול' הן ציון של מקורות בהערות שוליים והן ציון ב'לקריאה נוספת'.--הנחהשיחה • כ"ו באדר ה'תש"ף • 20:26, 22 במרץ 2020 (IST)

הנחה, תמצא זאת בהמכלול:ביבליוגרפיה. דויד (שיחה) כ"ז באדר ה'תש"ף 01:34 (IDT)
רבי דויד, תן לי דקה ובדוק את העריכה שלי כאן. חדש עדיין... רוצה לשמוע... ניטראלי • ב' בחשוון ה'תשפ"ב 01:49 (IDT)
זה בסדר? ניטראלי • ח' בחשוון ה'תשפ"ב 22:50 (IDT)
ניטראלי קח בחשבון שלא ראיתי את התיוג הראשון שלך כי כשתיקנת את התיוג כבר לא חתמת מחדש. את השני ראיתי לכן עכשיו עברתי אחריך על הראשון - עבודה יפה מאד, שים לב לתיקונים שלי. לגבי התיוג השני - לכאורה כך צריך להיות באמת, פלא על ויקיפדיה. דויד (שיחה) ח' בחשוון ה'תשפ"ב 23:22 (IDT)

קאדילק או קדילאק

שלום רב. יש כאן חוסר הלימה בתעתיק לעברית. הערך הראשי על חברת המכוניות Cadillac , הוא: קדילאק. לעומת זאת, רוב הערכים על דגמי המכוניות של חברה זו, הועתקו כ: קאדילק. איזה מהם מדוייק יותר? או שמא קאדילאק היא האפשרות המדוייקת. גאון הירדן (שיחה | תרומות) שכח לחתום

גאון הירדן בנושאים האלו אנחנו בד"כ לא משנים מויקיפדיה. משאבנו דלילים מדיי להתעסק בכאלו, אף שאתה ודאי צודק שצריך אחידות מוחלטת.
עדכנתי את קדילאק מויקיפדיה, ועכשיו הוא מפנה לקאדילק. דויד (שיחה) י"ב באייר ה'תש"ף 16:06 (IDT)

החברה הבינלאומית להיסטוריה של תכנון עירוני

יש טעות בשם של הערך. ניסיתי להכנס אל דף השיחה של הערך ולא הצלחתי כנראה בגלל תקלה. אבקש ממי שיכול לתקן את השם כי התיאור שלו לא ממש מדוייק, הארגון שם לו למטרה לתעד גם היסטוריה של תכנון אזורי-כפרי ולא רק על המרחב העירוני. אולי מישהו שהוא מבין בדיקדוק יוכל בבקשה לדייק את השם בצורה יותר נבונה. אולי כדאי לתקן את השם אל: החברה הבינלאומית להיסטוריה של תכנון עירוני ואזורי. אשמח לשמוע הצעות בעניין. Shaishai (שיחה) 18:40, 31 במאי 2020 (IDT)

מי יכול לנסח שינוי בערך טעמי המקרא

יש קטע מְ֭אַיְלָא - בא לעיתים רחוקות, במקום געיא, במילה המוטעמת בקיסר

המידע לא מדוייק, צריך לחדד את זה, אבל לאור מבנה הערך אני לא מצליח. מי יכול לקבל ממני את החומר ולשלב שם. שמחה וששון (שיחה) 23:27, 16 בינואר 2021 (IST)

שמחה וששון חיכיתי שמישהו אחר יענה, כיון שאני רואה שאין, כנראה אצטרך לעשות זאת רק שאיני יודע מתי אתפנה (ולכן מי שמעוניין עדיין - תבוא עליו הברכה). תוכל לשלוח לי את החומר בינתיים. דויד (שיחה) ה' בשבט ה'תשפ"א 17:52 (IDT)
דויד העליתי בשעתו גם לדף השיחה של הערך טעמי המקרא קחנו משם. שמחה וששון (שיחה) 18:27, 18 בינואר 2021 (IST)

יש טעות כתיב בשם שלי איך אני מתקן?

השם משתמש שלי זה אדם מין היישוב ו"מין" כותבים בלי "י" איך אני משנה את השם שלי תודה רבה וערב טוב אדם מין הישוב (שיחה | תרומות) שכח/ה לחתום

אדם מין הישוב כאן מבקשים. גאון הירדן (שיחה) 23:32, 2 במרץ 2022 (IST)

סטייליסטית מזון

דף זה נכתב כולו בלשון נקבה משום מה (מריח קצת פמניזם ויקיפדי קלאסי). זה תקין ע"פ כללי המכלול (מתנדב לתקן עם לא.)--הדייג (שיחה) 11:29, 12 בינואר 2023 (IST)

@הדייג, תשאיר לויקיפדים את העבודה, שינוי השם והקונספט. הם עסוקים בזה. ספרא - שיחה 11:42, 12 בינואר 2023 (IST)

איך אומרים חזה עוף ברבים?

איך אומרים חזה עוף ברבים?????? יש בזה (שיחה | תרומות) לא חתמ/ה.

חזות עוף (על פי ויקרא, ט', כ'-כ"א).
ראה גם כאן. מיעוט שיחה (שיחה) 00:20, 28 בפברואר 2023 (IST)