הנרות הללו
הנרות הללו
|
|---|
|
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים.
|
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ היא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה. התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים, ומופיעה לראשונה במסכת סופרים.
זמן אמירתו
הרב אברהם אבלי בספרו מגן אברהם כתב שיש לומר תפילה זו, מיד לאחר שהדליק את הנר הראשון, ובספר משנה ברורה הוסיף לבאר מאחר שהנר הראשון הוא הנר העיקר אינו נחשב הפסק בין הברכה לשאר המצוות, וימשיך לאומרו תוך כדי שמדליק שאר הנרות.
אמנם בספר פרי מגדים כתב שגם אותן הנוהגים לומר תפילה זו לאחר הדלקת כל הנרות, עושים כדין.
אם התחיל לומר הנרות הללו קודם שהדליק את הנר הראשון, יש שכתבו שבדיעבד אין הדבר נחשב הפסק, וידליק את הנרות ולא יברך פעם נוספת[1].
הנוסח
הנוסח הקדום
נוסח התפילה מופיע לראשונה במסכת סופרים (פרק כ', הלכה ד'). הנוסח המופיע במסכת סופרים הוא:
”הנרות האלו אנו מדליקין, על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות, אשר עשית לאבותינו, על ידי כוהניך הקדושים. וכל [מצוות] שמונת ימי החנוכה, הנרות האלו קודש, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות שמך, על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתך.”[2]
נוסח הטור והמהרש"ל
הנוסח המובא בטור הוא: ”הנרות הללו אנו מדליקין, על התשועות ועל הניסים ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו, על ידי כוהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה, הנרות הללו קודש הן, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות לשמך, על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתך.”[3]
גם המהרש"ל[4] הביא את נוסח זה, שבו ארבעים ואחת מילים. אך כסימן לנוסח זה כתב, שמלבד המילים 'הנרות הללו' יש ל"ו (36) מילים. מכך עולה שיש להתחיל את הסימן לאחר כל שורת הפתיחה: "הנרות...מדליקין". אך עדיין יש מילה מיותרת, לכן ייתכן שיש בגרסה טעות העתקה, או שהסימן שנתן אינו מדויק.
הנוסח הנפוץ כיום
הנוסח הספרדי:
”הנרות הללו [אנחנו] מדליקים, על הניסים [ועל הפורקן ועל הגבורות] ועל התשועות ועל הנפלאות [ועל הנחמות], שעשית לאבותינו [בימים ההם בזמן הזה,] על ידי כוהניך הקדושים. וכל שמונת ימי החנוכה, הנרות הללו קודש [הם], ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד, כדי להודות לשמך, על ניסיך [ו[על] נפלאותיך] ו[על] ישועותיך (ועל נפלאותיך).”
הנוסח האשכנזי:
”הנרות הללו אנו מדליקין, (על התשועות ו)על הניסים (ועל התשועות) ועל הנפלאות, (על התשועות ועל המלחמות,) שעשית לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה, על ידי כוהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה (אלו), הנרות הללו קודש הן, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות [ולהלל] לשמך [הגדול], על ניסיך [ועל נפלאותיך] ועל ישועתך (ועל נפלאותיך).”
לקריאה נוספת
- דניאל גולדשמידט, הנרות הללו, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 399-402.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: הנרות הללו |
- הנרות הללו, באתר הזמנה לפיוט
- הנרות הללו, באתר אוצר הזמר העברי
- הרב ברוך שלום הלוי אשלג, הנרות הללו
- דניאל גולדשמידט, הנרות הללו, דעות ח', חנוכה תשי"ט, עמ' 3 - 5, באתר היברובוקס
- בירור מקיף על אמירת 'הנרות הללו' שאומרים בחנוכה, באתר נוסח תימן - פורטל קהילות תימן
הערות שוליים
- ^ ספר נטעי גבריאל, חנוכה כ"ט, ג'
- ^ מיכאל היגער, מסכת סופרים, מהדורת מיכאל היגער, באתר היברובוקס
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרע"ו
- ^ בשו"ת שלו, בסימן פה
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| טקסט בוויקיטקסט: הנרות הללו |
