המכלול:מדריך לכתיבה תורנית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכן וסגנון כתיבה

בכתיבת או בהרחבת ערך הלכתי תורני, בנוסף לכללי העריכה המקובלים בכלל ערכי המכלול (ראו מדריך לכתיבת ערכים), ישנו צורך לשים דגש על מספר נקודות הייחודיות לסגנון קבוצת ערכים זו.

להלן רשימה מומלצת לדגשים וטיפים שיעזרו לכם כקוראים וככותבים, המחולקים לפי נושאים. אין לכם סבלנות לקרוא? לא נורא. עברו על תוכן העניינים, ולחצו בסקרנות רק על מה שלא ידעתם. גם טיפ אחד מוצלח מצדיק דף שלם.

לפני שתתחילו

איזה ערך אתם מעוניינים לכתוב?

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המכלול:מדריך לכתיבת ערכים#איזה ערך אתם מעוניינים לכתוב?

בדומה לערכים שאינם תורניים, ההחלטה הראשונה שעליכם לבצע היא איזה ערך אתם מעוניינים לכתוב. במכלול ניתן לכתוב שלושה סוגים של ערכים: העתקת ערכים מויקיפדיה, עם או בלי תוספות משלכם; עריכת ערכים, תיקון או הרחבת ערך קיים; או ערכים עצמאיים, שנכתבו כולם על ידיכם.

בכל ערך שתבחרו, בטרם הכתיבה בדקו האם אתם עומדים בדרישות היסוד לגבי 'מקורות', 'עניין' ו'חקר':

  • מקורות: אם עומד לרשותכם רק מקור אחד, ובמיוחד אם הוא אנציקלופדיה אחרת, הקפידו מאוד שלא להפר את זכויות היוצרים של הכותבים. אם המקור הוא ספר או מאמר בעיתון, אם אתם כותבים מידע תורני מעבר לבסיס הערך, הקפידו גם על כתיבה ללא נגיעות.
  • עניין: כדי לכתוב ערך, עליכם להתעניין בנושא. אחרת, גדולים הסיכויים שתנטשו את כתיבת הערך באמצע.
  • חקר: כדי לכתוב או לערוך ערך, עליכם להתמצא באופן בסיסי בשפה, בעולם המושגים ובהקשר של הערך. כאשר אתם כותבים ערך בנושא שאינכם בקיאים בו, עלול הערך שכתבתם לכלול טעויות. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכלול טעויות, שיציגו את הערך באופן משונה ויערערו את אמינותו בעיני הקוראים. שגיאה קשה אחת עלולה להאפיל, בעיני הקוראים, על שאר תוכנו של ערך נרחב ומושקע.

העתקת ערכים מויקיפדיה

רוב ככל הערכים התורניים יובאו כבר מויקיפדיה העברית. אם בכל זאת מצאתם ערך לייבוא, טוב תעשו אם תייבאו אותו בעצמכם, ואם אתם מכירים את נושא הערך, עברו עליו וחפשו טעויות או אי דיוקים. זהו ספורט אתגרי מעניין ומועיל, וחסר סיכון. וכן. ישנם טעויות מדי פעם.

עריכת ערכים קיימים

עריכה משמעותית של ערכים קיימים היא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה פי כמה מיצירת ערך משלכם: היא דורשת מכם להכיר היטב את הנושא, להיות בעלי שפה רהוטה ושוטפת, להכיר את המכלול, ורצוי גם להיות בעלי ניסיון בעריכה.

ישנם שלושה סוגי עריכה שאתם יכולים לבצע:

  • עריכה לשונית: עריכת נוסח הערך כדי לשפרו, להבהיר נקודות סתומות בגלל ניסוח לקוי, לסלק מפגעי לשון, לתרגם מילים מלשון תורנית ללשון מדוברת יותר וכן הלאה. אם אין לכם ניסיון קודם בעריכה, הימנעו מביצוע עריכה לשונית, כיוון שסביר להניח שתגרמו יותר נזק מתועלת. לפרטים נוספים על עריכה לשונית, ראו עריכה והמכלול:לשון תורנית.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים, הרחבות קלות, קישור לקטגוריות, וכן הלאה. כדי לבצע עריכה טכנית, רצוי שתהיה לכם היכרות טובה עם המכלול, או לכל הפחות עם מבנה הקטגוריות והערכים בהקשר שבו נמצא הערך. לפרטים נוספים על עריכה טכנית, ראו המדריך לעריכה טכנית.
  • עריכה מבנית: עריכת מבנהו ותוכנו של ערך, כדי לתקן שגיאות בסדר העניינים בתוכו ולצמצם או להרחיב חלקים מסוימים. סוג כזה של עריכה קרוב מאד באופיו לכתיבת ערך עצמאי, והיא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה, כזכור.

כתיבת ערכים חדשים

האם קודם חשבתם על כתיבת הערך ואז אספתם מידע, או שבחנתם מידע קיים אצלכם ואז חשבתם לכתוב עליו ערך? שאלה זו היא בחינה יעילה לאיכות הערך אותו אתם מתכננים לכתוב. בין כך ובין כך תצטרכו ללמוד את הנושא, לבדוק, ולהשלים בו מידע. אולם אם שם הערך קדם אצלכם לתוכנו, בדקו עוד יותר את התוכן שלכם, מידתו ואמינותו.

וזכרו תמיד: סוף מעשה - במחשבה תחילה.

אל כתיבת ערך חדש, מתלווה תחושת שליחות וסיפוק. אלו הן תחושות חיוביות ומועילות. אך לפעמים מתגנבת תחושת גאוה ורצון להוכחת הכישורים האישיים, תחושה זו עלולה להזיק בשיקול הדעת, במיוחד בזמן מחיקת ושכתוב תוכן עצמי או בויכוחים. אז אם אתם באמת בעלי כשרון, סלקו תחושה כזו, ודמיינו שהאנונימיות שלכם היא באמת מושלמת.

חפשו מידע קיים

לפני שתתחילו לכתוב ערך, קודם כל חפשו אם יש כבר תוכן דומה ב'מכלול'. לכן: חפשו בשורת החיפוש כל וריאציה אפשרית לשם הערך אותו אתם מתכננים לכתוב, ולאחר מכן חפשו מילות מפתח מרכזיות בערך החדש שלכם, ורפרפו על התוצאות שמתקבלות לכם. יתכן שממש תופתעו.

אם לא מצאתם משהו דומה

מקום הניחו לכם מן השמים להתגדר בו, ולהפיץ ממעיינות המידע שלכם אל כולנו. דלגו בזריזות לפרקים הבאים, וכתבו את התוכן החשוב שלכם בהצלחה.
שימו לב שגם אם מצאתם חלקי מידע קטנים על הנושא אותו אתם מתחילים לכתוב, תוכלו להיעזר בהם ולשלבם בתוכן החדש שתכתבו, רק זיכרו לתת קרדיט כנדרש, או לחילופין שכתבו את הניסוח שיהיה לגמרי שלכם.

אם מצאתם משהו דומה

  • אם התוצאה זהה לערך שחשבתם לכתוב, בידקו האם שם הערך הקיים תקין. אם כן, צרו דף הפניה מהשם שאתם בחרתם. אם לא, שנו את שם הדף הקיים בהתייעצות עם הקהילה.
  • אם התוצאה היא מושג דומה מבחינה מילולית, רעיונית, או למדנית אל הערך החדש שלכם, הַציבו בתחילת הערך לפי הענין את תבנית:אין לבלבל עם, או תבנית:פירוש נוסף, או שתתייחסו לכך בגוף הערך, ותדגישו את ההבדלים שבין שני המושגים.

הקדמה - פתיח

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המכלול:מדריך לכתיבת ערכים#פתיח

כתבו/שכתבו בסוף

פתיח מוצלח הוא כזה המספק לקורא את כל המידע החשוב, במינימום מלל, ובמקסימום בהירות. את הפתיח נציג בראש הערך. אבל מבחינת הכותב, כתיבת הפרק הזה או לפחות שכתובו וניסוחו הסופיים, יהיו אות הסיום לעבודת הכתיבה כולה. בדרך כלל יופיע בו רק מידע מהותי, והוא יהיה התשובה בה יענה הכותב על מה הערך נסוב ומהו תוכנו.

פתיח אינו רקע

יש להבחין בין 'פתיח', המציג את הקווים הכלליים של הערך, לבין 'רקע', שהוא פרק בגוף הערך (בדרך כלל הפרק הראשון), בו מביא הכותב רקע חשוב בפירוט יותר.

בערכים תורניים פעמים רבות יכלול הפרק הראשון גם את הרקע וגם את המקורות, ולפיכך שמו יהיה "רקע", "מקור", "רקע ומקורות", או כל ניסוח מתאים אחר שתכתבו.

כתיבה

סוף מעשה במחשבה תחילה

החלוקה לפרקים היא רק אחרי איסוף המידע. והכתיבה היא רק אחרי החלוקה לפרקים. לכן: איספו את החומר הדרוש, דמיינו שיש לכם מספר שניות קצוב כדי ללמד את זה אותנו, ונסחו הכל במינימום מילים ומקסימום הבנה.

והבנתם נכון. בלתי אפשרי לכתוב על נושא, לפני שהוא מסוכם אצלכם למופת, חד, קצר, בהיר וקולע.

לא רעיונות שלכם

אנציקלופדיה באה להעניק לנו את המידע הקיים, אולם היא לא מבחן הכניסה של רעיונות אל עולם המידע. לכן, אנו ככותבים יכולים לכתוב רק מה שמוגדר כ"מידע" אך לא מה שמוגדר כ"רעיון". משכך, כל נתון עובדתי בגוף הערך, חייב להיות מגובה במקור חיצוני שאינו האנציקלופדיה עצמה.

דמיינו שאתם קוראים ערך של מישהו אנונימי אחר, אתם רואים את התוכן שהוא כתב, את המקורות שלו, וזהו. וכפי שתגיבו לו, כך תגיבו לעצמכם.

לא ארוך - לא מתיש

אם בכתיבת ערך על PDF אנו רואים אידיאל והענקת תועלת לכלל, על אחת כמה וכמה שנראה כך בכתיבת מידע תורני, סידורו והנגשתו. ואחד המבחנים הראשונים בו יעמוד הערך למבחן הכניסה אל ראשו של הקורא, היא מידת אורכו.

ערך ארוך הוא ערך מפורט, אבל ערך ארוך הוא ערך מתיש, והוא מזמין לחיצה מהירה על קישורית כלשהי לדף קליל מעניין ומרתק אחר, גם אם הוא לא מביא את המידע אותו חיפש הקורא. לכן: כתבו ערך ארוך ומפורט, אבל חלקו אותו לפרקים בצורה מיטבית, חלקו כל פרק לקטעים קצרים, כתבו את העובדות בצורה עניינית וקולעת, ועיברו לפרק הבא.

ואם אתם מרגישים כנביא שכובש את נבואתו, כתבו את האריכות החשובה הזו בהערת שוליים.

ניסוח

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המכלול:לשון

ככלל, אין הבדל בין ניסוח התוכן בערכים תורניים לאלו שאינם, אולם ישנן כמה נקודות הדורשות שימת לב מיוחדת בכתיבת ערך תורני:

ציון עובדות, ולא הרצאה

בדרך כלל כתיבה בצורה של ציון עובדות, תהיה קצרה וקולעת יותר, ומתישה פחות לקריאה. כתיבה בצורה של הרצאה תהיה עם הרבה מלל, דוגמאות, רגשות, הוכחות, התחבטויות ואריכות שלפעמים תבואנה על חשבון בהירות המידע המוצג.

המנעו מכתיבה רגשית

בהמשך לכלל קודם, מומלץ מאוד להימנע מכתיבה עם הבעה רגשית סובייקטיבית. לכן לא נכתוב "ידוע" על דבר שלא מקובל אצל כולם שהוא "ידוע", ולכן גם לא נכתוב תארים ("זצ"ל" וכדומה) אלא אם כן הם נהפכו לחלק משמו הידוע של האיש (כי אז זו עובדה שכך שמו, ולא תואר אישי הניתן על ידי הכותב).

ללא ראשי תיבות

בכתיבה תורנית מקובל מאוד לכתוב בראשי תיבות. אולם מומלץ מאוד להימנע מכך בכתיבת תוכן המיועד לקריאה קלה. ואפילו ראשי תיבות קטנים כמו: ע"י, אפי', וכד', כדאי מאוד לפתחם למילים שלמות.

המנעו ממילות מחץ

כמובן חובה להימנע ממילות המחץ "ואכמ"ל" "ודוק" "וקל" "והכל א"ש", שכן מילים אלו עוברות בבת אחת על כל שלשת הכללים דלעיל.

מקורות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המכלול:מדריך לכתיבת ערכים#פרקי מקורות ומידע נוסף

ארוך בהערה - קצר בפנים

כתבו את המקורות בהערות השוליים, רק ציון קצר יכתב בגוף הערך (בסוגריים).

לדוגמה: כך היא דעת הרשב"א[1].

  1. ^ שו"ת הרשב"א, חלק א' סימן תר"פ.

בנוסף, כדאי שתכירו את תבנית:ביאור. תבנית זו בעצם זהה לתבנית:הערה אולם שתי סוגי ההערות הללו, מקובצות בשולי הערך בנפרד.

השימוש בתבנית זו הוא להרחבה שהיא: חשובה מספיק בשביל להיכתב באנציקלופדיה, שולית מספיק כדי להיות בהערה, וארוכה מספיק כדי שלא להיות בהערות שוליים הרגילות. תוכלו לראות דוגמאות לשתי סוגי ההערות בערך והיה מחניך קדוש ובפולמוס ההשתתפות בבחירות. ככלל, מומלץ להשתמש בתבנית זו רק במקרה שיש לכם לפחות שלושה ביאורים.

קשרו לשיתופתא ולויקיטקסט

כל ציון מקור המופיע באתר שיתופתא או ויקיטקסט, מומלץ שיהיה מלווה בקישור לאתר, כך תהיה לקורא גישה נוחה ומהירה אל המקור עצמו. את הקישור לאתר ויקיטקסט ניתן ליצור בעזרת תבנית:ויקיטקסט, אך בספרי יסוד כדאי לעשות את הקישור בדרך המומלצת והקלה יותר, על ידי הוספת התבנית הפרטית של כל ספר: תבנית:משנה, תבנית:בבלי, תבנית:רמב"ם, תבנית:שולחן ערוך, או תבנית:משנה ברורה - שמקשרות אל "שיתופתא", או תבנית:ירושלמי, - שמקשרת אל "ויקיטקסט".

  • כך נשתמש בתבנית ויקיטקסט:{{ויקיטקסט|(כותר הדף באתר ויקיטקסט)|טקסט חופשי}}. לדוגמה, {{ויקיטקסט|נודע ביהודה (קמא)/אורח חיים/א|אורח חיים קמא, א'}}יתן אורח חיים קמא, א'.
שימו לב: בתבניות הפרטיות אין לנו פרמטר של כתיבת טקסט חופשי שהוא זה אשר יוצג לקורא, אולם ישנם פרמטרים המקצרים קצת את הטקסט המוצג. ולמשל בתבנית:בבלי הנ"ל, אם נרצה שלא יופיע "תלמוד בבלי", נוסיף את הפרמטר "ללא=שם" כך: {{בבלי|סוכה|לב|ב|ללא=שם}}, והתוצאה: מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד ב'. ניתן גם להשמיט את שם המסכת ע"י הוספת "ללא=מסכת" כך:{{בבלי|סוכה|לב|ב|ללא=מסכת}}, כשהתוצאה במקרה כזה תהיה דף ל"ב עמוד ב'.

ניתן גם לקשר לאתר אוצר הספרים היהודי השיתופי באמצעות תבנית:אוצר. צורת השימוש בתבנית זהה לתבנית ויקיטקסט.

כן ניתן גם לאתר אוצר החכמה באמצעות תבנית:אוצר החכמה. אם כי עדיף לקשר לשיתפותא כשיש גם שם את הספר.

למידע נוסף אודות תבניות נוספות לציון מקורות תורניים, ראו קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - יהדות

קשרו למחבר הספר

מקור תורני שאינו מופיע באתר ויקיטקסט, כמו רוב הספרות התורנית המאוחרת, מומלץ לקשר כל שם של ספר המובא במקורות, בקישור פנימי, ולוודא שהקישור תקין.

  • לדוגמה: "שו"ת מהרי"ק קסה" נכתוב "[[שו"ת מהרי"ק]] קסה" והתוצאה תהיה "שו"ת מהרי"ק קסה", כך נדע מיד מיהו בעל הדעה המובאת במקור.

בשמות ספרים שאין ערך על שם הספר אלא על שם המחבר, נוכל להפנות לדף של הרב המחבר, ונציג את שם הספר.

  • ובדוגמה הנ"ל "שו"ת מהרי"ק קסה": במקום לכתוב "[[שו"ת מהרי"ק]] קסה", נכתוב "שו"ת [[רבי יוסף קולון|מהרי"ק]] קסה" והתוצאה תהיה "שו"ת מהרי"ק קסה". כך שלחיצה על שם הספר, תביא אותנו לערך של מחבר הספר.

קישורים פנימיים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המכלול:מדריך לעיצוב דפים#קישורים פנימיים

מושג אנונימי

כל מושג אנונימי דורש קישור פנימי להבהרת המושג למי שאינו מכיר אותו. אבל מהו מושג אנונימי? דמיינו שהקורא מעולם לא למד את מה שאתם כותבים לו בערך, אף שהוא חכם ונבון. כך תוכלו לדעת מתי לעזור לו בקישורית פנימית, ומצד שני לא תטביעו את הקישוריות החשובות בים כחול מיותר.

כלל אצבע

  • ככלל, שימו לב שחוסר בקישורים פנימיים בעייתי כמו עודף קישורים פנימיים, אבל במקרה של ספק - קשרו.
  • כל מושג מקושר פעם אחת, ולא בכותרת.

טיפ

כתבו קישורית פנימית בצורה הכי הגיונית שעולה בראשכם. אל תשברו לעצמכם את רצף הכתיבה אך בסיום בידקו אם יצאו לכם כמה אדומים. אדום? צרו דף הפניה אל הערך אליו התכוונתם להפנות, או לחילופין בידקו עם הקהילה אם שם הערך הקיים תקין - אולי הצעתכם טובה יותר, והיא תחליף את השם הקיים.

לקריאה נוספת/קישורים חיצוניים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המכלול:קישורים חיצוניים

ציין למקורות המרכזיים שלך

אם כתבת את החומר ממקור אחד או כמה מרכזיים, או שראית מאמר סיכום אחר המכיל מידע נוסף על הנושא, מומלץ להפנות/לקשר אליו בסוף הערך.

'פיניש' לסיום

עריכת הערך

בתום כתיבת הערך עליו לעבור עריכה, הכוללת שלושה שלבים עיקריים:

  • עריכה עניינית: בחינת תוכנו של הערך, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.
  • עריכה לשונית: קריאה נוספת של הערך ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הערך עריכה והמדריך לענייני סגנון ולשון.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים לספרים בהיברובוקס, מיון לקטגוריות, שיפוץ קישורים פנימיים, וכדומה. ראו המדריך לעריכה טכנית.

ביקורת

אהבו ביקורת, חבבו אותה, וקיראו אותה שוב ושוב. היא המפתח להצלחתכם. אל דאגה, כל ביקורת נכונה שלא תיקחו לתשומת לבכם תחזור אליכם שוב ושוב, עד שתקבלו אותה.

ביקורת עצמית

קראתם פעם ערך כלשהו בגישה ביקורתית? גם אם לא, עשו זאת כעת, על הערך שכתבתם. ערך שלא יהיה לכם ברור בעוד ארבע-עשרה שנה, - זוכה מיד בתואר "טעון שיפור". ובחכמה תעשו אם אתם תהיו אלו שישפרו אותו. ותעשו זאת כעת.

אל תחששו למחוק

סיימתם, קראתם, ציינתם "טעון שיפור", ובאתם לעבוד כחכמים; אל תחששו ממחיקה. ערך הוא כמו ציור, ונדירים הציירים שלא זקוקים לסקיצה לפני היצירה הסופית. קטע ארוך ומושקע שנמחק על ידכם, הוא זה שהוליד את הקטע הקצר האיכותי והמדהים שיצרתם בסוף. שום עבודה לא תלך לריק. - אלא אם כן תבחרו להשאיר את הסקיצה הראשונית.

בהצלחה!